כשרות משפטית

 
לאדם עם מוגבלות הזכות הבסיסית לקבל החלטות הנוגעות לחייו, על פי רצונו והעדפותיו. חרף זאת, לעיתים מתמנה אפוטרופוס לקבל החלטות במקום האדם עצמו. בשנת 2016 חל מהפך בתחום זה. החוק תוקן, תוך צמצום מוסד האפוטרופסות ויצירת חלופות התואמות יותר את זכויות האדם ואת האוטונומיה האישית של אנשים עם מוגבלות.​​

עקרונות הבחירה והאוטונומיה

עקרון יסוד בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הינו הזכות לקבל החלטות - "אדם עם מוגבלות זכאי לקבל החלטות הנוגעות לחייו, על פי רצונו והעדפותיו, והכל בהתאם להוראות כל דין".

האמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מדגישה את זכותו של האדם לאוטונומיה ובחירה עצמית. האמנה אף ייחדה סעיף שלם (סעיף 12 לאמנה) לנושא "הכרה שווה בפני החוק". זו מדגישה את זכותו של כל אדם עם מוגבלות לכשרות משפטית זהה לאחרים בכל תחומי החיים, להיות בעל רכוש, לקבוע את עניינו הכספיים ועוד. כמו כן, לאור האמנה על המדינה לתת את התמיכה הנדרשת לשם מימוש הכשרות המשפטית, לכבד את זכויותיו של האדם, רצונותיו והעדפותיו.

ועדת האו"ם המפקחת על יישום האמנה אף פרסמה מסמך פרשנות הקורא לבטל לגמרי את הסדרי האפוטרופסות ולהחליפם במנגנוני תמיכה בקבלת החלטות.

אפוטרופסות

בישראל, אפוטרופוס הוא אדם, שמונה בידי בית המשפט לקבל החלטות במקום אדם אחר, אשר אינו מסוגל לדאוג לענייניו בכוחות עצמו.

בישראל, נכון לסוף 2017, ישנם כ-60,500 אנשים תחת מינוי אפוטרופוס. רובם הגדול אנשים עם מוגבלות.

כאפוטרופוס עשוי להתמנות גם תאגיד, בדרך כלל כאשר אין בן משפחה שמוכן לקבל עליו את המינוי. ניתן למנות "אפוטרופוס לגוף" כלומר, להחלטות אישיות כגון טיפול רפואי, ניהול משק בית ועוד. כן ניתן למנות "אפוטרופוס לרכוש", קרי אחריות על כספי האדם ונכסיו. לעיתים קרובות מתמנה האפוטרופוס הן לענייניו האישים של אדם והן לרכושו. 

פסול דין 

אמצעי נוסף וחמור, אך נדיר, הוא הגדרת אדם כ-"פסול דין". פירושו של אמצעי זה הוא הגבלת כשרותו המשפטית של אדם – יכולתו לבצע פעולות משפטיות כגון חתימה על חוזים, הורשת רכוש ועוד. אמצעי זה ננקט רק כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית, ומשמעותו כי לאפוטרופוס, או לנציג היועץ המשפטי לממשלה הזכות לבטל את פעולותיו המשפטיות. בנוסף, חלק מפעולותיו המשפטיות טעונות אישור של בית המשפט, וחלה עליו שורה ארוכה של הגבלות לפי חוקים שונים.

לדעת הנציבות, אמצעים אלו אינם נחוצים במקרים רבים, וניתן וראוי להמירם באמצעים מגבילים פחות, אשר מכבדים יותר את האוטונומיה של האדם, כמפורט להלן.

אפוטרופסות וזכויות אדם

זכות הבחירה וחופש הרצון הם מיסודות התרבות המערבית המודרנית. אדם בגיר הוא בן חורין להחליט על גורלו, וזכאי לקבל החלטות בענייניו האישיים. זכויות בסיסיות אלה נשללות מאדם שמונה לו אפוטרופוס.

לאור עקרונות האמנה וחוק השוויון, יש להגן על זכותו של אדם עם מוגבלות לקבל החלטות בכוחות עצמו, תוך מתן התמיכה הדרושה, לפי הצורך. ככל אדם אחר, יש לכבד את זכותו לבחור, את חירותו ואת האוטונומיה שלו.

יש להדגיש כי רוב האפוטרופוסים עושים תפקידם נאמנה. אך מינוי אפוטרופוס מהווה הגבלה קיצונית על חירותו של אדם. לכן, יש להימנע משימוש באמצעי זה ככל הניתן. ניתן למנות אפוטרופוס רק כצעד אחרון, כאשר נבדקו כל החלופות המגבילות פחות והוכחו כבלתי יעילות.

תיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

בשנת 2016 נחקק תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית, ברוח אמנת האו"ם. נציבות שוויון זכויות, יחד עם משרדי הממשלה השונים, ארגוני החברה האזרחית ונציגי אנשים עם מוגבלות, היו שותפים בתהליך חקיקה זה.

תיקון החוק הביא עמו מספר שינויים משמעותיים:

  • צמצום והגבלת מינויי האפוטרופוסים
  • הוספת חלופות לאפוטרופסות:

  1. קבלת החלטות נתמכת
  2. ייפוי כוח מתמשך
  3. הנחיות מקדימות

צמצום והגבלת מינויי אפוטרופוסים

צמצום הסיבות למינוי אפוטרופוס

על פי החוק טרם התיקון, ניתן היה למנות אפוטרופוס לכל אדם שאינו יכול לדאוג לענייניו. 

החוק המתוקן הפריד בין יכולת האדם לקבל החלטות לבין יכולתו לבצען. כעת, בית המשפט לא ימנה אפוטרופוס לאדם אשר מסוגל לקבל החלטות בקשר לענייניו. זאת, גם אם אינו מסוגל לדאוג לענייניו באופן עצמאי.

כיום, בית המשפט ימנה אפוטרופוס רק בתנאים הבאים:

  • אם ללא מינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של האדם.
  • כאשר לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו.

בטרם מינוי אפוטרופוס על בית המשפט לבחון את החלופות האפשרויות בנסיבות העניין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות.

צמצום תחומי המינוי

על בית המשפט להגדיר באופן מדויק את תחומי המינוי בהם יעסוק האפוטרופוס. 

צמצום משך המינוי

בית המשפט יגדיר את משך תקופת המינוי, כך שלא תעלה על הנדרש.

שמיעת האדם בתהליך המינוי

לכל אדם עמדה הראויה להישמע, בנוגע לענייניו האישים ולגורלו. הנציבות רואה חשיבות רבה בבירור דעתו של האדם, ובשיתופו בקבלת ההחלטה בעניינו, בנוגע למינוי אפוטרופוס. 

ואכן, החוק מחייב את בית המשפט לשמוע את דעת האדם "אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו", לפני קבלת החלטה על מינוי אפוטרופוס. בשנת 2013 הותקנו תקנות בדבר נגישות לשירות. אלו מחייבות את מערכת בתי המשפט להשתמש בהתאמות נגישות הדרושות לאדם כדי להתבטא ולהשמיע את דברו.

דרכי פעולת האפוטרופוס

התיקון לחוק מטיל חובות רבות על אפוטרופוס.  

ביניהן, החובה לשמור על כבודו וחירותו של האדם שהוא אפוטרופוסו, לפעול לשמירה על פרטיותו, ולפעול בצורה המגבילה את חירותו וזכויותיו במידה הפחותה ביותר. 

על האפוטרופוס לשמוע את דעת האדם שהוא אפוטרופוסו, לשתפו בכל עניין והחלטה הנוגעים אליו ולהתייעץ עמו. האפוטרופוס. לשם כך ימסור האפוטרופוס לאדם את המידע הדרוש לו, וינגיש לו את המידע לפי הצורך.

נקבע בחוק מדרג לדרך קבלת ההחלטות של האפוטרופוס. האפוטרופוס חייב לברר את רצונו של האדם ולפעול על פיו. עליו לבחון את רצונו של האדם על פי הנחיות מקדימות שנתן, בהתייעצות עמו בעת קבלת ההחלטה, בהתאם לרצונו כפי שהביע אותו בעבר, או כעולה מהתנהגותו ואורח חייו בעבר. רק במקרים חריגים רשאי האפוטרופוס לחרוג מרצונו של האדם, למשל, אם פעולה בהתאם לרצונו תגרום לפגיעה של ממש בו. 

ביטול המונח "חסוי"

התיקון לחוק ביטל את המונח "חסוי" והחליפו ב"אדם אשר מונה לו אפוטרופוס". שינוי זה מדגיש את אנושיותו של האדם. הוא אינו מפסיק להיחשב אדם, אף לא מבחינה סמנטית, כאשר מתמנה לו אפוטרופוס.

חלופות לאפוטרופסות

כאשר אדם מתקשה לקבל החלטות בכוחות עצמו, אילו אמצעים חלופיים ניתן לנקוט?

קבלת החלטות נתמכת

ניתן למנות יועץ, אשר יסייע לאדם לקבל החלטות, אך לא יהיה מוסמך לקבל החלטות במקומו. תפקיד התומך לסייע באיסוף מידע, להסביר, להנגיש, ללוות ולעיתים אף לסייע במימוש ההחלטות של האדם, בהתאם לצו המינוי. 

הסדר זה מטמיע תפיסה של הנגשה, כלומר מתן מידע וייעוץ, מבלי להגביל או לצמצם את יכולתו של האדם לפעול עצמאית בהתאם לרצונו.  

מינוי תומך החלטה נעשה בבית משפט בהתאם לבקשת האדם.

ההוראות החוקיות לעניין קבלת החלטות נתמכת נכנסו לתוקף ביום 11 באפריל 2018. 

עוד בנושא קבלת החלטות נתמכת

ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח שבו אדם ממנה מיופה כוח שיהיה מוסמך לפעול בעניינים מסוימים ולקבל החלטות בשמו, רק אם הממנה יגיע למצב בו הוא יחדל להיות מסוגל להבין בעניינים אלו ולקבל החלטות בקשר אליהם. הוראות התיקון לחוק בעניין זה נכנסו לתוקף ביום 11 באוקטובר 2016.
הסדר זה נחתם מול עו"ד אשר הוסמך לכך, ומופקד במשרדי האפוטרופוס הכללי עד אשר ייכנס לתוקף.

הנחיות מקדימות

הוראות שהאדם נותן מראש, בעודנו מסוגל לנהל את ענייניו. הוא מפרט את רצונו בנוגע להחלטות עתידיות שיתקבלו עבורו, במקרה שיהפוך בלתי מסוגל להבין באותם עניינים מטעם כלשהו.
הוראות התיקון לחוק בעניין זה נכנסו לתוקף ביום 11 באוקטובר 2016.

הגבלות חלופיות

לעיתים אין צורך למנות אפוטרופוס או אדם אחר לנהל את ענייניו של אדם, ודי באמצעי מגביל פחות. 
למשל, ניתן להגביל את שימושו של האדם בחשבון הבנק שלו (לדוגמה – הגבלת סכום משיכה, דרישה לחתימה נוספת בחשבון משותף). הגבלות על חשבון הבנק נתונות לשיקול דעת בית המשפט.

סיכום 

עמדת הנציבות היא כי אין להגביל את כשרותו המשפטית של אדם. יש להימנע ככל הניתן ממינוי אפוטרופוס המקבל החלטות במקומו של אדם, אחת היא מהי מוגבלותו.
במקום זאת, יש לספק לאדם תמיכה כדי לסייע לו לקבל החלטות בעצמו. ניתן להטיל הגבלות המצמצמות את החשש מנזק לרכוש מבלי למנות אפוטרופוס, כגון הגבלות על חשבון הבנק שלו. אם מתמנה אפוטרופוס בלית ברירה, יש להתאים את סמכויותיו בצורה מידתית ליכולותיו של האדם, לצמצם את היקפן ולהגבילן בזמן ככל האפשר. יש לשוב ולשקול את הצורך במינוי אפוטרופוס מעת לעת. מינוי אפוטרופוס לכל ענייניו של אדם, לגופו ורכושו, ייעשה רק כמוצא אחרון, במקרים החמורים ביותר, ותוך הקפדה על עקרונות השתתפות האדם במינוי ושיתופו בקבלת החלטות. מחובתה של המדינה להדק את הפיקוח על אפוטרופוסים, כדי לוודא שאין ניצול לרעה וכי פעולתם היא על פי אמות מידה של זכויות אדם, כמפורט בחוק. 

למידע נוסף



עודכן 29 באוקטובר 2018