שאלות ותשובות

 
  • מהי הלבנת הון?

    הלבנת הון הינה ביצוע פעולה ברכוש שמקורו בפשיעה (עבירות המכונות "עבירות מקור" כגון: סחר בסמים, סחיטה, רצח, ניהול וארגון הימורים בלתי חוקיים, מעילות וגניבות, שוחד, סחר בלתי חוקי בנשק וסחר בבני אדם), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, להטמיעו ברכוש לגיטימי ולהכינו לשימוש חוזר. בספרות מקובל לראות בהלבנת הון תהליך תלת-שלבי הכולל את השלבים הבאים:

    1. שלב ההשמה (Placement) – בו מוחדר הכסף שמקורו בפשיעה אל תוך המערכת הפיננסית;
    2. שלב הריבוד (Layering) – בו נעשות פעולות לטשטוש מקורו של הכסף;
    3. שלב ההטמעה (Integration) – בו נמשך הכסף בצורתו החדשה ה"מולבנת" כדי לשמש את העבריין לניהול אורח חייו "הנורמטיבי", כאשר העבריין יכול להציג מקור לגיטימי לכאורה לכספים.
  • עד כמה עמוקה ומסוכנת הבעיה?

    היקף ההון המופק מפשיעה חמורה לבדה מוערך בכ- 3% עד 5% מהתוצר הכלל עולמי ובהתאם להערכה זו, היקף הלבנת ההון בישראל מוערך בסך של כ-50-20 מיליארד ש"ח בשנה. על פי הערכות היקף כספי הפשיעה עומד על מיליארדי ש"ח שמקורם בסחר בסמים, הימורים בלתי חוקיים, סחיטת דמי חסות, ועבירות מקור נוספות, דוגמת עבירות מרמה ושוחד. לאור נתונים אלו, מובן כי למדינות ישנן סיבות רבות להיאבק בהלבנת הון, לרבות הסכנה ליציבות כלכלת המדינה והמשטר, הסיכונים לסקטור הפיננסי, פגיעה בשוק החופשי על ידי הקצאת משאבים בלתי יעילה ובלתי משוכללת, לחץ בינלאומי ופגיעה במוניטין המדינה.

  • מדוע ישנה חשיבות כה רבה למלחמה בהלבנת הון?

    המאבק בהלבנת הון מהווה אמצעי להקטנת המוטיבציה של העבריין לבצע עבירות ומאפשר פעולה נגד ראשי הפשיעה המאורגנת והחמורה. הפגיעה בעבריין מבוצעת בהיבט האפקטיבי והרלוונטי במיוחד – ההיבט הכלכלי.

  • מהם העקרונות המרכזיים של משטר איסור הלבנת הון?

    משטר איסור הלבנת הון מתבסס על סטנדרטים בינלאומיים, לפיהם הוטלו חובות על הסקטור הפיננסי הפרטי כחלק במאבק כנגד הלבנת הון ומימון טרור. הסטנדרטים כוללים את הדרישות הבאות:

    1. מניעה – הטלת חובות על המוסדות הפיננסיים להכיר את לקוחותיהם (Know Your Customer) בהתאם למידת הסיכון של הלקוח, לזהות ולאמת את הלקוח, להכיר את טיב עסקיו, מקור רכושו וזיהוי הנהנה. על המוסד הפיננסי לתעד ולשמור את מסמכי הזיהוי של לקוחותיו.
    2. דיווח – קביעת חובות דיווח של המוסדות הפיננסיים לרשות המוסמכת לגבי פעולות פיננסיות המוגדרות לפי סוג וסכום (דיווח על פעולה רגילה) וכן חובת דיווח על פעולה הנחזית בעיני המוסד הפיננסי כפעולה הקשורה להלבנת הון או מימון טרור (דיווח על פעולה בלתי רגילה). בנוסף, החוק מחיל חובת דיווח על כל אדם הנושא עימו כספים בכניסה וביציאה מישראל בסכום העולה על 100,000 ש"ח (למעט במעבר ארז שבו הרף הוא 12,000 ש"ח).
    3. הקמת יחידות למודיעין פיננסי  (FIU-Financial Intelligence Unit) שמטרתן לקבל, לרכז ולנתח את הדיווחים המתקבלים ממוסדות פיננסיים. בישראל יחידה זו הינה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
    4. ענישה – קביעת עבירות פליליות של הלבנת הון שנועדו לבטא את העמדה המוסרית הרואה בפעילות של הלבנת הון כפעילות המסייעת לפשיעה החמורה ולפיכך יש להוקיעה ולהעניש בגינה בחומרה. הענישה בגין עבירת הלבנת הון היא בנוסף להענשת העבריין בגין ביצוע עבירת המקור (העבירה שבוצעה ושממנה הופקו רווחי הפשיעה).
    5. חילוט – החוק מאפשר חילוט רכוש בהתבסס על העיקרון לפיו יש להשיב לידי המדינה רכוש שהופק בפשע, ששימש לביצוע פשע או אפשר את ביצועו. החילוט אינו תחליף לעונש (מאסר או קנס) אלא מוטל בנוסף עליו. בית המשפט רשאי להורות על חילוט פלילי של נכסים שהופקו בעבירה או ששימשו לביצוע עבירה. כן רשאי בית המשפט להורות על חילוט אזרחי של נכסים (ללא הליך פלילי) כאשר לא ניתן להעמיד לדין את העבריין (למשל כשברח לחו"ל) או כשהתגלו נכסים לאחר ההרשעה.
    6. אכיפה מנהלית – אכיפה מנהלית מאפשרת לגופים המפקחים על הגורמים החייבים בדיווח לרשות, להטיל עיצומים כספיים ואמצעי אכיפה נוספים במקרים מסוימים, בגין הפרת החובות המוטלות עליהם (כדוגמת חובות זיהוי ודיווח). בנוסף, החוק קובע מנגנון של הטלת עיצום כספי בגין הפרת חובת הדיווח על הכנסת או הוצאת כספים מישראל, כחלופה להליך הפלילי.

  • מהו תפקידיה של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור?

    הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור היא יחידה למודיעין פיננסי האחראית על הקמתו, ניהולו ואבטחתו של מאגר מידע פיננסי, המאפשר איתור חשדות להלבנת הון ומימון טרור באמצעות שילוב של מידע ממקורות שונים, בהם מידע המתקבל מרשויות זרות מקבילות בחו"ל. הרשות משמשת כמוקד ידע מחקרי ומשפטי בנושא הלבנת הון ומימון טרור, ועובדיה מתמחים בניתוח מידע פיננסי גולמי בהיבטי הלבנת הון ומימון טרור. מטרת הרשות ליצור חיץ בין הסקטור הפיננסי והמידע המדווח לבין רשויות האכיפה. הרשות מעבירה מידע לרשויות האכיפה בהתאם להוראות החוק, כאשר קיים חשד להלבנת הון או למימון טרור.

  • מהו ארגון ה-FATF?

    בשנת 1989 הוקם ארגון ה-FATF על ידי מדינות ה-G7. הארגון הינו כוח משימה בינלאומי שמטרתו לפתח ולקדם מדיניות עולמית למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור. מאז הקמתו מוביל הארגון את המאמץ הבינלאומי על ידי קביעת סטנדרטים בתחום, אותם מחויבות המדינות לאמץ וליישם. סטנדרטים אלו דורשים, בין היתר, גיוס הסקטור הפיננסי למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, ומטילים על גורמים פרטיים חובות אקטיביות לזיהוי והכרת לקוחות ודיווחים לרשויות, כחלק מהמאבק בפשיעה ובתוצריה.


    המלצות ארגון ה-FATF מהוות את המסגרת הנורמטיבית המחייבת למאבק בהלבנת הון ומימון הטרור, ובעקבות תיקון ההמלצות בפברואר 2012, גם במימון והפצה של נשק להשמדה המונית. הגם שברור כי המשטר החוקי והאמצעים הרלוונטיים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור שונים ממדינה למדינה, הרי שהמלצות ארגון ה-FATF מהוות, הלכה למעשה, את הסטנדרט המינימאלי המחייב את כלל המדינות השותפות למאבק בתופעה. מדינות שאינן מאמצות את המלצות הארגון עלולות להיכלל ברשימות הארגון כ"מדינות שאינן משתפות פעולה במאבק הבינ"ל". משמעות הדבר היא פגיעה במוניטין של המדינה ושל מוסדותיה הפיננסיים, בהשקעות גורמים זרים באותה מדינה וכן הגבלה ניכרת על יכולת פעילות מוסדותיה במישור הפיננסי הבינלאומי.

  • מהי עבירת מקור?

    חוק איסור הלבנת הון חל על פעולות בכספים או רכוש שהופקו במישרין או בעקיפין מעבירה שהוגדרה בחוק כעבירת מקור, או ששימשו לביצועה של אותה עבירת מקור או אפשרו אותה. רשימה סגורה של עבירות המקור מצויה בתוספת הראשונה לחוק. הרשימה כוללת עבירות רבות המאפיינות פשיעה חמורה לרבות אלימות, עבירות רכוש, סמים וטרור. בנוסף על אלה כלולות ברשימת עבירות המקור גם עבירות על חוק ניירות ערך, מרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועוד.

  • האם עבירות מס הן עבירות מקור?

    ביום 29. 3.2016, אישרה הכנסת  את הצעת החוק להעמקת גביית המסים ולהגברת האכיפה (אמצעים לאכיפת תשלום מסים ולהרתעה מפני הלבנת הון) (תיקוני חקיקה) התשע"ה-2015 (להלן: "החוק") אשר הוסיף עבירות מס חמורות כעבירות מקור.


    החוק קובע כמה חלופות שבהתקיימן תיחשב עבירת המס כעבירת מקור לצורך חוק איסור הלבנת הון: החלופה הראשונה היא שעבירת המס חצתה סף כספי מינימאלי; החלופה השנייה היא שעבירת המס עצמה או עבירת הלבנת ההון שבאה בעקבותיה בוצעו בתחכום או בזיקה לארגוני פשיעה או טרור; והחלופה השלישית היא שעבירת הלבנת ההון שמקורה בעבירת המס נעברה בידי צד ג', שאינו האדם החייב במס.


    הרף הכספי המינימאלי שהופך את עבירת המס לעבירת מקור נקבע בנפרד ביחס לעבירות מס שונות. כך, עבירות לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה תחשבנה כעבירות מס חמורות מקום בו מעלים ההכנסה השמיט הכנסה בסך מיליון ש״ח בשנה או 2.5 מיליון ש״ח בתקופה של ארבע שנים; עבירות לפי חוק מע״מ תחשבנה כחמורות מקום בו העלמת המע״מ היא בהיקף של 170,000 ש״ח לשנה או 480,000 ש״ח ב-4 שנים; ועבירות לפי חוק מיסוי מקרקעין תחשבנה כחמורות מקום בו עבירת המס כללה השמטת שווי המכירה או שווי הרכישה של זכות במקרקעין בסכום העולה על מיליון וחצי ש"ח ומקום בו עבירת המס כללה אי-דיווח על העסקה או דיווח כוזב על זהות הצדדים, כאשר שווי הנכס עולה על 100,000 ש״ח.


    החוק ייכנס לתוקפו שישה חודשים לאחר מועד פרסומו ברשומות, ביום 7.10.2016.

  • מהו אופי הדיווחים המועברים לרשות ע"י המוסדות הפיננסיים?

    הדיווחים הם משני סוגים:
    דיווחים רגילים: דיווח על פעולות המוגדרות על פי סוג או סכום הפעולה. לדוגמא:
    *פעולה של הפקדת מזומנים בחשבון בנק, או משיכה ממנו בסכום של 50,000 ש"ח ומעלה.
    *הפקדת שיקים במט"ח בחשבון בנק בסכום שווה ערך ל- 1,000,000 ש"ח.
    *ניכיון שיקים במזומן על ידי נותן שירותי מטבע בסכום של 50,000 ש"ח לפחות.
    *העברה מחשבון קורספונדנט של מוסד פיננסי שנמצא במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הרביעית לחוק איסור הלבנת הון או לחשבון כאמור בסכום של 5,000 ש"ח לפחות.

    דיווחים בלתי רגילים: דיווח בנוגע לפעולות חריגות על פי שיקול דעתו של המוסד הפיננסי בהתבסס על היכרותו עם הלקוח ודפוס הפעולות העסקיות של הלקוח. מדובר בפעילות שיש סיבה להאמין שהיא קשורה להלבנת הון או מימון טרור, אף אם אין ידיעה או חשד לזיקה בין הפעילות לבין עבירה. לדוגמא:
    *פעילות בחשבון בסכום קרוב לסכום החייב בדיווח (שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח).
    *כשנראה למוסד הפיננסי כי בעל החשבון מנהל את החשבון עבור אחר ("איש קש"), מבלי שהצהיר על כך.
    *ביצוע פעולה בלתי אופיינית לבעל החשבון או סוג החשבון, בלא סיבה נראית לעין.
  • מהן ההגנות לגורם המעביר דיווח לרשות?

    מוסדות פיננסיים וכל עובדיהם מוגנים מאחריות פלילית, אזרחית או משמעתית בשל הפרה של כל איסור גילוי מידע מכוח חוזה, חוק, תקנה או הוראה מנהלית, וזאת אם דיווחו בתום לב על חשדם לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור גם אם לא ידעו את מהות העבירה הפלילית והאם התרחשה בפועל או לא. חשוב להדגיש כי חל איסור על המוסד הפיננסי או על עובדיו לדווח ללקוח כי קיים חשד נגדו, שדווח הועבר לרשות או שאמור להיות מדווח לרשות.

  • האם הרשות לאיסור הלבנת הון הינה גוף בעל סמכויות חקירה?

    בשל הרצון להגן על הפרטיות ועל סודיות המידע המדווח לרשות, הרשות איננה בעלת סמכויות חקירה אלא רשות מודיעינית שתפקידה לסייע לרשויות החקירה באיתור מידע שיהא בו כדי לבסס חשדות להלבנת הון ומימון טרור.

  • אילו גורמים חשופים למידע המועבר לרשות?

    הרשות משמשת כחיץ בין הסקטור הפיננסי הפרטי לבין רשויות האכיפה, על מנת להגן בצורה המיטבית על האינטרס הציבורי של זכות הציבור לפרטיות מחד, ומניעת ניצולם של גופים פיננסיים למטרות הלבנת הון ויכולת איתור פעולות פיננסיות חשודות מאידך. מידע שיש בו כדי להצביע על פעילות חשודה מועבר בהתאם לחוק למשטרה, לרשויות הביטחון המפורטות בחוק או ל-FIU  זר בצורת "כתבה מודיעינית". כתבה מודיעינית יכול שתועבר לרשויות האכיפה המוסמכות לקבלה כמענה לבקשתן או ביוזמת הרשות. המידע מועבר רק לאחר אישורו וחתימתו של ראש הרשות.

  • מהן מדינות בסיכון להלבנת הון או מימון טרור?
    מדינות בסיכון הן מדינות שאינן משתפות פעולה עם הסטנדרטים הבינלאומיים בתחום הלבנת הון ומימון טרור, או שאותרו אצלן כשלים חמורים ביישומם. מוסדות פיננסיים בישראל ומחוצה לה, מחויבים לנהוג משנה זהירות בכל הנוגע לקשריהם העסקיים ופעילותם עם ארגונים ומדינות הנחשבים לבעלי סיכון גבוה. מכוח סמכותו של ראש הרשות בתוספת הראשונה לצווי איסור הלבנת הון החלים על תאגידים בנקאיים, מנהלי התיקים, חברי בורסה ובנק הדואר, מפורסמות באתר הרשות הודעות של ראש הרשות באשר למדינות וטריטוריות בסיכון. הודעות אלו הינן בהתאם לרשימת המדינות והטריטוריות שארגון ה- FATF פרסם לגביהן הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור.
  • מהו מימון טרור, וכיצד קשור מימון טרור להלבנת הון?

    בשנת 2001 ובעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר, הוחלט בארגון ה-FATF לשלב את המאבק במימון הטרור עם המאבק בהלבנת הון. זאת, לאור העובדה שארגוני הטרור, שהם ארגוני פשע לכל דבר, משתמשים באותן טכניקות ונוקטים בדפוסי פעולה דומים שבהם משתמשים מלביני ההון לשם העברת כספים תוך הסתרת מקורם או ייעודם. עיקר ההבדלים בעבירות מימון טרור ביחס להלבנת הון הוא כי בשונה מהלבנת הון, בחלק מן המקרים מקורם של כספי טרור הוא לגיטימי, וכמו כן, על פי רוב, במימון טרור מעורבים סכומי כסף נמוכים באופן יחסי.​