חינוך, הכשרה והשכלה

 
למערכת החינוך תפקיד חשוב בקידום אנשים עם מוגבלות לשוויון. כדי למלא תפקיד זה עליה להיות נגישה ככל האפשר לתלמידים עם מוגבלות. כמו כן, עליה לשלב תלמידים עם מוגבלות רבים ככל האפשר, במערכת החינוך הרגילה, תוך שמירה על זכות הבחירה.

​לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לאנשים עם מוגבלות זכות להשתתף באופן מלא, שוויוני ופעיל בכל תחומי החיים. מחובתה של החברה למצוא דרכים לאפשר להם למצות את הפוטנציאל הגלום בהם. מערכת החינוך בכל הרמות מהווה צומת מרכזי בשילובם החברתי של ילדים וצעירים עם מוגבלות. כמו כן, יש לה תפקיד מפתח בקידומם לעבר שוויון בעולם העבודה ובחברה בכללותה.

 

אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות, אשר אושררה על ידי ישראל בספטמבר 2012, קובעת כי יש להבטיח שלא יודרו אנשים עם מוגבלות ממערכת החינוך הכללית בשל מוגבלותם וכי יש ליצור מערכת חינוך מכילה, המאפשרת לילד לפתח את יכולותיו על ידי מתן התאמות ותמיכות דרושות.

 

פרק הנגישות בחוק השוויון כולל סעיף מיוחד בעניין נגישות של מוסדות החינוך,הן הנגישות הפיזית והן נגישות שירותי החינוך. זאת, במטרה ליצור מצב שבו כל בתי הספר ייערכו להנגשה מתאימה עוד בטרם הגעתו של תלמיד עם מוגבלות אליהם. הותקנו תקנות לעניין נגישות מוסדות חינוך קיימים,והן בתוקף מאז שנת 2012.
חובות הנגישות במוסדות החינוך וההכשרה בכל הרמות – גני ילדים, יסודי, תיכון, על-תיכוני, השכלה גבוהה, והכשרה מקצועית - עדיין נידונות בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. טיוטות תקנות אלו מתפרסמות באתר הנציבות.
חוק החינוך המיוחד נחקק בישראל בשנת 1988, אשר הסדיר את לימודיהם של ילדים עם מוגבלות במוסדות לחינוך מיוחד. בשנת 2002 נחקק פרק השילוב לחוק זה,אשר מסדיר את שילובם של ילדים עם מוגבלות בבתי ספר רגילים. על פי עקרון השוויון, יש להעדיף את שילוב התלמיד בעל צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל תוך מתן התאמות לפי הצורך. עם זאת, יש לאפשר מענה הולם לכל ילד עם מוגבלות, בין בשילוב ובין בחינוך המיוחד, בהתאם לצרכיו ולבחירתו.
יש להניח, כי שילובם של ילדים עם מוגבלות בבתי ספר רגילים, במקום מגוריהם, ככל הילדים האחרים, יקדם אותם הן ברמה החברתית והן ברמה הלימודית. הם יכוונו לשאוף להישגים, דבר שיסייע במימוש הפוטנציאל האישי של כל ילד. דבר זה יוביל בהמשך לקליטתם בעולם העבודה ולחיים עצמאיים בקהילה.
בשנת 2009 הגישה ועדה ציבורית בראשות כב' השופטת (דימ.) דורנר את המלצותיה לשיפור עבודת מערכת החינוך המיוחד. הוועדה המליצה לאמץ שלושה עקרונות מנחים:
  1. תלמידים זכאים יתוקצבו על בסיס רמת תפקוד ולקות.
  2. התקציב יוקצה לתלמיד בכל מסגרת בה ילמד (התקציב "הולך" עם התלמיד).
  3. ההורים יבחרו את סוג המסגרת החינוכית בה ילמד ילדם.
משרד החינוך אימץ את המלצות הוועדה ויישם אותן, נכון לשנת 2013, כפרויקט ניסויי באזור אחד.

 

אנו מאמינים כי יש לשאוף לחינוך של ילדים עם מוגבלות וילדים ללא מוגבלות ביחד, תוך מתן ההתאמות הנדרשות. חינוך משולב ישיג שתי מטרות חשובות. כלל ילדי ישראל ילמדו, החל מגילאי הגן, כי אנשים עם מוגבלות הם חלק בלתי נפרד מהחברה. הילדים עם המוגבלות יידרשו לעמוד באתגרים הלימודיים והחברתיים מולם מתמודד כל תלמיד אחר. החברה כולה תטמיע את ערכי השוויון והזכות לשונות, דבר אשר יוביל בסופו של דבר, למימוש חזון החברה המכילה בתוכה את האנשים עם המוגבלות ואת השונות בכלל. 

למידע נוסף: