אודות

 
​רשם המשכונות מנהל את מאגר המשכונות על-פי דין. מאגר המידע כולל הודעות רישום משכון, הודעות על שינוי פרטי המשכון, הודעות על ביטול משכון ועל הארכתו, לרבות פרטים לגבי הנושה, החייב והנכס הממושכן.
בהתאם לחוק המשכון, תשכ"ז-1967 (להלן - "חוק המשכון"), כל פעולה המוגדרת כמשכון צריכה להירשם ברשם המשכונות, על מנת להבטיח את זכויות הנושה בנכס ובכדי לאפשר לצד ג' לעיין ולבדוק האם נכס כלשהו ממושכן.

  • ​חוק המשכון קובע בסעיף 1(א): "משכון הוא שעבוד נכס כערובה לחיוב; הוא מזכה את הנושה להיפרע ממשכון אם לא סולק החיוב". אשר על כן, חוק המשכון נועד להסדיר את הקשרים שבין הנושה, החייב ונושים נוספים, וכן את זכויות הנושה והרישומים הנדרשים להבטחת קשרים וזכויות אלו.
  • משכון נוצר בהסכם בין החייב לבין הנושה. די בהסכם כדי שהמשכון יהיה תקף (יזכה את הנושה להיפרע מהמשכון אם לא סולק החיוב), אף ללא רישום המשכון. לא כך המצב לגבי נושים אחרים של החייב, כלפיהם יהיה כוחו של המשכון יפה בהתאם להוראות סעיף 4 לחוק המשכון. לרוב, על נושים אלה לנקוט בפעולה נוספת על מנת לשכלל את המשכון כלפיהם.
  • משמעות השכלול הינה, שהנושה יהיה עדיף על פני נושים אחרים של החייב לגבי הנכס הממושכן ויוכל להיפרע ממימוש הנכס הממושכן לפני הנושים האחרים. הדרך העיקרית של השכלול היא רישום המשכון בלשכת רשם המשכונות.
  • מטרת הרישום היא מתן פומבי לזכות השעבוד שיש לנושה בנכס ועל-ידי כך אזהרת נושה אחר של החייב, שהנושה הקודם לו יפרע ראשון מהנכס הממושכן. לאור מטרה זו, מאגר המידע של רשם המשכונות פתוח לציבור ולכל אדם יש זכות לעיין בו על מנת לברר האם חייב מסוים שעבד נכסיו לנושה אחר.
  • יש לציין כי רשם המשכונות הינו מאגר מידע בלבד. כלומר, הרישום בו הוא רישום דקלרטיבי, על פי הצהרת הצדדים בלבד, והבדיקה לגבי נפקותו ותקפותו של המשכון אינה מתבצעת על ידי רשם המשכונות. בהתאם, תוקפו של המשכון הרשום מותנה, בין היתר, בתוקפה של הזכות הממושכנת, ובזכותו של החייב למשכן את הזכות. עניינים אלה כמו גם ההסכם היוצר את המשכון, אינם נבדקים על-ידי רשם המשכונות ואין צורך בהגשת מסמכים לעניין זה במועד רישום המשכון.
  • עוד יצוין, כי קיומו של משכון רשום קודם אינו מונע רישומו של משכון נוסף, לרבות אם צוין בהודעת המשכון הראשונה כי קיימת מגבלה על רישום משכון נוסף. ואולם, רישומו של המשכון הנוסף אינו מעיד על תוקפו של משכון זה. לכן מומלץ, קודם לרישום משכון, לעיין במאגר רשם המשכונות ולבחון קיומם של משכונות קודמים, וכן, ככל הנדרש, לעיין בהסכמי משכון קודמים, המצויים אצל החייב ולא אצל רשם המשכונות.
  • יש להדגיש, כי בהתאם להוראת סעיף 17(2) לחוק המשכון, הרישום במאגר רשם המשכונות מאפשר מימושו של המשכון ישירות מול הוצאה לפועל כנגד האישור על המשכון.
  • משכון שנרשם בלשכת רשם המשכונות החל מתאריך 1.4.1994, יופיע במאגר המידע הממוחשב והארצי. משכון שנרשם משנת 1968 ועד לתאריך 31.3.1994, קיים במאגר המידע הידני של רשם המשכונות שנוהל על ידי הנהלת בתי המשפט. מאגר זה כולל כרטיסיות, ספרים וקלסרים. כאשר מתבקש שינוי בפרטי משכון שנרשם במאגר הידני, יש להעבירו תחילה למאגר הממוחשב ואז לבצע את השינוי המבוקש. ניתן ומומלץ לבצע את ההעברה גם כאשר אין צורך בשינוי פרטי משכון, וזאת על מנת להגדיל את נגישות הציבור למידע (השירות אינו כרוך בתשלום).
  • לשכות רשם המשכונות קיימות בפריסה ארצית בחמישה מחוזות: ירושלים, תל אביב והמרכז, הצפון, חיפה והדרום, זאת בהתאמה לבתי המשפט המחוזיים.
  • תקנות המשכון (סדרי רישום ועיון), תשנ"ד-1994 מסדירות הליכי רישום ועיון במשכון, לרבות סדרי הגשת הודעה על רישום משכון, הודעה על שינוי פרטי משכון, הודעה על ביטול משכון והודעה על הארכת רישום משכון.
  • לשירותכם באתר האינטרנט של רשות התאגידים, דפי שירות מפורטים, נגישים ונהירים ביחס לכל אחד מהשירותים הניתנים ביחידת רשם המשכונות.