אודות מחלקת עיצובים (מדגמים)

 
מחלקת עיצובים (מדגמים) ברשות הפטנטים אחראית על הטיפול בבקשות לרישום עיצובים (מדגמים). עיצוב רשום הינו זכות קניינית במסגרתה מוענקת הגנה על עיצוב מוצר תעשייתי חדש ובעל אופי ייחודי. זכות זו נועדה להקנות לבעל העיצוב הרשום בלעדיות בישראל על השימוש בעיצוב.

 חוק העיצובים, התשע"ז-2017 (להלן: "החוק") שנכנס לתוקפו ביום 7.8.2018 קובע כי ניתן לרשום עיצוב בגין מראהו של מוצר, או חלק ממוצר, אם הוא חדש ובעל אופי ייחודי, ואינו פוגע בתקנת הציבור.
 
לא ניתן לרשום עיצוב בגין מראהו של מוצר או של חלק ממוצר המוכתב אך ורק בידי פעולתו של המוצר, היות שההגנה על אופן תפקוד המוצר או השימוש בו מוענקת במסגרת דיני הפטנטים.
 
משך ההגנה על עיצוב רשום הוא עד 25 שנים ממועד הגשת הבקשה, בכפוף לתשלום אגרות חידוש.

 

הגדרת עיצוב בחוק


סעיף 1 לחוק מגדיר כך:


""עיצוב" – מראהו של מוצר או של חלק ממוצר, המורכב ממאפיין חזותי אחד או יותר של המוצר או של חלק מהמוצר, לפי העניין, ובכלל זה מיתאר, צבע, צורה, עיטור, מרקם או החומר שממנו הם עשויים;"


הגדרת מוצר בחוק


סעיף 1 לחוק מגדיר כך:


"מוצר" – לרבות מערכת של פריטים, אריזה, סימן גרפי (Graphic symbol), תצוגת מסך, ולמעט גופן ותוכנת מחשב


הכוונה בסימן גרפי הינה ל-icon, ולא ללוגואים שעשויים לזכות בהגנה בדינים אחרים (כגון סימני מסחר וזכויות יוצרים). סימן גרפי, או תצוגת מסך מונפשת, יש להגיש כרצף תמונות המשקפות את התקדמות ההנפשה, ולציין כי המוצר הוא סימן גרפי או תצוגת מסך מונפשת, בתיאור המילולי בטופס הבקשה. יובהר כי הרשימה אינה ממצה, והפריטים שאוזכרו בה צוינו על מנת להסיר ספק כי הם מהווים מוצרים בהתאם לחוק.


ניתן להגן על עיצוב, גם אם הוא מופיע על גבי חלק ממוצר, כאמור בהגדרת העיצוב.


לא ניתן להגן על מאפיינים של המוצר או של חלקים ממנו שאינם גלויים לעין הצרכן, בשימוש הרגיל במוצר.

 

הגדרת מערכת של פריטים בחוק


סעיף 1 לחוק מגדיר כך:


""מערכת של פריטים" – שניים או יותר פריטים מאותו סוג, בעלי מאפיינים חזותיים הנבדלים זה מזה רק בפרטים שאינם מהותיים ובאופן רגיל מוצעים למכירה או שימוש יחד;"


דוגמאות למערכת של פריטים: מערכת ישיבה הכוללת מאפיין חזותי משותף; מערכת כלי משחק שחמט בעלי מאפיינים חזותיים משותפים; מערכת כלי אוכל.


מאפיינים חזותיים


מאפיינים חזותיים יתכן שיהיו:


1. צבע – צבע, או צירוף צבעים, יכול שיהא מאפיין חזותי יחיד, או מאפיין חזותי המתווסף למאפיינים חזותיים נוספים, כאשר הצבע או צירוף הצבעים, נראים בתיאור החזותי. הוגש התיאור החזותי בצבע והצבע אינו מאפיין חזותי של המוצר, על המבקש לציין זאת בתיאור המילולי שבטופס הבקשה.


2. עיטור כמאפיין חזותי יחיד - ניתן להגן על עיטור המיושם על גבי מוצר באמצעות רישום עיצוב בסוג אליו משתייך המוצר תוך ציון שם העיצוב (למשל: "עיטור לחולצה" סוג 02-02). בקשה כאמור תוגש תוך הסתלקות באמצעות קווים מקווקווים ממאפיינים חזותיים אחרים של המוצר. במידת הצורך, ניתן להוסיף תיאור מילולי של העיצוב.


3. מרקם או חומר - ניתן להגן על מוצר שמרקמו, או החומר ממנו הוא עשוי, נכללים במאפייניו החזותיים המבוקשים לרישום, כל עוד המרקם או החומר משפיעים על חוזי המוצר, ונראים בבירור בתיאור החזותי. יודגש, כי ההיבטים הפונקציונליים של החומר אינם מוגנים באמצעות רישום העיצוב.


4. מיתאר וצורה הינם מאפיינים נוספים אותם מציין החוק במפורש.


חידוש (סעיף 6 לחוק)


סעיף 6 לחוק קובע כי -


"עיצוב ייחשב חדש אם לפני המועד הקובע לא פורסם בציבור, בישראל או מחוץ לה, עיצוב זהה לו או עיצוב שנבדל ממנו רק בפרטים שאינם מהותיים."


עיצוב ייחשב חדש, אם לא פורסם בציבור לפני הגשת הבקשה לרישומו או לפני מועד דין הקדימה, המוקדם מביניהם, בישראל או מחוץ לה, עיצוב זהה או עיצוב הנבדל ממנו רק בפרטים שאינם מהותיים.


 פרסום העיצוב על ידי בעליו במהלך 12 החודשים שקדמו להגשת הבקשה או לדין הקדימה, לא יפגע בדרישת החידוש, אולם לא ניתן לאשר לרישום עיצוב שפורסם על ידי בעליו מוקדם מהנ"ל.

"מועד דין הקדימה" הינו המועד בו הוגשה הבקשה הראשונה לרישום אותו עיצוב באחת מהמדינות החברות באמנת פריס או באיגוד הסחר העולמי וזאת בתנאי שהבקשה בישראל הוגשה תוך 6 חודשים ממועד זה, ונתבקשה הכרה בדין הקדימה, הכל בהתאם לסעיף 21 לחוק. יובהר כי ניתן להכיר בבקשה בינלאומית שהוגשה בהתאם להוראות הסכם האג כבקשה הראשונה לעניין דין קדימה.

 

בחינת קיומו של פרסום של עיצוב קודם הזהה או השונה מן העיצוב המבוקש רק בפרטים שאינם מהותיים על פי הוראות העבודה לבחינת בקשה לרישום:


1. עיצוב ייבחן בכללותו מול פרסום עיצוב אחד קודם בכללותו. אין ליצור פסיפס בין פרסומים קודמים. דהיינו, אין להשוות בין מאפיינים חזותיים של עיצוב אחד לבין מאפיינים חזותיים של מספר עיצובים קודמים יחד.


2. עיצוב ייבחן לעומת הפרסום הקודם האחד ליד השני, אך גם בנפרד, במרחק מה זה מזה.


3. צירוף של מאפיינים חזותיים שפורסמו בעיצובים שונים עשוי להיות כשיר להגנה אם צירוף האלמנטים יוצר עיצוב שהוא חדש ובעל אופי ייחודי בשלמותו.


4. כל המאפיינים החזותיים של עיצוב יילקחו בחשבון בעת בחינתו, למעט החריגים הבאים:
     א. מאפיינים המוכתבים אך ורק על ידי פעולת המוצר (על פי סעיף 10(1) לחוק);
     ב. מאפיינים הנועדים לאפשר פירוק והרכבה באמצעות חיבור או שילוב עם מוצר אחר (על פי סעיף 10(2) לחוק);
     ג. מאפיינים שלא ניתן להבחין בהם בתיאור החזותי.מאפיינים שלא ניתן להבחין בהם בתיאור החזותי.
     ד. מאפיינים חזותיים שלא מתבקשת עליהם הגנה.


5. פרטים שאינם מהותיים כגון שינויי גוון קלים, פרטים שקשה להבחין בהם כגון שינוי קטן במכסה של עט וכד', ייבחנו בהתאם לטיב המוצר והעיצוב.
 

אופי ייחודי (סעיף 7 לחוק)

סעיף 7 לחוק קובע כי -

"(א) עיצוב ייחשב בעל אופי ייחודי, אם הרושם הכללי שהוא יוצר אצל משתמש מיודע שונה מהרושם הכללי שיוצר עיצוב אחר, שפורסם בציבור לפני המועד הקובע, אצל משתמש מיודע; לעניין זה יובאו בחשבון עיצובים הנוגעים לכל סוגי המוצרים.

(ב)  נוסף על האמור בסעיף קטן (א), בקביעה אם עיצוב יוצר אצל משתמש מיודע רושם כללי שונה כאמור באותו סעיף קטן יובא בחשבון, בין השאר, מגוון האפשרויות הקיים לעיצוב עיצובים ביחס למוצרים מהתחום שאליו משתייך המוצר נושא העיצוב."

דרישת האופי הייחודי מתווספת לדרישת החידוש.
 
המשתמש המיודע:

המשתמש המיודע הנו אדם המשתמש במוצר למטרה שלשמה נועד המוצר. הוא אדם דמיוני, המצוי בין צרכן סביר למומחה בענף, מודע לשלל העיצובים הקיימים בתחום ומחזיק ברמה מסוימת של ידע בקשר למאפיינים החזותיים שעיצובים אלו בדרך כלל כוללים. בהתחשב באופי המוצר, עשוי המשתמש המיודע להיות אחד משני אלה או שניהם יחד: איש מקצוע הרוכש את המוצר לצורך הפצתו לצרכן קצה, וצרכן הקצה עצמו.
 

בחינת קיומו של אופי ייחודי על פי הוראות העבודה לבחינת בקשה לרישום:


1) בבחינת קיומו של אופי ייחודי תיערך השוואה של העיצוב בכללותו לפרסום הקודם בכללותו. בעת ביצוע ההשוואה, לא ניתן ליצור פסיפס בין פרסומים קודמים שונים. על הבחינה להיעשות מנקודת מבטו של המשתמש המיודע, הרוכש את המוצר מבלי שהוא מקדיש לעניין זמן רב לצורך בחינה מדוקדקת. ההנחה היא שמבטו של המשתמש המיודע אינו דקדקני כשל מומחה, אך גם אינו שטחי כשל עובר אורח מזדמן. יש לשים את הדגש על ההתרשמות מן החוזי הכללי ולא מפרטי העיצוב. אין בהבדלים הקיימים בין העיצוב לפרסום הקודם בכדי להפוך את העיצוב כשיר לרישום, אם העיצוב אינו יוצר רושם כללי שונה אצל המשתמש המיודע. 

 
2) השוואת העיצובים תעשה תוך התעלמות מאלמנטים שאינם מופיעים בתיאור החזותי.


3) בחינת אופיו הייחודי של עיצוב תעשה תוך שקילת מגוון האפשרויות הקיים לעיצוב עיצובים ביחס למוצרים מהתחום אליו משתייך המוצר נושא העיצוב; בתחומים בהם החופש העיצובי מועט, די בשינויים קטנים כדי לעמוד בדרישת האופי הייחודי. עם זאת, שינויים מקובלים בתחום, אינם מקנים, בדרך כלל, אופי ייחודי.


4) בחינת האופי הייחודי תביא בחשבון עיצובים מכל סוגי המוצרים ואולם סוג המוצר והתחום התעשייתי עשויים להשפיע על מידת החירות העיצובית של המעצב ועל כן יתכן שיינתן להם משקל.


מאפיינים חזותיים שאינם כשירים להגנה (סעיף 10 לחוק)


סעיף 10 לחוק קובע כי –


" על אף הוראות פרק זה, אלה אינם כשירים להגנה כעיצוב רשום או כעיצוב לא רשום:


(1) מראהו של מוצר או של חלק ממוצר המוכתב אך ורק בידי פעולתו של המוצר;


(2) מראהו של מוצר או של חלק ממוצר, אם המוצר או חלק מהמוצר כאמור נועדו להתחבר למוצר אחר, להשתלב במוצר אחר או שמוצר אחר ישתלב בהם, ולשם הגשמת ייעודם כאמור יש לייצרם בדיוק בצורה ובממדים שבהם יוצרו."


כאמור לא ניתן לקבל הגנת עיצוב על עיצוב מוצר המוכתב אך ורק בידי פעולתו של המוצר, היות וההגנה על אופן תפקוד המוצר או השימוש בו מוענקת במסגרת דיני הפטנטים ובהתאם לתנאים הקבועים שם. יובהר כי לא די בכך שקיימות מספר אפשרויות להשגת אותה פונקציה על מנת לשכנע כי מראה המוצר אינו מוכתב כל כולו משיקולים פונקציונליים.

כמו כן לא ניתן לקבל הגנת עיצוב אם המוצר נועד להתחבר או להשתלב במוצר אחר או שמוצר אחר ישתלב בו, אם לשם הגשמת ייעודו של אחד המוצרים (המתחבר או המחובר, המשתלב או המשולב) יש לייצר את המוצר בדיוק בצורתו ובמידתו. האמור נכון גם לגבי חלק ממוצר.

תעודת רישום:


באם בוחני העיצובים (מדגמים) לא יימצאו עיצוב (מדגם) זהה או דומה מאוד לעיצוב (מדגם) בגינו הוגשה הבקשה, הבקשה תאושר ולבעליה תינתן תעודת רישום. פרטים נוספים באשר לבחינת הבקשה ניתן למצוא בהוראות העבודה לבחינת בקשה לרישום.

 

הבעלים הראשון של עיצוב (סעיף 11 לחוק)
המעצב הוא הבעלים הראשון של עיצוב, אלא אם כן נקבע אחרת בהוראות החוק .

הבעלים הראשון של עיצוב שרות (סעיף 12 לחוק)
הבעלים הראשון של עיצוב שעוצב בידי עובד לצורך ביצוע תפקידו או תוך שימוש של ממש במשאביו של המעסיק הוא המעסיק, אלא אם כן הוסכם אחרת בין העובד ובין המעסיק.
 
הבעלים הראשון של עיצוב שעוצב לפי הזמנה (סעיף 13 לחוק)
הבעלים הראשון של עיצוב שעוצב לפי הזמנה, הוא המזמין, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין ובין המעצב.
 
זכויות בעל עיצוב רשום (סעיף 37 לחוק)
לבעל עיצוב רשום זכות בלעדית בייצור, מכירה, השכרה, הפצה בהיקף מסחרי, או ייבוא לישראל, לגבי העיצוב הרשום ולגבי כל עיצוב אחר היוצר רושם כללי שאינו שונה מהרושם הכללי שיוצר העיצוב הרשום.


זכות טריטוריאלית:


לבעל העיצוב (המדגם) הרשום מוענקות זכויות בלעדיות על השימוש בעיצוב (מדגם) אך ורק במדינה בה הוא נרשם ותעודת הרישום הניתנת לבעליו מעידה על זכויותיו אלו. במקרה של הפרת זכויותיו רשאי בעל העיצוב (מדגם) לתבוע את המפר כדי למנוע ממנו כל פעילות בעלת אופי מסחרי (כגון: ייצור, שימוש, מכירה או פרסום) במוצר בעל עיצוב דומה או זהה לעיצוב החפץ בגינו נרשם העיצוב (מדגם).


סיווג:


כל בקשה מסווגת על פי רשימת סיווג הסחורות. המצויה בתוספת השלישית לתקנות (תקנה 6) ונבחנת בהתאם. הסיווג נקבע על פי ייעודו של החפץ ומופיע על תעודת הרישום.


מסמך בכורה:


אם ברצונו של מבקש עיצוב (מדגם) בישראל לרשום את העיצוב (מדגם) גם במדינות נוספות החתומות על אמנת פריס, עליו להגיש את הבקשות במדינות השונות עם מסמך בכורה בנוגע לבקשה שהוגשה בישראל. ניתן לבקש ממזכירות המחלקה, לאחר תשלום האגרה המתאימה, מסמך בכורה הכולל את התמונות של המוצר עבורו הוגשה הבקשה בישראל ומידע באשר לתאריך הגשת הבקשה. המידע במסמך הבכורה מופיע בשפה העברית והאנגלית.


בקשה לביטול מדגם:


בהתאם לסעיף 36 לפקודת המדגמים, 1924 כל אדם רשאי לבקש את ביטולו של מדגם רשום בטענה שהמדגם לא היה חדש בישראל לפני תאריך הגשתו. בקשה לביטול מדגם תוגש למזכירות המחלקה בצירוף האגרה המתאימה. לאחר הגשת טענות וראיות הצדדים יועבר התיק למזכירות בית הדין לקביעת מועד דיון בפני הרשם.


בקשה לביטול עיצוב:


בהתאם לסעיף 48 לחוק העיצובים כל אדם שאינו בעל העיצוב רשאי לבקש את ביטולו של עיצוב רשום, בטענה שהעיצוב לא היה כשיר להגנה כעיצוב רשום או בטענה שהבקשה לרישום העיצוב לא הוגשה בידי בעל העיצוב. בקשה לביטול עיצוב תוגש למזכירות המחלקה בצירוף האגרה המתאימה. לאחר הגשת טענות וראיות הצדדים יועבר התיק למזכירות בית הדין לקביעת מועד דיון בפני הרשם.