קשירות ובידוד בבתי חולים פסיכיאטרים - המלצות הנציבות

 
להלן המלצות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות להפחתת השימוש בקשירות ובידוד, שהוגשו לוועדה להפחתת ההגבלות​ בבתי החולים הפסיכיאטריים.

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
במשרד המשפטים היא הגוף הממונה על יישום חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבליות
במסגרת פעילותנו, בין היתר אנו עורכים בקרות בבתי החולים הפסיכיאטריים ברחבי הארץ במטרה לעמוד על מצבם של אנשים עם מוגבלות המצויים שם.


כפי שצויין בדו"חות שהגשנו למשרד הבריאות, המצב כיום בבתי החולים הפסיכיאטריים מצריך שיפור משמעותי, המחלקות צפופות, חלקן מוזנחות מאוד, הצוות מצומצם, וחסרים לדעתנו מענים טיפוליים ופרא-רפואיים כמו גם פעילויות פנאי, דבר המוביל לשעמום וחוסר מעש וגם לאלימות.


אנו סבורים כי יש למצוא את הדרכים להגן על זכויותיהם  של אנשים עם מוגבלות נפשית, גם במקרים הקשים ביותר, לפתח חלופות לקשירה ולבידוד, ולשפר את המענים הטיפוליים הפסיכיאטריים.


לפיכך, מובאות המלצותינו להפחתת ההגבלות המכניות ולהגברת כבוד האדם הנמצא באישפוז פסיכאטרי .המלצותינו מבוססות על ממצאינו בבתי החולים, עדויות של אנשים עם מוגבלות נפשית, ולמידה אודות מהלכים אשר בוצעו ומיושמים בבתי חולים בישראל ובחו"ל.


מרבית ההמלצות הן פעולות אשר ניתן לנקוט בהן כעת, הכרוכות בשינוי מדיניות, הטמעת נהלי מעקב ורישום והכשרת צוותים.  פעולות אלו ננקטו על ידי חלק מבתי החולים בארץ והביאו להפחתה משמעותית של הקשירות, יש מקום להמשיך את הפעילות שננקטה ולהרחיבה אל יתר בתי החולים.


כמו כן, כוללות המלצותינו שורה של פעולות לשיפור האשפוז הפסיכיאטרי בישראל אשר יתרמו לצמצום ההגבלות  ויתרמו גם ליתר המאושפזים ולמערכת הבריאות ככלל. 

להלן ההמלצות:

  1. פעולות במישור הערכי וההצהרתי:

    • הצהרה והתחייבות ברורה של משרד הבריאות ומנהלי בתי החולים למהלך ולחשיבותו הערכית והטיפולית גם יחד.
    • קידום תפיסת האדם במרכז: תפיסתו כשותף פעיל בתהליך ההחלמה, כבוד לכל אדם , ראיית האדם "מעבר למחלה".
  2. פעולות לניטור ורישום מקרי ההגבלה:

    • חיוב דיווח בזמן אמת לגורם בכיר מוסמך מטעם בית החולים. גורם זה בודק כל הגבלה בזמן אמת, את הסיבות להגבלה, וביצוע נהלי ההגבלה .
    • איסוף נתונים בכל בית חולים על שעורי ההגבלה- מספר ההגבלות ושעות ההגבלה. בדיקה מהן המחלקות/ המשמרות/ העובדים אשר אצלם שיעור ההגבלה גדול. הבנת הסיבות לכך, והכשרתם בהתאם.
    • איסוף הנתונים מכל בתי החולים ובקרה ע"י משרד הבריאות אחת לחודש.
  3. תכנית טיפול אישית, המאפשרת התמודדות במצבי משבר:

    • בניית תכנית טיפולית המותאמת למטרותיו של כל אדם, כולל העדפותיו לטיפול בעת משבר(פותחו ערכות של הנחיות מקדימות).
    • קביעת נוהל המחייב לעבור על ההנחיות המקדימות בעת האשפוז.
  4. הכשרת הצוותים:

    • פיתוח הכשרות בנושא זכויות: זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, זכויות בעת אישפוז, ערכי כבוד האדם, ואמנת האו"ם בדר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות 
    • התייחסות לנושא הבידוד והשלכותיו על המטופל.
    • תפיסת החלמה ואדם במרכז
    • נהלי הבידוד
  5. מתן כלים חלופיים:

    שיטות להרגעת האלימות, (שיחות, קשר עין, הסחת דעת, שימוש באמצעי הרגעה המתאימים לאדם, מגע, מוזיקה, יציאה לחצר, חדר כושר וכדו').
  6. קיום שיחה יומית, אישית, טיפולית לכל אדם.

  7. נהלי הגבלה:

    • הגדרת נהלי בידוד: באלו מצבים, הגדרת זמנים, קביעת סטנדרט מינימלי אחיד לחדר בידוד.
    • הקלה בנהלי שחרור, הן מבחינת זמן ההגבלה והן מבחינת האדם המוסמך לשחרר וכו'.
    • אם נעשית הגבלת אדם הרי היא מחייבת נוכחות איש צוות עמו בזמן ההגבלה.
  8. פיתוח תכניות למניעת שחיקה של העובדים:

    כגון: תחלופה בין מסגרות השונות במערכת הבריאות, שבתון.
  9. שיפוץ מחלקות האשפוז:

    • בניית חללים מרווחים  שיאפשרו מרחב מחייה גדול יותר לכל אדם, יתאפשרו פינות שונות להימצאות בנפרד, להירגעות או פשוט למרווח נשימה.
    • מחלקות נעימות לעין המכבדות את האדם המאושפז והצוות המטפל.
    • עד שני אנשים בחדר.
  10. הגדלת תקני הצוות לכל מחלקה, הגדלת מענים טיפולים, שיקומיים ופארא-רפואיים, והגדרת התקינה ברמת התשומות לכל אדם:

    • תוספת תקינה עבור עו"ס ופסיכולוג לכל מחלקה.
    • תוספת תקינה ריפוי בעיסוק ומקצועות פארא- רפואיים (ריפוי באומנות, מוזיקה, תנועה, בע"ח, גינון ועוד).
    • הוספת חוגי העשרה, פנאי, וטיפוח אישי (חדר כושר, מחשבים בכמות מספקת לכל מחלקה).
    • הכנסת מתנדבים למחלקות (הן לשיחות אישיות והן לחוגי העשרה). 
  11. הכנסת "עמיתים מומחים":

    למפגש אישי, הן למיצוי זכויות והן לאוזן קשבת כמודל שיקומי.
  12. הקטנת מספר המטופלים בכל מחלקה.

    אין לאפשר חריגה מעל התקן.
  13. פיתוח מעני שיקום ומגורים בקהילה עבור אנשים עם מורכבות תפקודית הנמצאים באשפוז זמן ממושך.

    המצב כיום הוא שקיימים מאות אנשים המאושפזים במחלקות כרוניות, או באשפוז ארוך טווח במחלקות השונות, וזאת  משום שלא הוקמה מסגרת שתאפשר להם לחיות בקהילה תוך מתן התמיכה הנדרשת להם. מדובר באנשים שאינם אלימים ואף אינם תמיד בעלי אבחנה פסיכיאטרית, אולם זקוקים לסיוע יומיומי. שחרורם מבתי החולים אל מסגרת קהילתית תאפשר פינוי מקומות במחלקות והפחתת הצפיפות במחלקות.
  14. הקמת מנגנוני תלונה וטיפול בתלונות:

    • בכל בית חולים ברמה על מחלקתית.
    • הקמת מנגנון חוץ משרדי לתלונות הציבור ובקרה על הנעשה במוסדות (אומבודסמן).
 

למידע נוסף

_____________________________
פורסם 12 ביולי 2016
עודכן 25 ביולי 2017