פורסם דוח הסניגוריה הציבורית בדבר תנאי המעצר והמאסר לשנת 2016

 
|09/07/2017 |

​הדוח מהווה סיכום שנתי של הליקויים המרכזיים שנמצאו בביקורים הרשמיים שערכו אנשי הסניגוריה הציבורית בשנת 2016.

הדוח, שנשלח לנשיאת בית המשפט העליון, לשרת המשפטים, לשר לביטחון פנים, ליועץ המשפטי לממשלה, לנציבת שב"ס ולגורמים נוספים, מחולק על פי נושאים, כאשר תחת כל נושא מפורטים הליקויים הנוגעים למתקני הכליאה הספציפיים, כפי שפורטו בדוחות פרטניים שנכתבו ונשלחו לגורמים הרלוונטיים אחרי כל ביקור. מהדוח עולה כי על אף מאמצי שירות בתי הסוהר לשפר את תנאי הכליאה ולתקן את הליקויים עליהם הצבענו בדוחות קודמים, עדיין מתרחשות בישראל הפרות קשות של זכויות האסירים.

 

התמונה המצטיירת בחלק מבתי הסוהר שבאחריות שב"ס היא של עזובה פיסית ותנאי מגורים קשים; תנאי צפיפות קשים ביותר המגיעים לכדי 2 עד 3 מ"ר לאסיר בלבד, ולעיתים אף פחות מכך; החזקת כלואים בתנאי הפרדה, בידוד או שמירה קשים ביותר, כאשר לעיתים ההחזקה בתנאי אלה נובעת ממצב נפשי קשה של כלוא או כלואה; שימוש לא מידתי בכבילה של אסירים ועצורים למיטה; תנאי מזג אוויר קשים (חום וקור) ותחושת מחנק בתאים; מחסור בציוד בסיסי לאסירים; תנאי היגיינה ותברואה ירודים; קשיים מתן טיפול רפואי הולם לאסירים; ועוד. אנשי הסניגוריה הציבורית נתקלו גם בליקויים בתשתית השיקומית בשב"ס. בין היתר, קיים מחסור בקבוצות טיפול ושיקום לכלואים שאינם דוברי עברית ומחסור בתקנים לעובדים סוציאליים בחלק מבתי הסוהר, באופן שאינו מתיישב עם האינטרס הציבורי ועם מטרות הכליאה הכוללים גם הזדמנות לשיקום, למניעת חזרה עתידית על עבירות ולשילוב נורמטיבי בקהילה. כמו כן, נתקלו אנשי הסניגוריה בליקויים במערך הליווי של האסירים והעצורים לבתי המשפט על ידי שב"ס, כגון טלטולם של הכלואים בדרכים במשך שעות רבות, והארכת משך שהייתם במתקני המעצר שבבתי המשפט מעבר לנדרש להליך המשפטי בעניינם.


מדוח הסניגוריה עולים גם ליקויים קשים באשר לחלק ממתקני המעצר שבבתי המשפט ברחבי הארץ, ובכללם: צפיפות בלתי נסבלת בתאים; תנאי תברואה ואוורור ירודים ביותר; העדר תנאים הולמים לקיומם של מפגשי עו"ד-לקוח; והובלת אסירים ועצורים כשהם אזוקים לעיני הציבור הרחב, תוך פגיעה חמורה בכבודם.


הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, אומר כי: "הדוח הנוכחי מציג תמונת מצב מטרידה של הפרת זכויות מתמשכת של עצורים ואסירים ושל פגיעה בכבוד האדם. ההומניות של חברה נמדדת גם ביחסה לחלשים ביותר, ואלה שנמצאים מאחורי סורג ובריח הם אוכלוסייה פגיעה במיוחד". כפי שבית המשפט העליון קבע פעמים רבות, אדם שנכנס לבית הסוהר נשללת ממנו חירותו, אך הוא אינו נפרד מזכותו לכבוד אנושי. בנוסף, החזקתם של אסירים בתנאים הולמים מקדמת גם את שיקומם, ולחברה יש אינטרס ראשון במעלה בכך. אך לאחרונה, ניתן פסק דינו החשוב של בית המשפט העליון שקבע, בין היתר בהסתמך על דוחות הסניגוריה הציבורית, כי יש להקצות לכל אסיר ועצור שטח מחייה ראוי. פסק הדין הוא הזדמנות לשינוי משמעותי. אנו מקווים כי כלל הגורמים הרלוונטיים ימשיכו לעשות שימוש במידע הרב המובא גם בדוח זה, על מנת להביא לשיפור ממשי של תנאי הכליאה".