עת סיוע גליון 1  קיץ תשע"א
עורכת ראשית: עו"ד קארן שוורץ-אמיגה | עורך: עו"ד שוקי פרידמן | עורכת מדיה: עו"ד יעל שמחי

על מכתב שנמסר לצורך הצגה בהליך משפטי אך כותרתו "לכל המעוניין" לא חלה הגנת סע' 15(5) לחוק איסור לשון הרע

|22/07/2011|

​בית משפט השלום בירושלים קבע כי ההגנות להן טען הנתבע: "אמת דיברתי" לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק") וההגנה בסעיף 15 (5) לחוק לפיה המכתב הוצג במסגרת הליך משפטי - אינן חלות במקרה זה. שכן אף אם האמור במכתב הינו אמת לא היה עניין ציבורי בפרסום, דבר המהווה תנאי לחלות ההגנה. לענין הגנת הליך משפטי קבע בית המשפט כי משכותרת המכתב היתה "לכל המעוניין" לא ניתן לקבוע כי המכתב נכתב דווקא לצורך ההליך המשפטי ולפיכך ההגנה לא חלה.

שופט: גד ארנברג 
לתובעת:  עו"ד איילת אשל במינוי מטעם הלשכה לסיוע משפטי - מחוזות ירושלים והדרום 
לנתבע: עו"ד ד"ר משה כהן 
 
התובעת עבדה בבית העסק של הנתבע במשך כחצי שנה. לאחר שעזבה את עבודתה כתב המעביד לבעלה, לבקשתו, מכתב ובו נכתב בין השאר כי "רוב הזמן היא דיברה בטלפונים עם גברים ואנשים".
 
על המכתב למדה התובעת בעת דיון בבית המשפט לענייני משפחה עת הוצג על ידי בעלה במסגרת הליכים בין בני הזוג.
 
התובעת פנתה אל הלשכה לסיוע משפטי בירושלים וביקשה להגיש תביעה כנגד המעביד לפי החוק.
 
בפסק הדין קבע בית המשפט כי הוספת המילים "עם גברים ואנשים" יש בה כדי לפגוע בתובעת שהייתה באותו זמן נשואה, אף אם הייתה בהליכי גירושין. העובדה שכותרת המכתב היא "לכל המעוניין" ולא מיועדת דווקא לבית המשפט יש בה כדי להביא למסקנה זו בדבר פגיעה אפשרית.
 
בית המשפט דחה את טענת הנתבע כי חלה הגנת "אמת דיברתי", בשל כך שלא די בכך שהדברים הנטענים הם אמת (מבלי שבית המשפט קבע בכך מסמרות). תנאי לחלות ההגנה הוא  שיהיה ענין ציבורי בפרסום.
 
 משלא מצא בית המשפט ענין כזה, דחה עילת הגנה זו.
 
את טענת התובע כי חלה עליו ההגנה הקבועה בסע' 15(5) לחוק, לפיה אם הדברים נאמרו במסגרת הליך משפטי לא ניתן לתבוע בגינם, דחה בית המשפט בשל העובדה כי המכתב נשלח לנתבע והוכתר בכותרת "לכל המעוניין", וזאת אף שהוא נכתב לבקשת הנתבע בכדי להציגו בהליך המשפטי, כפי שאכן נעשה.
די בכך שהמכתב לא הוגבל לבית המשפט אלא הופנה לכל המעונין, בכדי לשלול את ההגנה.
 
לענין גובה הפיצוי, בית המשפט קבע כי העובדה שהשימוש היחיד שנעשה בפועל במכתב היה בהגשתו לבית המשפט עומדת לנתבע לקולא, שכן אם הנתבע היה מוזמן לבית המשפט ומעיד את אותה עדות שבמכתב, הוא היה זכאי להגנה לפי חוק לשון הרע בגין עדותו. בשקלול הנסיבות, לרבות כמות הנחשפים למכתב וזהותם, והעובדה שעצם הדיבור הרב בטלפון היה כנראה נכון (להבדיל מזהות בעלי השיח שלגביהם לא נקבע ממצא), נפסק לתובעת פיצוי נמוך יחסית על סך 3,000 ₪.
 
 
תא"מ (שלום ירושלים) 10860-08-10 אדרי נגד ניסנוב, מיום 9/1/11
 
תגיות: לשון הרע, אמת דיברתי, הגנת הליך משפטי