התוספת השנייה לתקנות מקום שאינו בניין

 
​מאמר זה מציג את המפרט הטכני להנגשת מקום שאינו בניין עבור מרכיבים המשותפים לסוגים שונים של מקומות שאינו בניין. המאמר עוסק בהנגשת דרכים, טיפול בהפרשי גובה, אמצעי איתור, אזהרה והכוונה, בית שימוש נגיש, וריהוט חוץ. מפרט זה ניתן בהתאם להנחיות התוספת השנייה לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), תשע"ד-2013.  הנחיות נוספות עבור מרכיבים שהינם ייחודיים למקומות מסוימים כגון מקלחות ומלתחות במקומות רחצה, ניתן למצוא גם כן בתוספת השנייה ובתוספת השלישית לתקנות מקום שאינו בניין ובמאמרים הרלוונטיים.

​מבוא

התנאים הפיזיים שבהם ניתן שירות בתוך מקום שאינו בניין שונים מאלו המתקיימים בבניין. בניין כולו הוא מעשי ידי אדם שתוכנן מראש. לעומת זאת, במקום שאינו בניין התנאים הפיזיים שונים לגמרי. הם מגוונים, והחשיפה לתנאי מזג אוויר וקרקע רבה יותר ונשלטת הרבה פחות, וחלקים רבים בו אינם מתוכננים על-ידי אדם. בנוסף, המטרה המרכזית של פיתוח מקום שאינו בנין, שעיקרו שטח פתוח שאינו מבונה, היא לשמר את השטח פתוח תוך התאמתו לצרכי המשתמשים, ולא לכסות אותו ב"שלמת בטון ומלט". גם תהליך ההנגשה מתחשב בצורך זה, ועושה מאמץ שלא לפגוע משמעותית במרחב הפתוח. מטרות ושיקולים שונים אלה יוצרים מדרג בעוצמת ההנגשה בין בניין לבין מקום שאינו בניין. עקרון זה מנחה את הנגשת המרכיבים השונים במקום שאינו בניין.
 
במאמר מוצג המפרט הטכני להנגשת הרכיבים הבאים במקום שאינו בניין:

 

חשוב לשים לב כי סדר הדברים במאמר אינו תואם בהכרח את סדר הצגת הדרישות בתוספת השנייה, ונועד לרכז את עיקרי הדרישות לפי נושאים.

 

הנגשת דרכים

במקום שאינו בניין צריכה להיות דרך נגישה רציפה אשר תקשר בין מקומות חניה נגישים, הכניסה העיקרית למקום, מרכזי העניין במקום (החול והמים בחוף ים, מקומות הקבורה בבית עלמין, או מגרש משחקים  בתוך גן ציבורי), ושירותים נלווים (כגון מזנון, קופה ובית שימוש).

 

ראו במדריך להנגשת מקום שאינו בניין את עקרון הרציפות.
המפרט הטכני להנגשת דרכים במקום שאינו בניין שונה בין סוגי מקומות שונים: מקום חדש שאינו בניין, ודרך חדשה במקום קיים שאינו בניין, מצד אחד, לעומת דרך קיימת במקום קיים שאינו בניין. בחלק שלהלן יפורטו עיקרי דרישות הנגישות מסוגי הדרכים.

 

הנגשת דרך במקום חדש שאינו בניין, הנגשת דרך נגישה חדשה והנגשת מרכיב דרך חדש במקום קיים שאינו בניין

הנגשת דרך במקום חדש שאינו בניין וכן הנגשת דרך חדשה או רכיב דרך חדש במקום קיים שאינו בניין תיעשה לפי הוראות תקן ישראלי, ת"י 1918 חלק 2 סעיפים 2.1 – 2.9. (ראו פרטים 3 ו-4 בתוספת השנייה לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), תשע"ד-2013 .
עם זאת, יש כמה נושאים, המרוכזים בטבלה הבאה, בהם פרט 3 מורה אחרת ממה שמנחה התקן (מרחיב את האפשרויות שמציג התקן או משנות אותן):

 

​נושא סעיף בתקן ישראלי, ת"י 1918, חלק 2​ עיקרי ההנחיות בפרט 3 בתוספת השנייה המשנות את הנאמר בת"י 1918, חלק 2​
ניגוד חזותי ומישושי​ סעיף 2.1​

התקנה קובעת שסעיף 2.1.3(ג) בתקן העוסק בניגוד חזותי ומישושי בשולי דרך, יחול לפחות במקומות שבהם נדרש ניגוד מישושי וחזותי בדרך, בהתאם לפרק ג' לתקנות:

שיפוע אורכי של דרך​ סעיף 2.1.5.2(ב) לפי סעיף 2.1.5.2(ב) בתקן יש לתכנן ולבצע את הדרך ככבש, אם שיפוע הדרך עולה על 8%. עם זאת, סעיף 3(ב)(2) בתוספת השנייה לתקנות מקל ומאפשר לתכנן ולבצע דרך בשיפוע שבין 8.1% ל-10% ולא להתקין כבש, אם קיימות סיבות הנדסיות המונעות הקטנת השיפוע ל- 8% והוצא פטור. (ראו במאמר "מדריך להנגשת מקום שאינו בניין" בפרק "פטורים וחלופות").​
כבש​ סעיף 2.3.6 ראו בהמשך המאמר בחלק "התגברות על הפרשי גובה"
סימון שולי מקום מוגבה​ ---​ לפי פרט 3(ג) בתוספת השנייה לתקנות אם יש מקום מוגבה ב-5 ס"מ לפחות מסביבתו ואין בו אמצעים למניעת מעבר לסביבתו הנמוכה, יש לבצע את אחד מהסימונים הבאים:​
טיפול במכשולים בדרך​ סעיף 2.1.2​ פרט (5(1)(ב) מציג אפשרויות נוספות לטיפול במכשולים בנוסף להנחיות המוגדרות בת"י 1918, חלק 1, סעיף 2.9. (ראו במאמר "דרך נגישה בבניין קיים"). כמו כן, ניתן לטפל במקומות ישיבה המהווים מכשול בדרך, באמצעות גינון או חפצים מתאימים וניגוד חזותי מתאים, במקום סימן אזהרה (ראו פרט 5(1)(ב)(2).
 

בדרך חדשה שאינה אמורה להיות נגישה ("דרך אחרת"), יש לטפל לפחות במדרגות ובמכשולים לפי פרט 7 בתוספת השנייה.

 

 

הנגשת דרך קיימת במקום קיים שאינו בניין

הנגשת דרך קיימת במקום קיים שאינו בניין תיעשה לפי הנחיות פרט 5 בתוספת השנייה לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), תשע"ד-2013  שבין היתר מורה על ביצוע הנחיות מתקן ישראלי, ת"י 1918 חלק 1 , כפי שהן או בשינויים. הטבלה הבאה מציגה את עיקרי הדרישות לפי התקנות והתקן:
 
נושא​ סעיף בתקן ישראלי, ת"י 1918, וסעיף 5 בתוספת השנייה​ עיקרי ההנחיות בסעיף 5 בתוספת השנייה המשנות את הנאמר בתקן או קובעות הוראות ללא הפנייה לתקן​ ​
רוחב הדרך​

חלק 1, סעיף 2.7.2

פרט 5(1)(א)​

  • 130 ס"מ לפחות.
  • אם לא ניתן ליצור רוחב דרך של 130 ס"מ בשל מיקום מיתקנים, תשתיות או צמחייה, ניתן להסתפק בדרך נגישה שרוחבה 110 ס"מ לפחות, בקטע דרך שאורכו עד 500 ס"מ.
  • מהנדס הרשות המקומית רשאי, מטעמים של תכנון והנדסה ובאישור מורשה מתו"ס, לאשר רוחב דרך נגישה  של 90 ס"מ בקטע דרך שאורכו עד 150 ס"מ.​
טיפול במכשולים בדרך​ חלק 1, סעיף 2.9.3
פרט 5(1)(ב)
פרט 5(1)(ב) מציג אפשרויות נוספות לטיפול במכשולים בנוסף להנחיות המוגדרות בת"י 1918, חלק 1, סעיף 2.9. (ראו במאמר "דרך נגישה בבניין קיים"). כמו כן, ניתן לטפל במקומות ישיבה המהווים מכשול בדרך, באמצעות גינון או חפצים מתאימים וניגוד חזותי מתאים, במקום סימן אזהרה - ראו פרט 5(1)(ב)(2).
הסרה של "פיטריות" כך שלא יהוו מכשול עבור אנשים המתניידים בכיסא גלגלים ועבור אנשים עם מוגבלות ראייה.​ ​
פני הדרך​

חלק 2, סעיף 2.1.3

פרט 5(2)​

  • יציבים, קשיחים, קבועים, אחידים ועמידי החלקה.
  • פני הדרך לא יהיו עשויים מחומרים כגון חלוקי נחל וחצץ, לא יהיו מעובדים עיבוד גס, ובמדרך לא יהיו בליטות.
  • במקום רחצה, חלק הדרך המוביל לחול הרטוב או לקו המגע יבשה - מים צריך להיות יציב וניתן יהיה להתניידות עם אמצעי עזר (ראו במאמר "הנגשת מקום רחצה").
  • רוחב מישקים לא יעלה על 1.5 ס"מ.​
שיפוע אורכי של דרך והשפעתו על הדרישות האחרות מהדרך​ ​ ​ ​ ​ פרט 5(4)​ ​ ​ ​ ​ שיפוע באחוזים דרישות
עד 8​ אין דרישות​
8.1-10​ בצד אחד לפחות של הדרך יותקן בית אחיזה. חובה זו לא תחול על צד דרך שבו מתוכנן מעבר חופשי כגון אל מדשאה.​
10.1-12.5​ אורך הדרך לא יעלה על 2.5 מ'. בצד אחד לפחות של הדרך יותקן בית אחיזה. חובה זו לא תחול על צד דרך שבו מתוכנן מעבר חופשי כגון אל מדשאה.​
מעל 12.5 או בין 10.1-12.5 מעל 2.5 מ'​ דרך לא נגישה. יש להנגיש את הדרך לפי התקנות (בין היתר – הקטנת השיפוע האורכי) או להתקין דרך נגישה אחרת אל מרכזי העניין.​
ניגוד חזותי וניגוד מישושי​ פרטים 5(5) ו-5(6) בתוספת השנייה לתקנות​

​במקומות הבאים נדרש ניגוד חזותי בין הדרך הקיימת לסביבתה, רק כאשר פני הדרך ושוליה עשויים מאותו חומר (ההנחה היא שבמקרה כזה לא קיים ניגוד חזותי מינימלי שיאפשר להבחין בין פני הדרך לשוליה). הניגוד החזותי צריך להבחין בין הדרך לסביבתה, באמצעות גוון בהיר וגוון כהה:

בדרכים שבמקומות אלה אין צורך להתקין ניגוד מישושי (ההנחה היא שהניגוד המישושי קיים למעשה).

סימון שולי מקום מוגבה פרט 5(7)

אם יש מקום מוגבה ב 5 ס"מ לפחות מסביבתו ואין בו אמצעים למניעת מעבר לסביבתו הנמוכה, יש לבצע את אחד מהסימונים הבאים:

  • פס בשול המקום המוגבה בניגוד חזותי לסביבה וברוחב של 10-20 ס"מ, או:
  • המשטח המוגבה כולו יהיה בניגוד חזותי לסביבתו.
 

בדרך קיימת שאינה אמורה להיות נגישה ("דרך אחרת"), יש לטפל לפחות במדרגות ובמכשולים לפי פרט 7 בתוספת השנייה.

 

התגברות על הפרשי גובה

הנגשת הפרשי גובה במקום חדש שאינו בניין ובדרך חדשה, והוספת רכיב חדש בדרך קיימת

פרט 6 בתוספת השנייה לתקנות מגדיר את אופן הטפול בהפרשי גובה, כדלהלן:

 

כבש

אם השיפוע האורכי של דרך נגישה במקום חדש שאינו בניין או של דרך חדשה במקום קיים שאינו בניין הוא 8% ומעלה או שבדרך יש מדרגות, יש לתכננה ככבש.
הנגשת הכבש תיעשה על-פי הנחיות פרט 3 בתוספת השנייה לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), תשע"ד-2013, המפנה להנחיות תקן ישראלי, ת"י 1918 חלק 2 סעיף 2.3.
עם זאת, התוספת השנייה לתקנות בפרט 3(ב)(3) מאפשרת מספר הקלות בדרישות הנגישות מכבש, כדי לשמור על אופיו הפתוח של המקום:
  • פטור מהתקנה של בית אחיזה בצד אחד של הכבש אם במקביל לצד זה מתוכנן שטח פתוח כגון מדשאה.
  • פטור מהתקנה של בתי אחיזה אם מתוכננת דרך נגישה אחרת אל מרכזי העניין במקום.

 

מדרגות

הנחיות להנגשת מדרגות במקום חדש שאינו בניין מפורטות בתקן ישראלי, ת"י 1918 חלק 2 סעיף 2.4.
 

מעלית

במקום שאינו בניין ניתן להתקין מעלית כאמצעי להתגברות על הפרשי גובה, בתנאי שהיא זמינה לשימוש מיידי בכל שעות פתיחת המקום (ראו פרט 6(א) בתוספת השניה). את המעלית יש להתקין לפי הוראות פרטים 8.120 או 8.121, בתוספת השנייה של תקנות התכנון.

 

מעלון

ניתן להתקין מעלון במקום חדש שאינו בניין, רק אם המקום מאויש באופן קבוע על-ידי אדם מטעם מפעיל המקום, הנמצא במקום בעת שהוא פתוח לציבור וזמין לשרת את הציבור (ראו פרט 6(ב) בתוספת השנייה). זאת בהתאם להוראות חלק ח1 בתוספת השנייה של תקנות התכנון והבנייה.
 
הערות:
  1. החל ב 22 במרץ 2017 נכנס לתוקף הכרזה של שני תקנים רשמיים להתקנת מעלונים אנכיים:
    •  תקן רשמי 2481 חלק 41 עוסק בהתקנת מעלון אנכי בפיר סגור;
    • תקן רשמי 2252, חלק 1 עוסק רק במעלונים אנכיים בפיר פתוח עד להפרש גובה של 2 מ'.
  2. לגבי המפרט הטכני של מעלון אנכי מומלץ גם לעיין בדרישות ממעלון אנכי חדש, שנקבעו בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירותי בריאות ולמקומות נתינם), התשע"ו 2016, התוספת הראשונה, פרט 8(ג)(3), טרם ההכרזה האמורה בפסקה 1.

 

הנגשת רכיבים קיימים לטיפול בהפרשי גובה במקום קיים שאינו בניין

כבש

הנגשת כבש קיים תיעשה על-פי הנחיות פרט 5(8) בתוספת השנייה לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), תשע"ד-2013:
  1. שיפוע הכבש לא יעלה על 10%. לאורך 2.5 מטרים שיפוע הכפש יכול להיות עד 12.5%.
  2. אם יש עיקול בכבש לאורך 1.10 מטרים, השיפוע האורכי יהיה עד 10% אחוזים. בקטע של עד 2.5 מטרים, השיפוע האורכי יכול להיות עד 12.5%.
  3. רוחב הכבש יהיה לפחות 1.10 מטרים.
  4. אם יש משטח ביניים למנוחה, שיפועו לא יעלה על 3 אחוזים לכל כיוון.
  5. בכבש המגשר על הפרש גובה העולה על 20 ס"מ, יהיו בתי אחיזה משני צדדיו.
  6. אין צורך להתקין בתי אחיזה לאורך יותר מ- 30 מטר, אם הכבש לא בנוי וצמוד לתוואי הקרקע.

 

מדרגות

במדרגות קיימות ניתן לקיים את ההחרגה לגבי רוחב שלח שבסעיף 2.4.2(ד) בת"י 1918 חלק 2. בנוסף להנחיה זו במדרגות יותקן בית אחיזה המאפשר לאדם עם מוגבלות לבחור באיזה יד הוא אוחז בו. למשל, באמצעות התקנת בתי אחיזה משני צידי המדרגות או במרכז המדרגות (ראו פרט 5(9)(ב) בתוספת השנייה)
בתי אחיזה
בתי אחיזה לאורך כבשים ומדרגות יש להתקין לפי הנחיות פרט 5(9)(ב) בתוספת השנייה לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), תשע"ד-2013:
  1. בית אחיזה יאפשר לאדם עם מוגבלות לאחוז בו לכל אורך הדרך שבה הוא מותקן.
  2. הפן העליון של בית אחיזה יהיה בגובה 85 עד 95 סנטימטרים מפני הכבש או המדרגות.
  3. בית האחיזה יהיה קשיח ויציב.
  4. מסביב לבית אחיזה יהיה מרווח חופשי של 4 סנטימטרים לפחות מן הפנים החיצוניים של בית האחיזה, כדי שניתן יהיה לאחוז בו.
  5. קטע בית אחיזה באורך 20 סנטימטרים שתחילתו בקצה בית האחיזה יהיה בניגוד חזותי לסביבתו. קטע זה יכול להתחיל 20 ס"מ לאחר תחילת קצה בית האחיזה. אם בית האחיזה אינו צמוד לקיר – יורכב הקטע משני גוונים בניגוד חזותי זה לזה התופסים כל אחד מחצית מאורך הקטע.
  6. מסעד העומד בדרישות תקן ישראלי ת"י 1142 מעקים ומסעדים, יכול לשמש גם בית אחיזה בהתאם להנחיות לגבי בתי אחיזה.
  7. ברצף מהלכי מדרגות, שלאורכם נמצאים בתי אחיזה, יהיו בתי האחיזה ממוקמים באותו מיקום ביחס לכל אחד ואחד ממהלכי המדרגות.

 

מעלית

אם יש מעלית במקום קיים שאינו בניין, ניתן להחשיב אותה כאמצעי להתגברות על הפרשי גובה, בתנאי שהיא זמינה לשימוש מיידי בכל שעות פתיחת המקום, ואם המעלית עומדת בדרישות תקנות הנגישות בבניין קיים. (ראו במאמר "התגברות על הפרשי גובה בבניין קיים" וגם פרט 6(א) בתוספת השנייה).

 

מעלון אנכי

אם יש מעלון אנכי במקום קיים שאינו בניין, ניתן להחשיב אותו כחלק מהנגשת הדרך אם המקום מאויש באופן קבוע על-ידי אדם מטעם מפעיל המקום הנמצא במקום בעת שהוא פתוח לציבור וזמין לשרת את הציבור, ואם המעלון עומד בדרישות תקנות הנגישות בבניין קיים  (ראו במאמר "התגברות על הפרשי גובה בבניין קיים" וגם פרט 6(ב) בתוספת השנייה).

 

אמצעי לאזהרה והכוונה ולאיתור הכניסה הנגישה

ההנחיות להתקנת אמצעי אזהרה והכוונה נמצאות בפרט 8 בתוספת השנייה. פרט זה עוסק בנושאים הבאים:

  • החלת ת"י 1918 חלק 6 על אמצעי אזהרה והכוונה שהותקנו לאחר 11.5.2014 (סעיף 24(ג) בתקנות מקום שאינו בניין).
  • שימוש בכמה טיפוסים של ניגוד מישושי זה אחר זה בדרך נגישה – אפשרי רק אם הם מקושרים ברציפות זה לזה ואדם עם מגובלות העוקב אחר ניגוד כזה, יזהה את המשכו גם כשהטיפוס משתנה.
  • הנגשת נקודת מפגש של שבילים – יש להתקין בה אמצעים שיאפשרו לזהות את הנקודה ואת כיווני ההמשך ממנה; למשל על ידי ניגוד חזותי ומישושי.

 

 

איתור כניסה נגישה, דגם תלת מימדי, מפה מישושית, מתקן לשתייה, שלט קולי המשמש למתן מידע

 

התקנות מחייבות לאתר את כל אחד מאלה (ראו פרטים 9 ו-12(ב)(2) בתוספת השנייה):
  • כשמקום שאינו בנין גובל במדרכה לאורך רחוב - יש לדאוג שניתן יהיה לאתר כניסות הגובלות במדרכה, וכן כניסות הסמוכות למעברי חצייה ותחנות תחבורה ציבורית
  • דגם תלת מימדי, מפה מישושית ומתקן לשתייה
  • האיתור יבוצע באחד מהאמצעים הבאים
  • סימן מאתר לרוחב המדרכה או הדרך (לפי הוראות ת"י 1918 חלק 6).
  • שלט קולי המשמש להכוונה (לפי הוראות ת"י 1918, חלק 4) אם הוא שווה ערך לסימן מאתר מבחינת יעילותו וזמינותו עבור אדם עם מוגבלות ראייה. לגבי הזמינות - השלט הקולי צריך להיות כזה שכל אדם עם מוגבלות המגיע למקום נעזר בשלט כפי שהוא, ללא צורך בסידורים או אמצעים שעליו להביא עימו טרם הגעתו למקום.

בכניסה שאינה נגישה יימצא שלט בולט המכוון לכניסה נגישה למקום שאינו בניין כלל-ישובי, בהתאם לפרט 10 בתוספת השנייה.
את השילוט יש להתקין בהתאם להנחיות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), תשע"ג-2013, סעיף 16(ד).

 

בית שימוש

ההנחיות לגבי בית שימוש נגיש במקום שאינו בניין מפורטות בפרט 11 בתוספת השנייה.
 

במקום חדש

במבנה השירותים המתוכנן, יתכוננו בתי שימוש נגישים בכמות ולפי המפרט הטכני שנקבע בחלק ח1 בתוספת השנייה  של תקנות התכנון.
 

במקום קיים

בכל חלק של מקום שאינו בניין שבו יש בית שימוש ציבורי, יש להתקין בית שימוש נגיש אחד המשותף לשני המינים או בית שימוש נגיש לגברים ובית שימוש נגיש לנשים.
אם קיים במקום תא בית שימוש שאמור להיות נגיש הוא ייבדק לפי הוראות תקנות הנגישות בבניין קיים (ראו במאמר "בית שימוש נגיש בבניין קיים"). אם צריך להתקין בית שימוש חדש, הוא יותקן לפי המפרט הטכני שנקבע בחלק ח1 בתוספת השנייה של תקנות התכנון.
 

רהיטי חוץ ומתקני חוץ

בפרט 12 בתוספת השנייה ניתנות הנחיות נוספות, בהתאם להיותו של המקום חדש או קיים, אשר מטרתן להנגיש את הדרך עבור אדם עם מוגבלות תנועה ועבור אדם עם מוגבלות ראייה. לפי הנחיות אלה יש לפזר מושבים למנוחה וכן מתקנים נגישים לאורך הדרך, כדי להקל את הדרך עבור אדם עם מוגבלות בניידות, ואת הריהוט והמתקנים יש למקם ולסמן באמצעות ניגוד חזותי, כדי לזהות את המתקנים ולמנוע מכשול בפני אדם עם מוגבלות ראייה.

 

מיקום רהיטים ביחס לדרך נגישה ומניעת מכשולים

פרט 12(א) בתוספת השנייה מפנה להנחיות מופיעות בסעיף 2.11.1 בתקן 1918, חלק 2 (יש לשים לב שפרט 12(א) מפנה לסעיף לא נכון בתקן, בשל טעות סופר) שעיקרן מיקום רהיטים מחוץ לדרך נגישה ואם לא ניתן – לטפל בהם כמכשול. פרט 5(1)(ב) מציג אפשרויות נוספות לטיפול במכשולים בנוסף להנחיות המוגדרות בת"י 1918, חלק 1, סעיף 2.9. (ראו במאמר "דרך נגישה בבניין קיים"). כמו כן, ניתן לטפל במקומות ישיבה המהווים מכשול בדרך, באמצעות גינון או חפצים מתאימים וניגוד חזותי מתאים, במקום סימן אזהרה (ראו פרט 5(1)(ב)(2)).

 

ניגוד חזותי

חלק זה עוסק בניגוד חזותי לצורך איתור רהיטים ומתקני חוץ, ולא בסימון מכשול, אשר טופלו לעיל.
לפחות באותם מקומות שבהם נדרש ניגוד חזותי לדרך (גן ציבורי, מקום קדוש המשמש לעלייה לרגל, גן חיות, אתר הנצחה, גן אירועים) יחולו ההנחיות הבאות, לפי פרט 12(ב) בתוספת השנייה:

 

מושבים נגישים

פרט 12(ג) בתוספת השנייה מפרט את פיזור המושבים, כמותם והמפרט הטכני שלהם, בהתאם לשיפוע הדרך הנגישה.
 

מתקני שתייה ושולחנות פיקניק

לאורך דרך נגישה יחולו ההנחיות הבאות, לפי פרט 12(ד) לתוספת השנייה:

 

בניין, מקום להתקהלות וחנייה במקום שאינו בניין

פרט 2(א) בתוספת השנייה מנחה כיצד יש להנגיש בניין קיים וחדש, מקום להתקהלות וחנייה המצויים בתוך מקום שאנו בניין. לפי פרט זה, יש להנגיש בניין קיים, מקום להתקהלות, בניין חדש, חניון קיים וחניון חדש המצויים בתוך מקום שאינו בניין בהתאם לתקנות החלות עליהם (ראו במאמרים העוסקים בנגישות מבנים). הטבלה הבאה מסכמת הנחיות אלה:

 

​נושא תקנה​​ הערות​
בניין קיים​ תקנות הנגישות בבניין קיים​ ראו במאמר נגישות מבנים​
מקום קיים להתקהלות​ תקנות הנגישות בבניין קיים​​ ראו במאמר מקום ציבורי להתקהלות
חניו ציבורי קיים​ תקנות הנגישות בבניין קיים
בניין חדש​​ חלק ח1 בתוספת השנייה  של תקנות התכנון​
חניון ציבורי במקום חדש​ חלק ח1 בתוספת השנייה של תקנות התכנון​
 

 

חניה מרוחקת מהכניסה למקום שאינו בניין

 

אם מתקיימים כל התנאים הבאים יש לאפשר חנייה לאנשים עם מוגבלות בתוך המקום שאינו בניין:
  1. כאשר אין חנייה לציבור בתוך המקום
  2. אם החנייה לציבור רחוקה 200 מטרים לפחות מהכניסה העיקרית למקום או כאשר הדרך מהחנייה לציבור ועד לכניסה העיקרית נמצאת בשיפוע של מעל 5% לאורך 100 מטרים.
  3. אם יש שומר בכניסה למקום או אמצעי ליצירת תקשורת מיידית עם מפעיל המקום.
  4. אם יש בתוך המקום שאינו בניין דרך לרכב.
בתנאים אלה יש לאפשר לאדם בעל תג נכה לפי חוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993, כניסה ברכב למקום חניה בתוך המקום שאינו בניין. כמו כן, יש לציין על שלט בולט בכניסה למקום את מספר הטלפון של מי שניתן להתקשר אליו בשעות הפעילות, כדי שיאפשר באופן מיידי את הכניסה והחנייה במקום (ראו פרט 2(ב)).