כשרות משפטית

 
אפוטרופוס מתמנה לקבל החלטות במקום חסוי. במקרים קיצוניים, חסוי עלול להיות מוכרז כ- "פסול דין", אשר האפוטרופוס יכול לבטל את החלטותיו לפי שיקול דעתו. לדעת הנציבות, אמצעים אלו אינם נחוצים במקרים רבים, וניתן וראוי להמירם באמצעים מגבילים פחות, אשר מכבדים יותר את האוטונומיה של האדם, כמפורט להלן.​​​​

  • ​בישראל, "אפוטרופוס" הוא אדם, שמונה בידי בית המשפט לקבל החלטות במקום אדם אחר, אשר אינו מסוגל לדאוג לענייניו בכוחות עצמו. אדם שמונה לו אפוטרופוס מכונה "חסוי", וכמעט בכל המקרים מדובר באדם עם מוגבלות. לדעת הנציבות, יש להגן על זכותו של אדם עם מוגבלות לקבל החלטות בכוחות עצמו, תוך מתן התמיכה הדרושה לפי הצורך. יש לכבד את הזכות לבחור, את החירות ואת האוטונמיה של כל אדם, והכל על פי עקרונות האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות.
  • כאפוטרופוס עשוי להתמנות גם תאגיד, בדרך כלל כאשר אין בן משפחה שמוכן לקבל עליו את המינוי. ניתן למנות "אפוטרופוס לגוף" כלומר, להחלטות אישיות כגון טיפול רפואי, ניהול משק בית ועוד. כן ניתן למנות "אפוטרופוס לרכוש" קרי אחריות על כספי החסוי ונכסיו. לעיתים קרובות מתמנה האפוטרופוס הן לגוף החסוי והן לרכושו. 
  • ישנם כיום בישראל כ-53 אלף חסויים שמונה להם אפוטרופוס.
  • אמצעי נוסף וחמור, אך נדיר, הוא הגדרת אדם כ- "פסול דין". פירושו של אמצעי זה הוא הגבלת כשרותו המשפטית של אדם – יכולתו לבצע פעולות משפטיות כגון חוזים, הורשת רכוש ועוד. אמצעי זה ננקט אך ורק כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית, ומשמעותו כי לאפוטרופוס, או לנציג היועץ המשפטי לממשלה הזכות לבטל את פעולותיו המשפטיות. בנוסף, חלק מפעולותיו המשפטיות טעונות אישור של בית המשפט, וחלה עליו שורה ארוכה של הגבלות לפי חוקים שונים.
  • ברוח אמנת האו"ם,אישרה הממשלה הצעת חוק לחקיקה בכנסת, לשינוי החוק כך שתבוטל האפשרות להכריז על אדם כפסול דין. זכות הבחירה וחופש הרצון הם מיסודות התרבות המערבית המודרנית. אדם בגיר הוא בן חורין להחליט על גורלו, וזכאי לקבל החלטות בענייניו האישיים. זכויות בסיסיות אלה נשללות מאדם שמונה לו אפוטרופוס. יש להדגיש כי רוב האפוטרופסים עושים תפקידם נאמנה, אך יש למנות אפוטרופוס רק במקרים מסוימים כאשר נבדקו כל החלופות והוכחו כבלתי יעילות.
  • אנו מאמינים כי מינוי אפוטרופוס מהווה הגבלה קיצונית על חירותו של אדם. לכן, יש להימנע משימוש באמצעי זה ככל הניתן, ולנקוט אותו כצעד אחרון ולאחר שנשקלו אמצעים פחות מגבילים.

אילו אמצעים אחרים ניתן לנקוט, כאשר אדם מתקשה לנהל את ענייניו בעצמו?

  • קבלת החלטות נתמכת – ניתן למנות יועץ, אשר יסייע לאדם לקבל החלטות בצורה מושכלת, מבלי שיהיה מוסמך לקבל החלטות במקומו. אמצעי זה, הוא הראוי ביותר על פי אמות המידה של זכויות אדם, מובא באמנה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות.קבלת החלטות נתמכת עוגנה בתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אשר נכנס לתוקף ביום 11 באוקטובר 2016.
  • מינוי אפוטרופוס מצומצם – הגבלות אפשריות הן למשל מינוי אפוטרופוס אשר מוגבל לעיסוק בעניינים מסוימים בלבד או מינוי מוגבל בזמן.
  • הגבלות חלופיות – למשל, הגבלות על שימוש אדם בחשבון הבנק שלו ללא מינוי אפוטרופוס. מינוי אפוטרופוס מצומצם או הגבלות על חשבון הבנק נתונים לשיקול דעת בית המשפט, וניתן לנקוט אמצעים אלו על פי המצב המשפטי כיום.
  • ייפוי כוח מתמשך – ייפוי כוח שבו אדם ממנה מיופה כח שיהיה מוסמך לפעול בעניינים מסוימים ולקבל החלטות בשמו, אם יגיע למצב בו הוא יחדל להיות מסוגל להבין בעניינים אלו ולקבל החלטות בקשר אליהם. אמצעי זה מוסדר בתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אשר נכנס לתוקף ביום 11 באוקטובר 2016.
  • הנחיות מקדימות – הוראות שהאדם נותן בעודנו מסוגל לנהל את ענייניו, באשר לרצונותיו בנוגע להחלטות עתידיות שיתקבלו עבורו, במקרה שיהפוך בלתי מסוגל להבין באותם עניינים מטעם כלשהו. אמצעי זה מוסדר בתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אשר נכנס לתוקף ביום 11 באוקטובר 2016.

אם מתמנה אפוטרופוס

  • יש להקפיד על העקרונות הבאים: 
    1. השתתפות האדם בתהליך מינוי האפוטרופוס – חובת בית המשפט לשמוע את האדם במהלך ההליך, וזכות האדם לייצוג עצמאי;
    2. שיתוף האדם בידי האפוטרופוס בקבלת כל ההחלטות הנוגעות לחייו;
    3. פיקוח קפדני על אפוטרופוסים ופעולותיהם, הן בתחום הגוף והן בתחום הרכוש.
  • עקרונות אלו מעוגנים בין השאר באמנה הבינלאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות.
  • כאמור, בעקבות הצעת חוק ממשלתית, נחקק תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות,​אשר כולל עקרונות רבים מהמנויים לעיל. תיקון זה נכנס לתוקף ביום 11 באוקטובר 2016.
  • כאמור לעיל, עמדת הנציבות היא, שאין להגביל את כשרותו המשפטית של אדם. בנוסף, יש להימנע ככל הניתן ממינוי אפוטרופוס המקבל החלטות במקומו של אדם, אחת היא מהי מוגבלותו.
  • במקום זאת, יש לתמוך באדם ולסייע לו לקבל החלטות בעצמו. ניתן להטיל עליו הגבלות מבלי למנות אפוטרופוס, כגון הגבלות על חשבון הבנק שלו. אם מתמנה אפוטרופוס בלית ברירה, יש להתאים את סמכויותיו בצורה מידתית ליכולותיו של האדם, לצמצם את היקפן ולהגבילן בזמן ככל האפשר. יש לשוב ולשקול את הצורך במינוי אפוטרופוס מעת לעת. מינוי אפוטרופוס לכל ענייניו של אדם, לגופו ורכושו, ייעשה רק כמוצא אחרון, במקרים החמורים ביותר, ותוך הקפדה על עקרונות השתתפות האדם במינוי ושיתופו בקבלת החלטות. מחובתה של המדינה להדק את הפיקוח על מעשיו של אפוטרופוסים, כדי לוודא שאינו מנצל את כוחו לרעה וכי הוא פועל על פי אמות מידה של זכויות אדם.

למידע נוסף: