עת סיוע גליון 1  קיץ תשע"א
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

התגבשותה של הלכה: צמצום היכולת לקביעת תשלום ראשוני כתנאי לדיון בבקשת חייב או לכניסת ההחלטה בבקשתו לתוקף

|22/07/2011|

הנוהג לחייב חייבים בתשלום ראשוני גבוה, אם כתנאי לדיון בבקשתם לצו תשלומים או להכרזה (ראשונה) כחייבים מוגבלים באמצעים, ואם כחיוב מקדים לצד קביעת צו תשלומים, נשלל בשורת פסקי דין שניתנו במסגרת ערעורים על החלטות רשמי הוצאה לפועל.

במספר גדל והולך של מקרים, חייבים אשר עתרו לקביעת צווי תשלומים או להכרזתם כחייבים מוגבלים באמצעים, מצאו עצמם מחוייבים על ידי רשמי ההוצאה לפועל בתשלום ראשוני על חשבון החוב, אם כתנאי סף מקדמי לקיום דיון בבקשתם, ואם כתשלום חד פעמי לצד קביעת צו תשלומים, אשר ביצועו מהווה תנאי לכניסתה של ההחלטה לתוקף.

 
גובה התשלום הראשוני שנפסק, שהיה סך התשלומים העיתיים שהחייב לא שילם, או חלק מהם, גבוה כמה מונים (לעיתים – עשרות מונים) מגובה התשלום החודשי שהתבקש או שנקבע[1].
 
ההנמקה שניתנה ככלל לחיוב זה הייתה שראוי שחייב אשר לא שילם מספר תשלומים, "יכפר" על מחדלו ויסיר אותו (או את חלקו), כתנאי מקדמי להנאה מפירות הצו לו הוא עותר. במקרים רבים כלל לא ניתנה הנמקה.

  

מטבע הדברים, תנאי כזה מציב בפני החייבים רף תשלום העולה על יכולתם, ולמעשה מהווה דחיית בקשתם באופן עקיף, גם במקרים בהם הבקשה נדונה, הוכרעה ואף התקבלה בעיקרה.
 
ערעורים שהוגשו על החלטות מעין אלו הולידו שורת קביעות של ערכאות הערעור, בהן נמתחה ביקורת על נוהג זה, וצומצמה עד מאוד האפשרות לקבוע תשלומים כאלו, אם כתנאי סף לעצם הדיון בבקשה ואם לצד צו תשלומים.
 
 
רע"צ (שלום תל אביב)  29500-11-09 בן חמו נ' מירס תקשורת בע"מ (11.1.10)
 
שופט: משה סובל
 
החייב ערער על החלטת רשמת ההוצל"פ לפיה בקשתו להכרזה עליו כחייב מוגבל באמצעים לא תידון אלא לאחר שישלם את חוב הפיגורים שנצבר לחובתו בסך של 45,000 ₪, כאשר החייב עתר בבקשתו לצו תשלומים חודשי של 150 ₪.
 
בית המשפט עמד על הבעייתיות האינהרנטית הגלומה בהחלטה מעין זו, אשר מחייבת את החייב בתשלום כלשהו מבלי שטענותיו בדבר היכולת לשלמו נבחנו כלל.
 
לפיכך, קבע בית המשפט, החלטה מעין זו אינה סבירה ואינה מידתית – ודינה להתבטל.
 
בית המשפט עמד על כך כי אין בהחלטתו משום פגיעה בשיקול הדעת המסור לרשם, שכן שיקול דעת זה מיושם הלכה למעשה רק בדיון גופו בפני הרשם ובחינת טענות החייב, בעוד שאי דיון בהן אינו מהווה הפעלה של שיקול הדעת אלא הימנעות מכך.
 
 
רע"צ (חיפה) 22774-07-10 אלירן לזרח נ' בנק הפועלים בע"מ (29.7.10)
 
למערער: עו"ד סאוסן סלום, במינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי – מחוז חיפה
 
רע"צ (חיפה) 52081-07-10 קורין מוזס נ' בנק לאומי לשיראל בע"מ ואח' (29.7.10)
 
למערער: עו"ד איתן שווץ, במינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי- מחוז  חיפה
 
שופט (בשני התיקים): אהרון שדה
 
במקרים אלו נדרש בית המשפט לדיון בערעורם של חייבים אשר בקשתם אומנם נדונה, אולם, לצד קביעת צווי תשלומים חודשיים (שהערעורים נסבו גם על גובהם) והיעתרות עקרונית לבקשות להכריז עליהם כחייבים מוגבלים באמצעים, כללו ההחלטות קביעה כי תנאי מקדמי לכך הוא תשלום סכום ראשוני עובר לתשלומים החודשיים.
 
בית המשפט הצביע על האנומליה הגלומה בהחלטות מעין אלו, שכן מחד נקבע צו תשלומים שאמור לשקף את יכולתו של החייב, ומאידך נקבע תשלום שאינו תואם יכולת זו.
 
בית המשפט קבע כי יש לבחון בכל מקרה לגופו מה הייתה הסיבה לאי התשלום. רק במקרה בו הסיבה הייתה בלתי מוצדקת (לאמור כאשר חייב לא עמד בצו תשלומים שנקבע לבקשתו ובהתאם לה) יש מקום לדרוש סילוק הפיגורים כתנאי מקדים להיעתרות לבקשה. זאת לעומת מקרים בהם אי התשלום נבע מחמת חוסר יכולת לעמוד בצו תשלומים (אם במקרה של קביעת צו גבוה באופן משמעותי מבקשתו או כשהפיגור נוצר מאי עמידה בצו סטטוטורי) – שאז אין לדרוש מן החייב סילוק הפיגורים.
 
בית המשפט הבהיר כי גם לחייב ש"חטא" (כך במקור) באי תשלום יש לתת הזדמנות להיכנס למסלול של תשלום סדיר ולא לסכל את התהליך מתחילתו, מה גם שקביעת תנאי שהחייב אינו יכול לעמוד בו אינה מצמיחה תועלת כלשהי לזוכה.
 
 
רע"צ (חיפה) 16901-02-10 סמי אזרזר נ' חברת החשמל לישראל ואח' (14.6.10)
 
שופט: יעקב וגנר, סגן נשיא
 
למערער: עו"ד איתן שווץ, במינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי - מחוז חיפה
 
גם במקרה זה נדרש בית המשפט לערעור על החלטת רשמת הוצל"פ שהתנתה פתיחת תיק איחוד כפוי וקביעת צו תשלומים חודשי של 450 ₪, בתשלום סכום ראשוני של 1,000 ₪.
 
בהחלטה קצרה עמד בית המשפט (שהשתכנע כי לחייב אכן אין יכולת לעמוד בתשלום) בעיקר על חוסר התוחלת שבהחלטה מסוג זה, הגם שהיא יכולה  להיות צודקת בנסיבות של תיק זה (אמירה התואמת את רוח הפסיקה שלעיל), הפחית את התשלום הראשוני, שהיה נמוך מעיקרו, לסך של 400 ₪, וזאת לצד הפחתה של צו התשלומים לסך של 250 ₪.
 
 
רע"צ (חיפה) 42835-08-10 סמאח עוביד נ' בנק אוצר החייל בע"מ (24.8.10, 15.9.10)
 
רשם: ניר זיתוני
 
למבקשת: עו"ד ג'ריס פראח, במינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי - מחוז חיפה
 
למשיב: עו"ד גיא פייביש
 
בהחלטה מאוגוסט 2010 העוסקת בקביעת הערבון במסגרת ערעור שנסב על החלטת רשם הוצל"פ, שהתנתה דיון בבקשה לצו תשלומים בתשלום פיגורים של חודשיים בלבד בסך של 1,600 ₪ (למערערת היה צו סטטוטורי של 800 ₪ בו לא עמדה), כבר יכול היה הרשם לקבוע לגבי סיכויי ההליך, כי בהתאם לתמונת המצב המתגבשת באשר להתייחסות בתי המשפט לשאלת ההתניה, לערעור סיכוי של ממש "לאור פסיקה של חלק משופטי בית משפט זה... במסגרתה הובעה ביקורת על החלטות דומות".
 
להשלמת התמונה - בדיון שהתקיים בספטמבר 2010 נקבע בהסכמה צו תשלומים של 150 ₪ החל מחודש אוגוסט 2010 וכמובן בוטל התשלום המקדמי.
 
 
רע"צ (חיפה) 31104-02-11 חנה נסאר נ' סלקום ישראל בע"מ ואח' (22.2.11, 22.3.11)
 
שופטת: עדי חן-ברק
 
רשם: ניר זיתוני
 
למבקשת: עו"ד דב גרינבויים, במינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי – מחוז  חיפה
 
בהחלטה – שניתנה במסגרת בקשה לפטור מערבון במסגרת ערעור שנסב על החלטת רשם הוצל"פ המתנה פתיחת תיק איחוד נוסף (למערערת היה תיק איחוד קודם שפוזר בשל אי עמידה בצו תשלומים) בתשלום סך של 2,000 ₪ בתוך 30 יום, בנוסף לצו תשלומים בסך 300 ₪ שנקבע בהחלטה - הבהיר הרשם זיתוני כי אף במקרה בו יכול עקרונית להיות מקום לקבוע תשלום ראשוני כתנאי (כאשר החייב הפר צו תשלומים קודם), יש להתחשב בעת קביעת גובהו, בסיבה לאי התשלום ביכולתו של החייב (ובהקשר זה בגובה הצו שהופר והצו החדש שנקבע) ובהתנהלותו של החייב.
 
במקרה זה, קבע הרשם, צו בשיעור של 2,000 ₪ שעל פניו נראה סביר, מציב מכשול בלתי עביר בפני המבקשת. מסקנה זו עולה מגובה צווי התשלומים השונים שנקבעו לחייבת (שנעו בין 100 ₪ ל 300 ₪).
 
אף על פי שהרשם ציין כי הסברה של המבקשת לסיבת אי התשלום "נראה תמוה" הוא הבהיר שיש לאפשר דיון לגופו של ענין בטענתה, ומשמצא כי לערעורה יש סיכוי, פטר אותה מהפקדת ערבון.
 
בפסק הדין קבע בית המשפט כי במקרה זה (בו בוטל צו כינוס נכסים) היתה על החייבת חובה לשלם צו תשלומים פסוק, חובה בה לא עמדה וזאת ללא הצדקה. לפיכך, עצם חיובה בתשלום חלק מן הפיגורים - מוצדק, והסכום– סביר.
עם זאת, הבהיר בית המשפט: 
"לאור מצבה הכלכלי הקשה של המערערת ברור כי חיובה בסכום זה בתשלום אחד אינו מעשי וכמוהו כדחיית הבקשה על הסף.... מכאן שיש לאפשר למערערת לפרוס את הסכום שנקבע (2,000 ₪) ל-20 תשלומים שווים על סך 100 ₪ כל אחד"
 
 
רע"צ (נצרת)  3155-03-10 ליבוביץ' נ' בזק בינלאומי בע"מ ואח' (7.3.11)
 
שופטת: נבילה דלה מוסא
 
למערערת: עו"ד גיא הירש, במינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי – מחוז חיפה
 
בהעדר הופעה מטעם המשיבים קיבל בית המשפט את הערעור, ביטל את החלטת רשם ההוצל"פ לפיה יופקד סך של 1,500 ₪ כתנאי לדיון בבקשה להפחתת צו תשלומים (שהמערערת לא עמדה בו) והורה על דיון בבקשה ללא הפקדת הסכום.
 
רע"צ (חיפה) 41490-01-11 כהן נ' בנק הפועלים בע"מ ואח' (4.4.11)
 
שופט: אבישי רובס
 
למערערת: עו"ד רונן צרפתי, במינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי – מחוז חיפה
 
במקרה זה, השונה מעט מקודמיו, ההחלטה נשוא הערעור עסקה בחידוש תיק איחוד שפוזר (להבדיל מהכרזה חדשה על חייב כמוגבל באמצעים ופתיחת תיק איחוד חדש), והתנתה זאת בתשלום מלוא הפיגורים שנצברו בתיק – בסך 9,500 ₪.
 
בית המשפט הבהיר כי לצד עמדתו, שאין פסול בהתניית איחוד מחדש של תיקי חייב בתשלום סכום ראשוני על חשבון פיגור שנצבר, הרי שעל סכום זה להיות סביר בנסיבות הענין.
 
בית המשפט קיבל את טענת המערער לפיה:
 
"התניה מראש של הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים ואיחוד  תיקיו...., בתשלום מלוא חוב הפיגורים (המגיע לסך של 9,500 ₪) אינה סבירה ואינה מידתית, כאשר ברור כי גובה חוב הפיגורים אותו הוא נדרש לשלם בתשלום אחד, אינו עולה בקנה אחד עם יכולתו הכלכלית, אשר טרם נבחנה לגופה על ידי רשם ההוצאה לפועל"
 
לאור זאת הפחית בית המשפט את התשלום הראשוני שיש לבצע כתנאי לפתיחת התיק מחדש ל-1,500 ₪, סכום אותו מצא סביר, לאחר בחינת הנתונים שהציג החייב לגבי יכולתו.
 
 
סיכום 
דומה כי שורת החלטות שעסקו בסוגיה זו, ובהן אלו המנויות לעיל, הבהירו כי הפרקטיקה של התניית דיון או יישום החלטות בתשלום ראשוני, מלא או חלקי (ואף זעום) של חוב פיגורים, בעייתית מאוד - לוקה בקשיים מובנים בפן העקרוני, וחסרת תועלת בפן המעשי.
 
מהמקובץ עולה כי ערכאת הערעור שללה מכל וכל את האפשרות שלא לעיין כלל בבקשת חייב שלא ביצע תשלום ראשוני (שמא יש בפיו סיבה מוצדקת ליצירת הפיגור) והותירה לרשמי ההוצל"פ מקום להתנית החלטה רק במקרים בהם, לאחר עיון בבקשה, יימצא כי החייב לא עמד באופן לא מוצדק בצו תשלומים שנקבע בהתאם לבקשתו. עוד נקבע כי אף במקרה כזה, על התשלום הראשוני שייקבע להיות סביר (דבר המצריך בחינת נתוני החייב ויכולתו), ולא תשלום בלתי מעשי החורג מיכולתו של החייב לשלמו, ומהווה, בפועל, דחיית הבקשה על הסף.
 
יש לזכור כי התנית עיון בבקשה כלשהי, להבדיל מהתנייה במסגרת החלטה ולאחר שמיעת המבקש, מהווה גם פגיעה בזכות החוקתית של גישה לערכאות. דומה כי פרקטיקה הנוהגת כך יש לשלול על הסף מכל וכל. שורת ההחלטות שנסקרו ברשימה זו, ברובן החלטות שניתנו בעתירות שהגיש האגף לסיוע משפטי, בלמה את המגמה של כרסום זכותם החוקתית של חייבים לגישה לערכאות. אנו סבורים כי פרשנות נכונה של האבחנה שנעשתה בין מקרים בהם ניתן להתנות את ביצוע ההחלטה כאשר לא מדובר בצו תשלומים ראשון למקרים בהם אין מקום לחיוב בתשלום ראשוני, שנעשתה במקרים בהם הבקשה נדונה ואף הוכרעה –  איננה מאפשרת להימנע משמיעת החייב ומהפעלת שיקול הדעת, אפשרות אותה שלל בית המשפט מכל וכל. האבחנה תקפה בתחום המצומצם בו נעשתה, לאמור - במקרים בהם הבקשה נקראה, ניתנה בה החלטה – אלא שהחלטה זו הותנתה בביצוע תשלום ראשוני. כל פרשנות אחרת, שתסבול אפשרות לפיה רשם ההוצאה לפועל כלל לא יידרש לבקשה, פוגעת בזכות יסוד של החייב להישמע, ועשויה לגרום לעיוות דין חמור, שמא יש בבקשה הסבר מספק למחדל.

  

לצד אלו יש לזכור גם את האינטרס הציבורי עליו הצביע בית המשפט לאפשר לחייבים, גם כאלו ש"חטאו", ל"יישר קו" ולהכנס למסלול סדיר של תשלומים. 

 

*הכותב הוא ראש מדור אזרחי, הסיוע המשפטי- מחוז חיפה

 

תגיות: הוצאה לפועל, התניה בהפקדה, זכות הגישה לערכאות, ערעור, תשלום ראשוני, הפקדה 
[1] מובן שהסיטואציה מתעוררת רק במקרים בהם חייב מגיש בקשה לאחר תום תקופת האזהרה, וכאשר נצבר לחובתו חוב פיגורים אם בשל אי עמידה בצו תשלומים סטטוטורי או בצו תשלומים שנקבע ע"י רשם הוצל"פ.