מדריך להנגשת מקום שאינו בניין

 
​תקנות הנגישות למקום ציבורי שאינו בניין קובעות כי מקום שאינו בניין כגון גן ציבורי, חוף ים או בית עלמין צריך להיות מונגש, על-מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלות להיכנס אליו, לשהות או לבקר בו ולהשתמש במתקניו, ככל אדם. מאמר זה מציג מהו מקום שאינו בניין, מהם העקרונות להנגשת מקומות שאינם בניין, פטורים מהנגשה וחלופות, ותחזוקת הנגישות.

​תקציר

תקנות הנגישות למקום ציבורי שאינו בניין קובעות כי מקום שאינו בניין כגון גן ציבורי, חוף ים או בית עלמין צריך להיות מונגש, על-מנת לאפשר לאנשים עם מוגבלות להיכנס אליו, לשהות או לבקר בו ולהשתמש במתקניו, ככל אדם. מאמר זה עוסק בנושאים הבאים:

 

מהו מקום שאינו בניין?

מקום שאינו בניין מוגדר כמקום העומד בכל התנאים הבאים:

  1. הינו מקום אשר מופיע ברשימה הבאה בתוספת הראשונה לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), תשע"ד-2013:
    • בית עלמין
    • גן ציבורי, ובכלל זה טיילת ומצפור
    • אתר משחקים
    • אתר שעשועים
    • מקום רחצה
    • מקום קדוש המשמש לעלייה לרגל
    • גן חיות
    • מקום לתצוגה
    • אתר הנצחה
    • גן אירועים
    • מגרש ספורט
    • חניון ציבורי (בשטח פתוח)
    • מקום הדומה בייעודו לאחד המקומות שמפורטים ברשימה.
  2.  שטח שעיקרו פתוח; גם אם יש בו מבנים – הם בדרך כלל מבני שירות ולא מרכזי העניין שבמקום (ראה תקן ישראלי ת"י 1918 חלק 2, סעיף 1.3.13).
  3.  מקום שאליו הציבור מגיע כדי לבקר, לשהות או לחוות בו חוויה, ואין זה מקום שעיקר השימוש בו כמעבר לבניין או למקום אחר.
  4. מקום שהוכשר לשימוש בציבור

 

להלן מספר הערות חשובות שיסייעו להבהיר הגדרה זו:

  1. שטחים פתוחים שהוכרזו כשמורת טבע, גן לאומי, אתר ארכיאולוגי או שטחי קק"ל – אינם מוגדרים כמקום שאינו בניין. אתרים אלה הוגדרו כ-'אתר' לפי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לאתר), התשס"ח-2008, ובהתאם לתקנות אלה יש להנגישם. עם זאת, ייתכנו כמובן מקרים שבגן לאומי או יער קק"ל, שנחשבים כ'אתר', יימצא מקום שאינו בנין. למשל, יש יערות קק"ל שבהם נמצא מגרש משחקים שנחשב כמקום שאינו בנין ואז יש להנגישו בהתאם לתקנות מקום שאינו בניין.
  2. שטחי נוי המקיפים שטחים מסביב לבית משרדים שכל ייעודם לשמש מעבר אל הבנין וממנו - אינם מקום שאינו בניין, אלא נחשבים לשטחי חוץ.
  3. 'רצועה ירוקה' שהוגדרה בתכנית בנין עיר כשטח ציבורי פתוח (שצ"פ), ובוצע בה שביל הליכה שמקשר שני רחובות בשכונת מגורים – אם המטרה העיקרית של הרצועה הירוקה לשמש כאמצעי חיבור בלבד, בין שני הרחובות, ולא כמקום שמגיעים אליו כדי לבלות או לנוח, הרי שאין זה מקום שאינו בנין.
  4. גן המשמש למנוחה ולפיקניק, וזו הסיבה המרכזית שבגללה מגיעים אליו, אפילו הוא מצוי במתחם שבין בנייני משרדים, ייחשב מקום שאינו בניין. זאת משום שהציבור מגיע אליו גם בלי קשר למשרדים, למטרות מנוחה ובילוי.
  5. מגרש ריק שהעירייה נטעה בו עצים, כדי למנוע השתלטות של פולשים עליו, אינו מהווה מקום שאינו בניין, משום שלא הוכשר לשימוש הציבור (לא תוכננו ולא בוצעו כניסות לציבור, שבילים וכדומה). עצם העובדה שהציבור יכול להיכנס למקום אינה משנה סיווג זה.

 

מקום שאינו בניין קיים וחדש

מקום קיים שאינו בניין, כלומר מקום שנפתח לציבור לפני 11 במאי 2014, יונגש במועד שנקבע לו, לפי התכנית הרב שנתית להנגשה [ראו הסבר במאמר "תכנית הנגשה רב שנתית ותכנית פעולה להנגשת מקום שאינו בניין"], בהתאם לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), תשע"ד-2013.

מקום חדש שאינו בניין, כלומר מקום שנפתח לציבור לאחר 11 במאי 2014, חייב להיות נגיש עם פתיחתו, בהתאם לתקנה 4 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), תשע"ד-2013.

דרישות הנגישות במקום חדש שאינו בנין יהיו בדרך כלל מחמירות יותר מאשר במקום קיים שאינו בניין.

 

עקרונות הנגשה כלליים של מקום שאינו בניין

כדי שמקום שאינו בניין יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות יש ליישם את עקרונות ההנגשה הבאים, בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), תשע"ד-2013:

  1. עקרון השוויון: המקום צריך לאפשר לאדם עם מוגבלות לחוות חוויה דומה בטיבה ובאיכותה לזו שחווים אנשים ללא מוגבלות. לדוגמה, החוויה בגן חיות נוצרת מתוך הצפייה הקרובה בבעלי חיים, מליטופם בפינת הליטוף, בצפייה בהאכלתם ובמנוחה בפינות ישיבה המוקפות בצמחייה. כך נוצרת תחושת בילוי ייחודית של שהייה מגוננת בטבע פראי. הנגשת גן החיות לפי עקרון השוויון תאפשר גם לאנשים עם מוגבלויות שונות ליהנות מחוויות אלה כמו כלל הציבור. [ראו עוד במאמר "תכנית הנגשה רב שנתית ותכנית פעולה להנגשת מקום שאינו בניין" בפסקה שכותרתה "הכנת תכנית פעולה להנגשה"]. יש לזכור, שסוגי המקומות שאינם בנין מרובים ומגוונים. כלל המקומות הללו אינו מתאפיין במרכיבים קבועים וידועים מראש, החוזרים על עצמם בכל סוגי המקומות הללו. במרביתם לא ניתן לאפיין שירות ציבורי מובהק שמקבלים בדומה לנעשה בבניינים. לכן, היעדר מבנה ידוע מראש והיעדר מאפיינים חוזרים, הם תכונות בולטות של מקום שאינו בנין, בהשוואה לבניינים (לגבי מרבית הבניינים ניתן לדבר באופן גורף על מבנה קבוע שכולל שטח חוץ, שטחים משותפים כגון כניסה, מעברים, מפלסים, מדרגות, ובנוסף חללים פונקציונאליים שונים). לאור הבדל זה, לא ניתן לאפיין נגישות לפי חלקים ומרכיבים של מקום שאינו בנין (כפי שנעשה בתקנות הנגישות לבניינים, חדשים וקיימים). התוצאה היא כי יש לתכנן לפי עקרון שיישומו יוביל לנגישות הראויה – ומכאן תולדתו של עקרון 'שוויון החוויה' כפי שתואר למעלה.
  2. עקרון ההכלה: בתהליך ההנגשה יש לאפשר לאנשים עם מוגבלות להשתמש בדרכים בהן עובר או משתמש כלל הציבור, ולא להכריח אותם לעשות שימוש רק בדרכים אחרות המיועדות רק לאנשים עם מוגבלות. כמו כן, יש לאפשר לאנשים עם מוגבלות לשהות, לבלות ולהשתמש בשטחים בהם כלל הציבור עושה שימוש.
  3. עקרון הרציפות: לעיקרון זה שלושה חלקים בקשר למקום שאינו בנין:
    • עקרון הרציפות הקלאסי - יצירת נגישות רציפה מהדרך המובילה אל המקום – לדוגמה, ממקום החנייה, מתחנת האוטובוס או משביל – עד לכניסה העיקרית אל המקום. וכן, יצירת נגישות רציפה מהכניסה העיקרית אל מרכזי העניין במקום, ביניהם, ואל השירותים הנלווים אליהם, כגון מזנון ובית שימוש.
    • שלא כמו בניינים, שמרביתם המכריעה מקושרת באמצעות שטחי חוץ למדרכות ושבילים ציבוריים, יש מקומות שאינם בניינים הנמצאים בתוך מקום אחר שאינו בנין. למשל מגרש משחקים הנמצא בתוך גן ציבורי, או גן ציבורי אחד הצמוד לגן ציבורי אחר שרק דרכו מגיעים לסביבת הרחוב. לכן נקבע בתקנה 2(א)(3) העיקרון לפיו נדרשת נגישות רציפה מהשטח שאחראי לו החייב בביצוע נגישות, לשטחים הגובלים בשטח זה. החייב בביצוע נגישות צריך לדאוג שהתאמות הנגישות בשטח שהוא אחראי לו יאפשרו חיבור נגיש ברציפות להתאמות הנגישות שצריכות להימצא בשטחים הגובלים. החייב בביצוע נגישות יפנה בצורה מתועדת, כגון באמצעות דואר רשום, למי שאחראי לשטחים הגובלים בבקשה להסדיר את רציפות הנגישות מכיוון השטחים הגובלים.
    • אם כדי להגיע למקום שאינו בנין נדרש מעבר בשטחים שאינם באחריותו של האחראי על המקום שאינו בנין, עליו לוודא שתתקיים רציפות תשתיות הנגישות מהמקום עליו הוא אחראי לשטחים שאינם באחריותו. זאת כדי שהאחראי על השטחים האחרים יסדיר את רציפות הנגישות בתוך תחומו. כדי לדאוג לכך, עליו לשלוח פנייה מתועדת לאחראי על שטחים אלה, שבו הוא מתבקש לבצע את החיבור.
  4. שפה אחידה: התאמות הנגישות הנוגעות לאזהרה, הכוונה ומידע (כגון שילוט נגיש,אמצעי הכוונה או אזהרה) יותקנו בהתאם לשפה אחידה ברחבי המקום. לדוגמה, הגוונים בשלטים יהיו זהים, ושלטים מסוגים זהים ימוקמו במיקומים קבועים לאורך הדרך הנגישה.
  5. עמידות לפגעי מזג אוויר: מקום שאינו בניין מצוי תחת כיפת השמים וחשוף לפגעי מזג אויר ולתנאים סביבתיים מורכבים לאורך שנים. לכן יש לתכנן ולהתקין התאמות נגישות באיכות שתבטיח את עמידותן ותפקודן לאורך זמן בחוץ ותוך צורך בתחזוקה מינימאלית.
    כמו כן, יש להתקין התאמות נגישות שניתן יהיה להשתמש בהן בחוץ. לדוגמה, יש לשים לב שבתי אחיזה יהיו מחומר שלא יתחמם בשמש עד כי לא ניתן יהיה להחזיק בהם. כמו כן יש לדאוג למניעת החלקה במדרכים החשופים לגשם.

 

סדר ההנגשה של מקום שאינו בנין

בנוסף לעקרונות ההנגשה המפורטים בתקנה 2(א), אשר חלים על כל המקומות שאינם בניין נותנות התקנות הנחיות ייחודיות לסוגי מקומות שאינם בניין שונים, כגן ציבורי או בית עלמין. הנחיות אלה מפורטות בפרק ג' בתקנות, והן מאזנות בין העקרונות הכלליים לבין האפשרות המעשית להנגיש שטחים נרחבים. כמו כן, בתוספת השנייה לתקנות, מוצג מפרט טכני לרכיבי הנגשה שונים, כגון דרך נגישה או שילוט, כדי להבטיח את התאמתם למקום שאינו בניין.
בהתאם לכך, תקנה 2(א) קובעת ש-" במקום שאינו בניין יתקיימו הוראות התוספת השנייה והוראות אלה [הכוונה לתקנה 2(א)(1) עד (5)] בכפוף להוראות פרק ג'."

הוראה זו נועדה ליצור סדר כשניגשים להנגיש מקום שאינו בנין, כמפורט:

  1. יש לדאוג שיתקיימו בו ההוראות המפורטות בפרק ג' של התקנות.
  2. כשמתכננים ומבצעים את הוראות פרק ג', יש לדאוג שיתקיימו בנוסף:

 

תכנית הנגישות ולוחות זמנים

את המקומות הקיימים שאינם בניין יש להנגיש לפי לוחות הזמנים ותכניות הפעולה המצויים בתקנות. על לוחות הזמנים להנגשת מקום שאינו בניין, והכנת תכנית רב שנתית להנגשה ניתן לקרוא במאמר "לוחות זמנים להנגשת מקום שאינו בניין".
על הכנת תכנית פעולה להנגשת מקום שאינו בניין, ניתן לקרוא במאמר "תכנית פעולה להנגשת מקום שאינו בניין".

 

מקום שאינו בניין המיועד לאנשים עם מוגבלות

ישנם מקומות שאינם בניין המיועדים בראש ובראשונה לאנשים עם מוגבלות כגון מגרש משחקים שכל או מרבית מתקני המשחקים בו מיועדים לשימושם של ילדים עם מוגבלות. מקום או שירות המיועדים בעיקר לאנשים עם מוגבלות או שמרבית המשתמשים בהם הם אנשים עם מוגבלות, דורשים התייחסות מיוחדת בתכנון וביצוע ההנגשה,בהתאם לתקנה 3 לתקנות  שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), תשע"ד-2013. זאת משום שדרישות הנגישות בתקנות ובתקנים של מקום ציבורי אינן מספיקות. תקנות ותקנים אלה מניחים שעיקר השימוש במקום, נעשה על-ידי הציבור הרחב שאינו עם מוגבלות. ולכן רמת הנגישות וכמות ההתאמות הם מינימליים. לכן מכיוון שמדובר במקום ציבורי שמיועד בעיקר לשימוש אנשים עם מוגבלות, לא ניתן להסתפק בדרישות התקנות והתקנים אלא יש לבצע הערכה נוספת לצרכים ולהתאמות הנדרשות.
במקומות אלה יש לבצע בדיקה מקצועית כדי לראות האם יש צורך בהתאמות נגישות נוספות, מעבר למצוין בתקנות מקום שאינו בניין. במילים אחרות – מטרת הבדיקה היא לברר האם קיים פער בין הצורך לבין דרישות התקנות. את בדיקה יש לערוך לאור השאלות הבאות:

  1. מהם מרכיבי השירות הניתנים במקום?
  2. מהם הצרכים הייחודיים לאנשים עם מוגבלות האמורים לעשות שימוש במקום?

את הבדיקה צריך לבצע מורשה נגישות שירות בהתייעצות עם מורשה מתו"ס.
את תוצאות הבדיקה והמלצותיה אין חובה ליישם כלשונן. עם זאת, האחראי להנגשת המקום חייב לבחון אותן ולנסות ליישמן. אם לדעת האחראי לא ניתן ליישמן או אין צורך בכך, עליו לנמק זאת בכתב. את הנימוקים עליו לשמור לצורכי ביקורת (ראו תקנה 21).

פטורים וחלופות

להנגשת מקומות שאינם בניין ערך רב, בשל החשיבות החברתית לשילובם של אנשים עם מוגבלות בחברה, ומתן אפשרות לכולם ליהנות מפנאי, נופש, שירותי דת וכל פעילות הנעשית במרחב הציבורי. אולם, לעתים נבצר מהאחראי על המקום להנגיש חלק ממה שחייב בהנגשה. במצב זה האחראי על המקום יכול לפתוח בהליך הוצאת פטור מביצוע התאמת נגישות במקום שאינו בניין [תקנה 6 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), תשע"ד-2013].
שימו לב! לא קיים פטור גורף מביצוע כל התאמות הנגישות במקום. הפטורים הם תמיד להתאמת נגישות מסוימת. כמו כן, יחד עם הגשת הבקשה לפטור, יש להציע התאמת נגישות חלופית.
חלק זה מתאר מי פטור מביצוע חלק מהתאמות הנגישות ומפרט את התאמות הנגישות שיהיה עליו לבצע בכל זאת.
קיימות שלוש סיבות עיקריות לקבלת פטור מביצוע התאמות נגישות במקום שאינו בניין [תקנה 6(ג) לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), תשע"ד-2013]:

  • פטור מסיבות הנדסיות.
  • פטור עקב פגיעה מהותית באופיו של המקום
  • פטור עקב נטל כלכלי כבד מדי עבור מי שאינו רשות ציבורית.

נושאים אלה יפורטו בהרחבה, להלן:

 

פטור מסיבות הנדסיות

פטור מסיבות הנדסיות לביצוע התאמת נגישות מסוימת, יכול להינתן כאשר אין מקום המאפשר לבצע התאמת הנגישות בגבולות המקרקעין של מקום שאינו בניין [תקנה 6(א), בתקנות תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין)]. לדוגמה: בית קברות צבאי ממוקם בתוך בית קברות אזרחי. האחראי להנגשת בית הקברות הצבאי הוא משרד הביטחון. בית הקברות הצבאי מצוי במפלס גבוה מחלקות הקבורה האזרחיות. הכניסה הראשית אליו היא באמצעות גרם מדרגות מתוך בית הקברות האזרחי המוקף מכל צדדיו בקברים קיימים. כדי להנגיש את הכניסה לבית הקברות הצבאי נדרשת התקנה של כבש מתוך בית הקברות האזרחי. לפי המתואר, אין מקום להתקין שם כבש. ניתן להוציא פטור להתקנת הכבש במקרה זה, מכיוון שאין מקום להתקין את התאמת הנגישות בתחום בית הקברות הצבאי. יחד עם זאת, חובה לבחון חלופות, למשל, באמצעות התקנת כניסה חדשה נגישה ישירות אל בית הקברות הצבאי.

יש למלא את טופס 84 - פטור מביצוע התאמות נגישות במקום שאינו בניין עקב סיבות הנדסיות . בטופס זה יש לציין את פרטי התאמת הנגישות שביחס אליה מבקשים פטור, את החלופות שנבחנו כדי לממש את התאמת הנגישות הנדרשת ושלטענת המבקש לא ניתן לבצעה במאמץ סביר, ואת הנימוקים והאסמכתאות שהובילו לאישור הפטור. את הפטור צריך לבחון ולאשר מורשה נגישות מבנים, תשתיות וסביבה (מתו"ס).

 

פטור במקרים מסוימים

תקנה 6 (ה)ו-(ו) בתקנות מקום שאינו בניין מגדירה מצבים נוספים בהם יינתן למקום שאינו בניין פטור מביצוע התאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות בניידות. פטור כזה יינתן בהתקיים כל התנאים הבאים:

 

  1. יש רק דרך יחידה המיועדת להולכי רגל בלבד, העוברת דרך מקום שאינו בניין א' ומובילה למקום שאינו בניין ב'.
  2. בחלק הדרך העובר במקום א', חסרות התאמות נגישות לפי תקנות מקום שאינו בניין, דבר הגורם לאי רציפות הנגישות עבור אדם עם מוגבלות בניידות המבקש להגיע למקום ב'.
    במקרה זה ניתן לקבל פטור מההתאמות הנגישות למקום ב' עבור אדם עם מוגבלות בניידות, בתנאי שמורשה לנגישות מתו"ס אישר שתנאים 1 ו-2 מתקיימים.

לדוגמה: אל גן ציבורי מובילה רק דרך אחת המיועדת להולכי רגל בלבד. דרך זו עוברת בחוף הים. דרך זו קיבלה פטור מביצוע התאמות נגישות (עבור אדם עם מוגבלות בניידות). מורשה מתו"ס אישר שנוצר מצב של אי רציפות הנגישות עבור אדם עם מוגבלות בניידות. במצב זה האחראי על הגן הציבורי פטור מביצוע התאמות עבור אנשים עם מוגבלות בניידות בגן הציבורי.

אם בתוך המקום שאינו בניין ב' שלגביו התקבל הפטור, יש בניין קיים, גם על בניין זה יחול הפטור בהתאם לפרט 1  בתוספת השנייה לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים), תשע"ב-2011.

 

פטור עקב פגיעה מהותית באופיו של המקום

ניתן לבקש פטור מביצוע התאמת נגישות, אם ביצוע ההתאמה יפגע באופן מהותי באופיו של מקום שאינו בניין. זאת בתנאי שזהו מקום לשימור, אתר הנצחה, מקום לתצוגה (יצירת אומנות), מקום שנמצא בו ערך טבע מוגן, עתיקה או אתר עתיקות. תנאי זה יש להוכיח באמצעות אסמכתאות לפי אחד הקריטריונים הבאים:
[המפורטים בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), תשע"ד-2013, תקנה 6 (ב)]:

  1. המקום מיועד לשימור לפי תכנית שימור אתרים או תכנית אחרת לפי חוק התכנון והבנייה.
  2. הופקדה תכנית המיעדת את המקום לשימור.
  3. המקום נכלל ברשימת אתרים לשימור של ועדה לשימור אתרים או שועדה לשימור אתרים הביעה דעתה כי המקום ראוי לשימור.
  4. המקום הוא אתר הנצחה או מקום לתצוגה.
  5. במקום נמצאים ערך טבע מוגן לפי חוק גנים לאומיים, עתיקה או אתר עתיקות לפי חוק העתיקות.

בטופס 85 – טופס לפטור מביצוע התאמות נגישות במקום שאינו בניין עקב פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום.

את הטופס יש להגיש למהנדס הרשות, והוא רשאי לקבל את הבקשה ולאשר את הפטור. החלטת מהנדס הרשות תתבצע לפי סוג הקריטריון והאסמכתאות שהוגשו בבקשה לקבלת הפטור:

 

 

סוג הקריטריון​ אסמכתא נדרשת​ נימוקי המהנדס​
המקום מיועד לשימור לפי תוכנית שימור אתרים או תוכנית אחרת לפי חוק התכנון והבנייה, או תכנית מופקדת​ ​מספר תוכנית (תב"ע) התאמת הנגישות שונה באופן מהותי מהעבודות המותרות לפי התוכנית, או מהנחיות שימוש שחלות על המקום לרבות אלה שניתנו ע"י רשות העתיקות ומעבודות שבוצעו בפועל.​
המקום נכלל ברשימת אתרים לשימור של ועדה לשימור אתרים או שהביעה דעתה שראוי לשימור.​ יש לצרף את רשימת האתרים של ועדה לשימור אתרים או חוו"ד, לפי הענין.​ ביצוע התאמת נגישות בבניין הקיים יפגע באופן מהותי באופיו המיוחד של המקום בהתחשב, לפי העניין, בערכו ההיסטורי, האדריכלי, התרבותי והאורבני של הבניין, ובעבודות שבוצעו בפועל.​​
המקום הוא אתר הנצחה או מקום לתצוגה​ סימוכין​
במקום נמצאים ערך טבע מוגן, עתיקה או אתר עתיקות​ פרסום ההכרזה ברשומות על אתר העתיקות או אסמכתא מטעם רשות העתיקות​ ביצוע התאמת הנגישות יפגע באופן מהותי בעתיקה או באתר עתיקות או שונה באופן מהותי מהוראות שניתנו על ידי רשות העתיקות.​
 

 

אם אופי התאמת הנגישות ודרך התקנתה במקום הם כאלה שניתן להסיר אותה מבלי שייגרם נזק למקום, לא ניתן לבקש לגביה פטור.
אולם, מהנדס הרשות יכול עדיין לתת פטור להתקנת התאמת נגישות שלאחר הסרתה לא ייגרם נזק למקום, אם הוא סבור שעצם התקנתה תפגע באופיו של המקום. את הנימוקים לכך עליו לתת בכתב.
במקום התאמת הנגישות שעליה ניתן פטור, יש להציע התאמת נגישות חלופית, אשר תקבל את אישורו של מורשה מתו"ס בטופס 85 – טופס לפטור מביצוע התאמות נגישות במקום שאינו בניין עקב פגיעה מהותית באופיו המיוחד של המקום.

דוגמה: ברשות מקומית כיכר פתוחה שבמרכזה פסל סביבתי המתנשא לגובה 3 מטרים. הפסל תוכנן כך שהוא 'מזמין' את הציבור לטפס עליו ולשבת בתוכו. הכיכר תוכננה כדי שהציבור יגיע לשהות בה (הוצבו בה ספסלים) וליהנות הנאה פעילה מיצירת האומנות. לפי התוספת הראשונה לתקנות מקום שאינו בנין אפשר לסווג את הכיכר כמקום לתצוגה שהתקנות חלות עליה, ומכיוון שיצירת האמנות היא מרכז העניין העיקרי בכיכר, נדרשת הרשות המקומית להנגיש אותה. כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות בניידות ליהנות מיצירת האמנות, נדרשת התקנה של מערכת כבשים אשר תאפשר טיפוס על היצירה וישיבה בה. אולם, הרשות המקומית טוענת כי התקנת הכבשים תשנה לחלוטין את המראה של יצירת האמנות, ותפגע קשות באופי היצירה. במסגרת הליך לפטור עקב פגיעה מהותית בפסל עצמו, נדרש לקבל חוות דעת של האומן עצמו. זהו כנראה מקרה שבו קיים סיכוי גבוה שיינתן פטור לגבי הנגשת הפסל עצמו לאנשים עם מוגבלות בניידות. יודגש עם זאת, שהפטור, אם יינתן, נוגע אך ורק לפסל, ולא לנגישות לכיכר ובתוכה, גם לאדם עם מוגבלות בניידות.

 

פטור עקב נטל כלכלי כבד מדי

פטור עקב נטל כלכלי כבד מדי יכול לבקש רק גוף פרטי. את הבקשה המנומקת לפטור יש להגיש בכתב לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
לא ניתן לתת פטור לגבי התאמת נגישות שהיו חייבים בהם לפי חלק ח בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות, התוספת השנייה). רשויות ציבוריות מסוימות שנקבעו בחוק יכולות להגיש לנציב בקשה לפטור מיוחד עקב חוסר סבירות תקציבית כלכלית [ראו סעיף 19יג1(ב) בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות].
אם החליט מורשה נגישות המתו"ס לאשר את הפטור, האחראי להנגשת המקום חייב לבצע התאמת נגישות חלופית שתבטיח נגישות לרוב בני האדם עם סוגי מוגבלויות שונים. גם את ההתאמה החלופית צריך לאשר מורשה נגישות המתו"ס. אם המורשה מאשר שלא קיימת התאמת נגישות חלופית ומנמק מדוע, פטור האחראי מביצוע התאמת נגישות. יש לזכור, שהתאמות נגישות חלופיות יכולות להגיע גם מתחום השירות, אם לא ניתן להתקין התאמת נגישות מבנית.

 

תחזוקה

לאחר סיום מהלך ההנגשה, יש לוודא שהיא משתמרת לאורך זמן. לכן יש לוודא שההתאמות מתוחזקות, כך שניתן יהיה להשתמש בהן בכל עת שהמקום פתוח לציבור (ראו עיקרון "עמידות לפגעי מזג אוויר" בתחילת מאמר זה).
אם עורכים שיפוץ במקום ויש לפגוע במהלך השיפוץ בהתאמת נגישות, יש להתקין התאמת נגישות חלופית זמנית, למשך תקופת השיפוץ. אם מבקשים להתקין כבש (רמפה) זמני לצורך נגישות חלופית זמנית, עליו להיות במפרט הבא:

  • רוחב פנוי – 90 ס"מ לפחות.
  • כושר נשיאה – 350 ק"ג לפחות.
  • שיפוע אחיד בין שני משטחי ביניים.
  • השיפוע לא יעלה על 8%, ורצוי שיהיה קטן כלל האפשר.
  • אם המקום הקיים אינו מאפשר בתקופת השיפוץ לשמור על שיפוע של עד 8%, מותר שהשיפוע של הכבש הזמני יעלה על 8% אך לא יותר מ 12%. במקרה כזה אורך הכבש לא יעלה 2.5 מטרים.
  • שולי הכבש מוגבהים.
  • אם הפרש הגובה בין שני קצות הכבש עולה על 20 ס"מ, יש להתקין לאורכו בתי אחיזה משני צדדיו.
  • יש לקבע את הכבש למקום, כך שיהיה יציב.
 

שמירת מסמכים

את כל המסמכים שיש להכין לפי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות למקום ציבורי שאינו בניין), תשע"ד-2013 , חובה לשמור 7 שנים לפחות ממועד סיום ביצוע התאמות נגישות במקום קיים שאינו בניין (תקנה 21(א)). אם החייב בביצוע הנגישות מעביר את זכויותיו לאדם אחר במקום קיים שאינו בניין, עליו להעביר גם העתק של המסמכים.