מדריך להנגשת גן ציבורי

 
​גן ציבורי משמש לנופש, למפלט מהמולת העיר, מקנה תחושה של טבע בעיר, ותורם לרווחת התושבים. גן ציבורי משמש גם מקום מפגש לאנשים מאוכלוסיות מגוונות, ולכן חשיבותו הנוספת כעוד אפשרות להתערות והשתלבות חברתית. לכן יש חשיבות רבה להנגשה של גנים ציבוריים. מאמר זה מציג כיצד להנגיש גן ציבורי בהתאם לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), תשע"ד-2013.

מהו גן ציבורי?

​גן ציבורי יחשב לכל מה שמכונה בשם זה או בשם פארק, והוא מקום שאינו בניין   ואשר מתקיימת בו פעילויות נופש, פנאי, צעידה, טיול, תצפית, אמנות, משחק וספורט. רצוי לשים לב להבחנות הבאות:

  • גן ציבורי איננו "אתר" שנמצא בגן לאומי או בשמורת טבע, שחלות עליו הוראות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר), התשס"ח – 2008.
  • התקנות אינן מגדירות מהו גן ציבורי בגלל ההבנה שזה מקום ציבורי נפוץ וידוע. עם זאת, ישנם מקומות שסיווגם כגן ציבורי לא ברור מאליו. לצורך הסרת הספק, אפשר להסתייע בהגדרה של מרכזי עניין בתקנה 10(א)(2). הגדרה זו כוללת את מרכזי העניין הנפוצים שנמצאים בגנים ציבוריים. אם הם מצויים במקום, זהו ככל הנראה גן ציבורי. יש לשים לב שזו רשימה לא סופית, אלא דוגמאות.
  • לסיווג מקום מסוים כ-"גן ציבורי" תפקיד חשוב נוסף בתקנות: הוא יכול לשמש כ'סל', שניתן להכניס אליו סוגי מקומות שלא נמצא להם סיווג מתאים ברשימה שבתוספת הראשונה בתקנות. לדוגמה, מקום שהוא שטח פתוח שעונה להגדרת מקום שאינו בנין, והציבור מקיים בו פעילות של משחק סביב ועל אובייקט שנראה כמו פסל סביבתי אך לא ברור אם יש לו גם היבט אומנותי. יש מקום להתלבטות אם זהו מקום לתצוגה. אם הוא לא נראה כך, אך דומה לו בייעודו, הוא יסווג כמקום לתצוגה (ראו הגדרת "מקום שאינו בנין" בתקנה 1). אם אין דמיון בייעוד וייעודו לא ברור, ניתן לסווג אותו כמקום שאינו בנין שהוא גן ציבורי ולטפל בו ככזה.

 

אלו גנים ציבוריים יש להנגיש?

 

גן ציבורי חדש

יש להנגיש כל גן ציבורי חדש. בפרט, רשות מקומית או כל גורם המכשירים גן ציבורי חדש, ייפתחו אותו לציבור רק לאחר שהוא עומד בהוראות התקנות.
 

גן ציבורי קיים

הרוב המוחלט של הגנים הציבוריים בישראל הם באחריות הרשויות המקומיות, וועדים מקומיים ביישובים (מושבים וקיבוצים) שבתחום מועצות אזוריות. לאור מצב זה קובעת תקנה 10(ג), את מדיניות ההנגשה הבאה לגבי גנים ציבוריים קיימים:
על רשות מקומית או וועד מקומי להנגיש את הגנים הציבוריים הקיימים שבאחריותם, לפי הסיווג הבא:
  1. כל גן ציבורי קיים כלל עירוני (כדוגמת גני יהושע בתל אביב, גן סאקר בירושלים, גן האם בחיפה) או כלל יישובי.
  2. כל גן ציבורי קיים רובעי.
  3. 50% לפחות מהגנים הציבוריים הקיימים שאינם רובעיים ואינם כלל עירוניים/כלל ישוביים. מדובר בגנים שמשרתים שכונות שלמות או תושבי רחובות מסוימים. יש לבחור גנים אלה כך שתיווצר פריסה הולמת של גנים ציבוריים נגישים ברחבי היישוב. כדי להבטיח את הפריסה הרצויה, יש להתחשב בשימוש היום–יומי שנעשה בגנים שבקטגוריה זו, על ידי התושבים המתגוררים בסמוך להם, ובמרחק ההליכה הנגיש מבתי התושבים לגן.
    עבור גנים ציבוריים אלה יש לפרסם את רשימת הגנים הציבוריים הנגישים והמיועדים להנגשה באתר האינטרנט של הרשות ובמשרדיה. אם הרשות היא מועצה אזורית, הפרסום יכלול את רשימת הגנים הציבוריים לפי ישוב, עד ל-15 במאי, 2015.
    ברשות מקומית שאינה מועצה אזורית ומספר תושביה הוא 10,000 לפחות, תאושר הפריסה על ידי מורשה מתו"ס.
רצוי שסיווג גנים ציבוריים קיימים ברשות מקומית ייעשה לפי הסיווג שקיים ממילא באותה רשות מקומית. כך למשל, המחלקה שאחראית על גנים ציבוריים תדע לקבוע איזה גן משרת את כלל הרשות או רובע מסויים. משרדי הגנת הסביבה, הפנים הבינוי והשיכון פרסמו מדריך לתכנון גנים ציבוריים (ראו: "שטחים ציבוריים בערים - מדריך לתכנון"). בעמוד 34 בפרסום זה טבלה המתייחסת לסיווג ותכנון גנים חדשים, והיא יכולה לסייע לסיווג גנים קיימים. לשם הנוחות, מצורפת בסוף המאמר הטבלה המנחה מתוך מדריך זה.
 
גורם שאינו רשות מקומית ואינו ועד מקומי של יישוב – צריך להנגיש כל גן ציבורי קיים שהוא אחראי לו (ההנחה היא שאין הרבה גורמים כאלה ולגורם כזה יש בדרך כלל לא יותר מגן ציבורי אחד, לדוגמה, פארק נאות קדומים).

 

 

דרישות הנגישות בגן ציבורי

תקנות 10(א) ו-(ב) קובעת את מסגרת ההנגשה המינימאלית בגן ציבורי:
  1. דרך נגישה אל כניסה עיקרית אחת לפחות ממקום החנייה או ממקום ההורדה של תחבורה ציבורית. יש לשים לב כי לעתים כניסה לגן ציבורי יכולה להתקיים כמעט בכל גבולותיו. לכן אין חובה להנגיש את כל גבולות הגן אלא לבחון לפחות איזו כניסה משרתת בפועל קהל משמעותי שמגיע לגן, כך שמעשית היא כניסה עיקרית אל הגן ולהנגיש אותה ואת הדרך המובילה אליה.
  2. דרך נגישה מהכניסה אל מרכזי העניין העיקריים בגן (ראו פירוט בהמשך המאמר).
  3. הדרכים המובילות למרכזי העניין העיקריים לפחות, יובחנו בניגוד מישושי וחזותי.

את האמור בסעיפים 1-3 דלעיל יש להנגיש לפי התוספת השנייה (ראו במאמר: התוספת השנייה לתקנות). בתוספת השנייה הוראות טכניות לגבי: נגישות פיזית של הדרכים, ניגוד חזותי וניגוד מישושי, הנגשת הריהוט (כגון ספסלים ושולחנות פיקניק) והמתקנים (כגון, מתקני משחקים ומתקני שתייה) המצויים בהם או לאורך הדרכים הנגישות אליהם, ועוד.

 

אלו מרכזי עניין חובה להנגיש?

כדי לקבוע את מרכזי העניין העיקריים שיש להנגיש  ואת הדרכים המובילות אליהם, יש לפעול בשני שלבים:
  1. א. להכין את רשימת כל מרכזי העניין שבגן הציבורי.
    לצורך כך יש להסתייע בתקנה 10 שמפרטת דוגמאות של מרכזי עניין מהנפוצים יותר בגנים ציבוריים:
    • טיילת
    • שביל הליכה
    • אזור להתאספות קהל
    • פינת ישיבה
    • אזור פיקניק
    • מצפור
    • תצפית
    • אלמנט אומנותי
    • מקום שנערכת בו פעילות
    • מקום שנערכת בו תצוגה
    • מגרש משחקים (ראו במאמר "מדריך להנגשת מגרש משחקים")
    • אזור לפעילות משחק
    • אזור לפעילות ספורט
    • אזור המיועד לכלבים
      חשוב לשים לב כי ייתכנו מרכזי עניין נוספים בגן הציבורי שאינם מפורטים בתקנות, אך מהווים מוקדי משיכה לציבור. יש כמובן להגדיר אותם ולכלול אותם ברשימה.
  2. לאחר מכן יש לצפות במתרחש בגן, ולבחון מתוך הרשימה שהוכנה בשלב בראשון, אלו מרכזי עניין הם ההכרחיים כדי לבנות ולספק את חווית הגן הציבורי לקהל שמגיע לגן. במילים אחרות, מתוך הרשימה שהוכנה בסעיף א, יש לאתר את אותם מרכזי הענין, שבגללם הציבור מגיע לבקר בגן. מרכזי עניין אלה יהיו מרכזי הענין העיקריים שלפחות אותם ואת הדרך אליהם יש להנגיש.

 

 

כיצד להנגיש?

תכנית פעולה לגן ציבורי

גן ציבורי חדש או קיים, ששטחו 4 דונאמים לפחות, מחויב בתכנית פעולה  מאושרת כתנאי לביצוע ההנגשה. על כך נרחיב בדוגמה בהמשך.
עם זאת, גם בגנים ציבוריים הקטנים מ-4 דונאם יש להתמודד עם השאלות והדרישות שצוינו בפרק "אלו מרכזי ענין חובה להנגיש?". הכנת תכנית פעולה הינה תהליך פשוט שנותן מענה לשאלות אלה. לכן מומלץ להכין תכנת פעולה גם בהנגשה של גנים ציבוריים קטנים יותר.
אופן הכנת תכנית פעולה מתואר במאמר "תכנית פעולה להנגשת מקום שאינו בניין".
 

הכנת תכנית הפעולה לגן ציבורי

בחלק שלהלן יוצג כיצד לבנות תכנית פעולה להנגשה של גן ציבורי. בטרם ניגשים להכנת התכנית, מומלץ לקרוא את המאמר "תכנית פעולה להנגשת מקום שאינו בניין".
 
שלבי תכנית הפעולה
להלן הצעה לתכנית פעולה להנגשת גן ציבורי.
  1. מיפוי ורישום של מרכזי העניין: הכנת רשימה של כל מרכזי העניין בגן. לדוגמה, שבילי הליכה, מגרש משחקים, ברזיות, שולחנות פיקניק, ושביל העובר בין ערוגות פרחים.
  2. תצפית בהתנהלות של הציבור בגן הציבורי: מטרת התצפית היא לזהות לאן הולך רוב הציבור, מה הוא עושה בגן, במה הוא משתמש, ומה מייצר עבורו את החוויה של הגן הציבורי. כבר בשלב זה חשוב לזכור כי גנים ציבוריים שונים יכולים לייצר חוויות שונות. לדוגמה, "גן בעברית" בראשון לציון מוקדש לשפה העברית. בהתאם לכך יש בו שבילים, מתקנים ואלמנטים אומנותיים המוקדשים לשפה העברית. זאת בנוסף למרכזי עניין אחרים כדוגמת בריכה אקולוגית ומתקני ספורט היכולים להימצא גם בגנים אחרים. הנגשה של גן כזה צריכה לקחת בחשבון את מרכיב השפה העברית בחוויית הגן, בנוסף ליכולת לגשת למתקנים שונים בגן ולהשתמש בהם. גן העצמאות בתל אביב משקיף בצידו המערבי אל הים, וחלק ייחודי בחוויה שהציבור חווה בו הוא היכולת להשקיף אל הים ולראות שקיעות באופק. זאת בנוסף למרחבי הבילוי המשפחתי, ומתקני הפיקניק והספורט המצויים בו. הנגשה של גן כזה צריכה לקחת בחשבון גם גישה נגישה ובטוחה לצפייה בים.
    בגן ציבורי יש בדרך כלל דגמי פעילויות לפי ימי השבוע (למשל אמצע שבוע בהשוואה לסוף שבוע) או לפי שעות היום (למשל שעות בוקר לעומת סוף היום או אף הלילה). יתכן שדגמי הפעילויות נוגעים למרכזי עניין שונים בגן. את כל זה יש לזהות ולקחת בחשבון באמצעות ביצוע תצפיות מתאימות.
  3. סימון הכניסה העיקרית ומרכזי העניין העיקריים שמייצרים את החוויה בגן: לאור התצפית שנערכה בשלב 2 וזיהוי החוויות הנוצרות בגן על-יד מרכזי עניין שונים בו, יש לסמן את מרכזי העניין העיקריים: אותם מרכזי עניין שהם הסיבה המרכזית להגעת אנשים לביקור בגן. אין חובה מלכתחילה, להנגיש תמיד את את כל מרכזי העניין בגן, אך יש להנגיש כל מרכז עניין שיש לו תרומה משמעותית לחוויה. כמו כן, יש לסמן את הכניסה העיקרית דרכה נכנס רוב הציבור לגן.
    בנוסף, יש לסמן דרכים נגישות המובילות למתקנים נלווים בגן הציבורי כדוגמת בתי שימוש או מזנון.
  4. הגדרת הדרכים המובילות למרכזי העניין: בשלב זה יוגדרו הדרכים אשר דרכם יעברו אנשים עם מוגבלות מהכניסה העיקרית לגן כדי להגיע למרכזי העניין העיקריים שהוגדרו בשלב 3, וביניהם.
  5. הגדרת פעולות הנגישות: הגדרת המשימות העיקריות שיש לבצע במרכזי העניין שהוגדרו בשלב 3 ובדרכים המובילות אליהם שהוגדרו בשלב 4, כדי להנגיש אותם.
  6. לוחות זמנים ואחראים: לביצוע הפעולות שהוגדרו בשלב 6.

 

דוגמה:
גן ציבורי המצוי במרכז עיר. להלן מפת הגן:

 

 
מיפוי מרכזי העניין והדרכים בגן העלה כי לגן מספר כניסות, וכן מספר מרכזי עניין:

מגרש משחקים:


פינת ישיבה:

פינת ישיבה

מדשאה בה נערכים פיקניקים ומסיבות יום-הולדת:

מדשאה

 

אלמנט אומנותי בשולי המדשאה:

אלמנט אומנותי בשולי המדשאה

גינת כלבים:

גינת כלבים

בתרשים הבא מופיעים מרכיבים אלה:
מרכיבים בגן ציבורי

צפייה בהתנהלות הציבור בגן מעידה כי הכניסה העיקרית היא מכיוון הרחוב הרחב, ולכן יש להנגיש לפחות את הדרך המובילה לכניסה זו, כפי שניתן לראות בתמונה:
כניסה עיקרית לגן

קיימות כניסות נוספות לגן, אך הן פחות מרכזיות, כפי שניתן ללמוד מצפייה בפעילות בגן. לדוגמה:
כניסה משנית לגן
מאחר שגן ציבורי זה ממוקם בין מספר רחובות, מומלץ לשקול להנגיש גם את הכניסות ואת הדרכים שמובילות אליהן.

 

זיהוי החוויה ומרכזי העניין המייצרים אותה
צפייה בהתנהלות הציבור בגן מעלה כי יש שלושה מרכזי עניין שמהווים את "מוקד המשיכה" של הציבור לגן:

  1. מגרש משחקים אליה מגיעים בשעות אחרי הצהריים הורים רבים וילדיהם.
  2. המדשאה המשמשת לפיקניקים, לפעילויות חברתיות ולמסיבות, בעיקר בסופי שבוע.
  3. גינת הכלבים אליה מגיעים בעלי כלבים רבים במהלך היום.

אל האלמנט האומנותי המצוי בשולי המדשאה כמעט שאין מגיעים, ייתכן משום שהוא מגודר ולא ניתן להסתובב בו. גם בפינת הישיבה ממעטים להשתמש, ואנשים יושבים בעיקר על ספסלים המצויים בסמוך למגרש המשחקים.
לאור הצפייה בשטח וניתוח זה, מציג התרשים הבא את הכניסה העיקרית ואת מרכזי העניין העיקריים בגן:
מרכזי העניין העיקריים בגן

בהתאם לכך, יש להנגיש לפחות דרך מהכניסה הראשית אל מגרש המשחקים, המדשאה, וגינת הכלבים, וביניהן. התרשים הבא מציג את הדרכים שיונגשו מהכניסה אל ובין מרכזי העניין העיקריים:

דרכים שיונגשו מהכניסה ומרכזי העניין העיקריים

 

 

מרכיבי הנגישות בגן הציבורי

בהתאם לתכנית הפעולה יש להנגיש את הדרכים, מרכזי העניין, המתקנים והריהוט המצויים בגן. דרישות הנגישות לכל אלה מפורטות במאמר "התוספת השנייה לתקנות מקום שאינו בניין".
 
יש לזכור כי מרכזי העניין בגן ציבורי יכולים להיות מגוונים ולכל אחד דרישות נגישות ייחודיות, שלא לכולם יש התייחסות בתוספת השנייה. עם זאת, לאור עקרונות השוויון וההכלה, יש גם להנגיש אותם. לדוגמה, לגינת כלבים יש שער כניסה כפול המיועד למנוע בריחת כלב בעת כניסה למתחם. יש להסדיר את פתיחת שער כניסה זה גם על-ידי אדם המתנייע באמצעות כיסא גלגלים. בנוסף בגינת הכלבים יש להתקין דרך נגישה מהשער אל מקום הישיבה שבגינת הכלבים, שכן לרוב פני השטח בגינת הכלבים הם חול.

 

קראו עוד:

 

טבלה לסיווג גנים ציבוריים

 

​קריטריונים מנחים לתכנון גן פנים שכונתי​ גן שכונתי​ פארק רובעי​ פארק עירוני​
האזור / האוכלוסייה שהגן משרת​ מבני מגורים​ שכונת מגורים​ רובע מגורים (25,000 – 30,000 תושבים)​ כלל העיר​
מיקום​ בסמיכות לאזורי המגורים, רצוי ליד מוסדות חינוך ו/או בשטחים שבהם מצויים ערכים מקומיים ייחודיים.​ מיקום שכונתי מרכזי, בסמוך למוקדי החינוך, הציבור והמסחר השכונתיים,
בהתחשב בהימצאותם של ערכים מקומיים מיוחדים (ערכי טבע, נוף ומורשת). מומלץ שלפחות חזית אחת תהייה פתוחה לרחוב. ​
במיקום רובעי ראשי. בסמוך למוקדי החינוך, הציבור והמסחר הרובעיים,
בהתאמה לערכים מקומיים מיוחדים (ערכי טבע, נוף ומורשת).​
בהתאם למאפיינים הפיזיים והתכנוניים של העיר, בהתחשב בערכי טבע, נוף ומורשת מיוחדים (ערוץ נחל, חוף ים, יער וכדומה).​
גודל וממדים​ 2.0-5.0 דונם. מומלצת גיאומטריה מלבנית.
מומלץ שרוחב החזית הצרה לא יפחת מ-20.0 מ'.​
8.0-20.0 דונם. מומלצת גיאומטריה מלבנית / אליפטית. מומלץ שרוחב החזית הצרה לא יפחת מ-40.0 מ'​. 50.0-100.0 דונם.
מומלץ שרוחב החזית הצרה לא יפחת מ-50.0 מ'.​
לפחות 100.0 דונם.
מומלץ שרוחב הפארק באזורי  הפעילות העיקריים לא יפחת מ-200.0 מ'.​
טווח שירות​ רדיוס של עד 150.0 מ' מבתי המגורים, מרחק הליכה של עד 200.0 מ' (כ-10 דקות הליכה).​ רדיוס של עד 400 מ' מבתי המגורים, ובמרחק הליכה מרבי של 400.0 מ' (15-20 דקות הליכה).​ טווח השירות הוא 1.5-3.0 ק"מ. לאוכלוסייה קרובה בזמן הליכה של כ-20 דקות וברכב זמן נסיעה של 10 דקות.​ טווח שירות עירוני ואף אזורי.​
הנגשה​ ההגעה לגן היא ברגל, בתוואי נוח. ככל הניתן במינימום חציית כבישים. בחציית כבישים ראוי לתכנן הסדרה תנועתית בטוחה. לפחות כניסה אחת לגן תותאם לגישה עם עגלות ילדים ולאנשים עם מוגבלות.​ הגעה ברגל בתוואי הליכה נוח ובמינימום חצייה של כבישים ראשיים. בחציית כבישים ראשיים ראוי לתכנן מעברים בטוחים.
לגן יהיו לכל הפחות שתי כניסות מכיוונים שונים, המתאימות לגישה עם עגלות ילדים ולאנשים עם מוגבלות.​
ההגעה לפארק היא ברגל ובאופניים לשכונות הקרובות וכן ברכב ובתחבורה ציבורית.
בסמוך לכניסה הראשית לפארק רצוי שיהיו תחנות הסעה של תחבורה ציבורית.
חלק מן הכניסות יותאמו לגישה עם עגלות ילדים ולאנשים עם מוגבלות.​
כמו בפארק רובעי.
יש להבטיח שירות של תחבורה ציבורית.​
טופוגרפיה​ שטחי הפעילות יהיו מישוריים (בשיפוע נמוך מ-10%).​ כמו בגן פנים שכונתי.​ השטחים המיועדים לשימוש יהיו בשיפוע מתון.​ כמו בפארק רובעי.​
מגוון תכליות ראשיות אפשריות​ גינון ונטיעות, מדשאה קטנה, מתקני משחק וספורט לילדים (מגלשות, נדנדות, ארגזי חול, מתקני ספורט פתוחים), שבילים ורחבת מרוצפות, אזורי ישיבה, אזורי התכנסות, מצללות, תאורה.​

גינון ונטיעות (עצי צל ומדשאות), מתקני משחק לילדים, מגרשי ספורט לא פורמאליים, מסלולי נסיעה באופניים ומשטח גלגיליות, שבילים, רחבות, אזורי ישבה והתכנסות, מצללות ותאורת גן.

אלמנטים מיוחדים, כגון בריכות נוי ושכשוך, פלגי מים ופסלים למיניהם.​

שטחים פתוחים ברמות גינון שונות. מדשאות, עצי צל וחורשות, שטחים פתוחים טבעיים המפותחים באקסטנסיביות, מתקני משחק ומגוון של מגרשי ספורט פתוחים למשחקי כדור שונים, מסלולים ומשטחים לרכיבה על אופניים וגלגיליות. מתקני משחק לילדים עם מוגבלות.

רחבות מרוצפות, אזורי התכנסות, אזורי ישיבה, כולל תיאטרון פתוח, שבילים, מצללות, ותאורה. אלמנטים שלמים, אטרקציות עיצוביות מיוחדות. ​

כמו בפארק הרובעי,
ובנוסף – אזורים לישיבה ולעריכת פיקניקים.
אזורים להתכנסות ולקיום אירועים המוניים (תיאטרון פתוח). אזורים טבעיים שפיתוחם אקסטנסיבי והם משולבים במסלולי טיול להולכי רגל ולרוכבי אופניים.
אטרקציות לפעילות ספורט ופנאי, כגון ספורט אתגרי, קירות ומסלול טיפוס ואומגות, כחלק מהשטחים המסחריים והמגודרים.
סך השטחים המסחריים המגודרים בפארק לא יעלה על 10% משטח הפארק, וסך היקף הבניה (כולל שירותי הסעדה) לא יעלה על 0.5%.​