התאמת תנאי השמע לאנשים עם מוגבלות

 
תנאי שמע טובים מאפשרים לאנשים עם מוגבלות שמיעה, מוגבלות ראייה, מוגבלות קוגניטיבית ומגבלות נפשית ואנשים בספקטרום האוטיסטי לתפקד טוב יותר במרחב השירותי. מאמר זה מציג מהם תנאי שמע טובים, למי הם חשובים, אילו קשיים הם פותרים, וכיצד מנגישים את תנאי השמע במרחב השירותי.

תנאי שמע טובים מאפשרים לאנשים לתפקד טוב יותר בבואם לקבל שירות. בפרט נכון הדבר לאנשים עם מוגבלות שמיעה, מוגבלות ראייה, מוגבלות קוגניטיבית, מגבלות נפשית ואנשים בספקטרום האוטיסטי. אף שתקנות הנגישות אינן מחייבות להתאים את תנאי השמע ללקוחות עם מוגבלות, רצוי ומומלץ להתאימם כדי לאפשר למעגל לקוחות רחב ליהנות מן השירותים הניתנים על ידי נותן השירות. מאמר זה מציג מהם תנאי שמע טובים, למי הם חשובים, אלו קשיים הם פותרים, וכיצד מנגישים את תנאי השמע במרחב השירותי. כדי לבצע התאמות אקוסטיות במקום, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע.

 

למי חשובים תנאי שמע טובים?

תנאי שמע טובים מאפשרים לאנשים עם מוגבלות שמיעה לשמוע טוב יותר את הנאמר להם ולעקוב אחרי דברי הדובר (איש שירות, מערכת כריזה וכד').


תנאי שמע חשובים לא פחות לאנשים עם לקות ראייה. כשחוש הראיה נפגם, על האדם לקלוט את המידע, שבדרך כלל אנשים קולטים באמצעות הראיה, באמצעות חושים חלופיים, ובעזרת הגדלת ניראות התמונות הנקלטות לאנשים שיש להם שרידי ראיה. לפיכך, חוש השמיעה הינו החלופה החשובה ביותר במצב של מוגבלות ראיה.

 

התאמת תנאי השמע חשובה מהסיבות הבאות:

  1. בשנים האחרונות נעשה שימוש גדל והולך באמצעי עזר לאנשים עם מוגבלות ראייה המבוססים על קול כגון, הקלטות, רשמקולים, נגנים ומשמיעי טקסטים, שלטים קוליים ומערכות של הכוונה קולית במרחב. אלו אביזרים המשמשים חלופה לקריאה מנייר או שלט, וחלופה לכתיבת הערות, סימנים ועוד. ככל שהסביבה רועשת יותר, כך אנשים עם מוגבלות ראייה מתקשים בשמיעת האמצעים הללו. לדוגמא, אנשים עם מוגבלות ראייה עושים שימוש במערכות ניווט בבניין, המתארות את המרחב. אם המרחב רועש מאוד (למשל, באזור הכניסה לבית חולים), ייווצר קושי לשמוע את מערכת הניווט.
  2. אדם עם מוגבלות ראייה לומד על מיקומו של פריט במרחב לפי הולכת הצלילים. רעשי רקע, כגון דיבור אנשים בסביבה, תנועת אנשים, קולות מזדמנים וקבועים שונים, משמשים להתמצאות במרחב ולקבלת ידע כלשהו על המתרחש בו. ככל שהסביבה תהיה שקטה יותר, כך יודגש קיומו של כל קול, והבחנה בכיוון הגעתו. אם משהו נופל, אם אדם מדבר במרחק ממנו, יכול אדם עם מוגבלות ראייה לאתר באיזה כיוון ובאיזה מרחק הם נמצאים. במילים אחרות, אנשים עם לקות ראייה מסיקים מסקנות על מיקום של אנשים וחפצים במרחב לפי רמזים קוליים. אם תנאי השמע לקויים, המציאות המרחבית תתעוות, ולא ניתן יהיה לאסוף מידע מרחבי מדויק ולהתמצא.
  3. במצב של דיבור אל אדם אחר, אדם פיקח (שראייתו תקינה) משלים מצבים של שמיעה והבנה חלקיים של התוכן הנשמע על ידי קריאת שפתיים ושפת גוף של האדם המדבר. אדם עם מוגבלות ראיה אינו יכול לעשות כך, ולכן חשוב מאד שישמע את הנאמר בצורה ברורה ושלימה. זאת ייתכן רק כאשר האקוסטיקה טובה, ואל דברי הדובר לא מצטרפים רעשי רקע ועיוותים קוליים אחרים.
  4. מרבית האנשים עם מוגבלות ראיה הם מבוגרים. עם עלית הגיל עלולה גם השמיעה להתקהות, כפי שקורה פעמים רבות אצל אנשים מבוגרים. מוגבלות זאת בשמיעה, גם אם היא מועטה, מקשה עוד יותר את שמיעת הדוברים ומחייבת יתר ריכוז ומאמץ. הפחתת רעשי רקע מיותרים תאפשר, גם במקרים אלו, הבנת המתרחש והמושמע.

 

לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז קשה לעיתים להפריד עיקר מתפל, לדוגמה, בין מה שאומר להם נציג השירות לבין שיחה המתקיימת לידם. תנאי שמע טובים מסירים את התפל ומותירים את העיקר. אם תנאי השמע אינם טובים, נוצרים הדהוד ורעשי רקע רבים. הדבר מביא להסחת דעתם של אנשים עם הפרעת  קשב וריכוז, ומקשה עליהם להתרכז בדברי הדובר ובביצוע פעולות מורכבות כלמידה, מילוי טפסים וקריאת חומר. לדוגמה, בכיתה בה אנשים רבים מדברים מסביב או שיש רחש חזק של מזגן, קשה מאוד לאנשים עם הפרעת קשב וריכוז להתרכז וללמוד.


אנשים עם ליקוי בוויסות חושי ובתוכם אנשים על הרצף האוטיסטי מתמודדים פעמים רבות עם רגישות גדולה לרעש ואף חווים אותו ככאב. רעש ממושך מפריע מאוד לתפקודם ואף עלול להביא לסבל ולתגובת חרדה.

 

אנשים עם מוגבלות נפשית זקוקים לתנאי שמע טובים משום שתנאי שמע גרועים מייצרים אצלם תחושת דחק כאשר הם מנסים לתקשר בדיבור. אנשים עם מוגבלות נפשית שאינם מצליחים לשמוע את הזולת ויותר מכך - כשהוא לא מצליח לשמוע אותם - עשויים לחוות דחק רב. שירות מותאם עבורם יינתן בחדר שקט. חדר עם תנאי שמע טובים יכול לתת מענה הולם אף הוא.

 

התנאים ליצירת תנאי שמע טובים

כאשר מבקשים לשפר את תנאי השמע, יש להתייחס לשלושה מרכיבים עיקריים: רעשי רקע, משך הדהוד, ומרחק בין הדובר לשומע.

 

עוצמת רעש הרקע

אם עוצמת רעש הרקע גבוהה מעוצמת קול הדובר, יקשה מאוד לשומעו. על כן, פעולה לשיפור תנאי השמע צריכה לכלול  בדיקה כי רעש הרקע חלש יותר מהאות – כלומר מקולו של הדובר או הקול שאליו רוצים להקשיב.
 
השאיפה היא שהאות יגבר באופן משמעותי על רעש הרקע. כדי להביא לכך יש לאתר את מקור רעשי הרקע ולסלקו או לצמצמו. מקור הרעש יכול להיות חיצוני או פנימי. כאשר מקור הרעש חיצוני יש לראות אם אפשר להרחיקו. למשל, אם מנוע מזגן קרוב לחלון מומלץ להרחיקו. עם זאת ברוב המקרים לא ניתן להזיז מקור רעש חיצוני (לדוגמה, ילדים בהפסקה ליד כיתת בית ספר). על כן יש לדאוג להתקנת בידוד בפתחי החדר, כלומר, התקנה של חלונות ודלתות בעלי ערכי בידוד אקוסטי גבוהים. צריך לבודד גם פתחים נוספים, כדוגמת פתח המזגן, שכן גם הם עשויים להחדיר רעש מבחוץ. כאשר מפצלים אולם לכמה חדרים ("מושבים") יש להציב מחיצה אקוסטית, כדי שהמתרחש במושבים הסמוכים לא יישמע בחדר (קולות דובר, קולות צחוק, מחיאות כפיים).
 
רעשים שמקורם בתוך החדר יכולים לנבוע ממזגנים ישנים או מאווררים לא נקיים אותם יש להחליף במערכות מיזוג ואוורור שקטות. תאורות פלורסנט ישנות מזמזמות, ולעתים הן גם מרצדות. לכך השפעה על אנשים עם לקות שמיעה וגם על אנשים עם הפרעות קשב וריכוז ואנשים בספקטרום האוטיסטי. על-כן, רצוי להחליפן. רעשים פנימיים נוספים בחדר עשויים לנבוע מהזזה של ריהוט, של כלים וכד'. כדי לצמצם רעשים אלה, ניתן לשים חיפויים – מפות על שולחן, רפידות לרגלי כסאות ושולחנות. בחדר אוכל של בית אבות, ניתן להצמיד כדורי טניס לרגלי ההליכונים. במקומות בהם ניתן שירות של ייעוץ או הדרכה פרטנית כגון בנק, מס הכנסה ועוד, יש לאפשר לאדם שזקוק להנגשה אקוסטית לקבל את השירות בחדר נפרד שבו לא מדברים עוד אנשים במקביל.
 

משך ההדהוד

הדהוד הוא משך הזמן שבו לוקח לצליל לדעוך. ככל שמשך ההדהוד ארוך יותר, כך תנאי השמיעה גרועים יותר, משום שנוצר הרבה רעש. לדוגמה, אם כמה אנשים מדברים בחדר, ההדהוד של דבריו של אדם אחד ממסך את דבריו של אדם אחר. הדהוד נוצר כאשר הקירות קשים וחשופים, כאשר הרצפה חשופה וככל שהחלל גדול יותר.
 
השאיפה היא שזמן ההדהוד יהיה קצר ככל האפשר. סביבה אקוסטית טובה היא סביבה שסופגת את הצליל ואינה מחזירה אותו. חללים קטנים מייצרים פחות הדהוד. על-כן יש עדיפות למתן שירות בחללים קטנים, וניתן אף להקטין חלל באמצעות מחיצות אקוסטיות. בדים, ריהוט עץ, שטיח וכד' סופגים את הקול ומקצרים את משך ההדהוד. תקרה אקוסטית מסייעת בשל החומר שממנו היא עשויה, הסופג את הקול, וכן משום שהיא נמוכה יותר ועל-כן הקול נספג בה מהר יותר.
 

מרחק

המרחק בין הדובר לשומע משפיע גם הוא על היכולת לתפקד בצורה אפקטיבית במרחב השירותי. מרחק גדול מדי בין נותן השירות ללקוח, לדוגמה, בקופות או בהרצאה, עלול לגרום לכך שיהיה קשה לשמוע את הדובר. על-כן השאיפה היא שהמרחק בין הדובר לבין השומע יהיה קצר ככל האפשר.

כדי לוודא את קיצור המרחק, יש להדריך את נותן השירות להתקרב ללקוח המאותת שאינו שומע אותו. כמו כן, מומלץ לקצר את המרחק בעמדת השירות בין נותן השירות למקבל השירות. בנוסף, ניתן לעשות שימוש במערכת עזר לשמיעה, המקצרת באופן "וירטואלי" את המרחק בין הדובר לשומע.
באולמות הרצאה ניתן לקצר את המרחק באמצעות שימוש במערכת הגברה המותאמת לדיבור.
במקרים מסויימים יכול נותן השירות להציע לאנשים עם מוגבלות להתקרב אליו, כאשר הדבר אפשרי, לדוגמה, בסיור שיש בו הדרכה.

 

 

 _________________________________________________________________________________________

לתשומת לבכם:
המידע המובא באתר הוא כללי בלבד. מידע זה אינו נוסח מחייב של החוק והתקנות. כמו כן, אפשר שהחוק והתקנות שונו, אך האתר טרם עודכן. לדיווח על תקלות באתר זה ניתן לפנות ל: yisraelh@mishpatim.gov.il