עת סיוע גליון 1  קיץ תשע"א
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

לשון הרע בתלונה לרשות מוסמכת וערובה להוצאות נתבע בערכאה ראשונה

|22/07/2011|

שתי קביעות מעניינות בהחלטת ביניים: טענת הגנה בגין תלונה לרשות מוסמכת לפי סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע מחייבת בירור עובדתי וראייתי ביחס לתום לבו של המתלונן ולכן איננה יכולה להוות עילה לסילוק על הסף, וכן – חובות עתק של תובע אינם עילה לחיוב בהפקדת ערבון בערכאה ראשונה.​

שופטת: נסרין עדוי 
למבקשת (הנתבעת): עוה"ד שלומי כהן ואמיר ישראלי 
למשיב (התובע): עו"ד דב גרינבויים, במינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי - מחוז חיפה
 
 
עניינה של התביעה הוא חיוב לפצות את התובע ולהתנצל בפניו בכתב בגין לשון הרע, בשל משלוח שני מכתבים בעילום שם למוסד לביטוח לאומי הפוגעים בשמו הטוב ואשר בעטיים הופסקה זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה והופחתה זכאותו לקצבת נכות. התביעה הוגשה במינוי של הלשכה לסיוע משפטי – מחוז חיפה, באמצעות עוה"ד דב גרינבויים, ונמצאת בשלביה המקדמיים.
 
 
הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף במספר עילות. ראשית, טענה להתיישנות התביעה, שכן אחד המכתבים נשלח בשנת 2004 או בסמוך לכך, גם לשיטת התובע. כן העלתה טענה כללית של שיהוי, באשר גם המכתב השני נשלח בשנת 2008. לחילופין טענה, כי גם אם כל טענות התביעה תתקבלנה, עומדת לה ההגנה לפי סעיף 15(8) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק"). לפי הסעיף, תהא זו הגנה טובה אם הפרסום היה בהגשת תלונה "לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בעניין המשמש נושא התלונה".
לשיטת הנתבעת, תלונתה לא היתה סתמית, ולראיה הצביעה על השינוי שחל בעקבות תלונתה בזכאות התובע לקצבאות.
  
 
לחילופין טענה, כי אם תידחה בקשתה לסילוק התביעה על הסף, יש לחייב את התובע בהפקדת ערבון לכיסוי הוצאותיה, נוכח סיכויי התביעה הקלושים מחד וחובותיו הרבים של התובע מנגד, מה שעלול להציבה בפני שוקת שבורה בכל הקשור בגביית הוצאותיה, אם וכאשר תדחה התביעה.
  
 
בהחלטתה ביחס לאופן בירור טענת הגנה לפי סעיף 15 לחוק, מתווה כב' השופטת נסרין עדוי מבהמ"ש השלום בחיפה, מהלך דו שלבי:  
השלב הראשון – בירור ראייתי ביחס לתום לבו של המתלונן לרשות המוסמכת. הגנה זו, להבדיל מהגנות "מוחלטות" הקיימות בחוק, איננה מוחלטת, ולשם תחולת ההגנה לפי סעיף 15, צריך שהפרסום יעשה בתום לב, כאמור ברישא של הסעיף, מה שמחייב בירור עובדתי כאמור. לא זו אף זו, ש"תום הלב" בחוק זה לא דומה למשמעותו בחוקים אחרים ויש לפרשו באופן המגשים את מטרת החוק הספציפי.
השלב השני – בחינה, על פי סעיף 16(א), 16(ב)(1), 16(ב)(2) ו- 16(ב)(3) לחוק, האם הפרסום חרג מתחום הסביר באותן נסיבות, האם ננקטו על ידי המתלוננת אמצעים סבירים לבדוק האם תלונתה אמת, והאם היתה כוונתה למידת פגיעה סבירה באמצעות הפרסום – כאשר תשובה שלילית לשאלות אלו מקימה חזקות השוללות את תום הלב, וממילא את תחולת ההגנה.
 
 
גם באשר לטענת ההתיישנות נקבע כי היא טעונה בירור עובדתי.  
 
 
הלכה היא כי הליכי סילוק על הסף מחייבים זהירות יתרה על מנת להימנע משלילת זכותו של התובע להביא עניינו בפני בית המשפט, ומשכך - נדחתה הבקשה לסילוק על הסף ונקבע, כי יש לברר את התביעה לגופה תוך שמיעת ראיות. 
 
 
גם הבקשה החלופית להפקדת ערבון נדחתה, תוך הדגשה כי ההלכה היא שערכאה ראשונה מחייבת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע רק במקרים יוצאי דופן וחריגים.
מקרים כאלו הוכרו בפסיקה כאשר התובע תושב חוץ, אינו מציין את מענו בכתב התביעה, אינו מתפרנס בישראל או עשה מעשה המרמז כי "בכוונתו להתחמק מתשלום ההוצאות אם יפסיד".
בית המשפט הבהיר כי קיומם של חובות מרובים אינם נסיבה המוכרת בפסיקה כמצדיקה חריגה מההלכה הנ"ל. יצוין, כי בהחלטתה, חייבה כב' השופטת את הנתבעת בהוצאות ההליך המקדמי.  
 
 
ת.א.  (שלום חיפה) 30401-01-11 רפאל דנון נ' שרית שמואלי, מיום 17.4.11 (פורסם בנבו)  
 
 
תגיות: לשון הרע, תלונה לרשות מוסמכת, תום לב, דיון אזרחי, סילוק על הסף, ערובה להוצאות נתבע 
 
​[1] הכותבת היא דוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.