רקע אודות מימון טרור

 
בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההכרה בחשיבות סיכול ערוצי מימון הטרור כחלק מן המאמץ לסכל פעילות טרור. ארגון טרור חייב שיהיו לו מקורות מימון על מנת לממן ולממש את כלל פעילותו ומטרותיו. ארגון טרור בלא מקורות מימון יתקשה להתקיים ולהוציא לפועל את מטרותיו. ללא מימון לא יוכל הארגון להפעיל את אנשיו, לכלכלם, לציידם ולהכין ולשמור על תשתית סבירה לפעולתו.

  • הרשות מקיימת שיתוף פעולה עם גורמי שב"כ, על מנת לסייע באיתור מקורות המימון ויעדם לצורך קטיעת "נתיב הכסף" המשמש ארגוני טרור לפעילותם השוטפת.
  • מאפייני מימון טרור והלבנת הון דומים בעיקרם, אך להבדיל מהלבנת הון אשר תכליתה הצגת מקור חוקי לכספים אשר מקורם בפעילות לא חוקית, בפעילות מימון טרור מקור הכספים יכול שיהיה לגיטימי, כגון תרומות למוסדות צדקה, אך יעדם של הכספים הינו תמיכה בפעילות טרור, במישרין או בעקיפין. עם זאת, בדומה למלביני הון, ארגוני טרור עושים שימוש בטכניקות זהות להעברת כספים תוך הסתרת מקורם, יעדם ודרכי השימוש בהם.
  • על אף שהטכניקות בהן עושים שימוש גורמים המממנים טרור זהות במקרים רבים לדפוסי הלבנת הון, צירוף מאפיינים כלליים נוספים של הפעילות מחזקים את החשד כי מטרת הפעילות המדוברת היא מימון טרור. מאפיינים אלו כוללים:
  1. קשר לאזורים בסיכון בהקשר של מימון טרור.
  2. פעילות אתנית או דתית.
  3. מעורבות של ישויות אשר ידוע כי הן קשורות למקרים בהם עלה חשד לביצוע פעילות מימון טרור (למשל מתוך מידע גלוי על חקירות קודמות(.
    כך למשל, כאשר מדובר בפעילות צדקה המבוצעת מול נש"מ הממוקם באזור בסיכון בהקשר של מימון טרור,הופכת הפעילות לכזו המעלה חשד כי הינה קשורה למימון טרור.
  • עלותה של פעילות טרור נמוכה יחסית, ולפיכך סף הדיווח אודות פעולות פיננסיות המבוצעות מול מדינות המוגדרות בתוספת הרביעית לחוק איסור מימון טרור, התשס"ה- 2005, עומד על 5,000 ש"ח בלבד. כך, יכולה הרשות לסייע באיתור פעילויות פיננסיות חשודות גם כשמדובר בסכומים נמוכים יחסית.

בשנת 2012 פורסם מסמך טיפולוגיות בנושא מימון טרור. במסמך זה פורטו שיטות שונות למימון פעילות טרור, לרבות:

  1. פעילות מימון טרור במסווה של פעילות צדקה במסגרת עמותות וחברות בע"מ ללא מטרת רווח.
  2. הברחת כספים.
  3. מסחר בינלאומי.
  4. שימוש בנותן שירותי מטבע (נש"מ).
  5. אזורים בסיכון – פעילות המבוצעת באזורים בהם הסיכון לפעילות מימון טרור הנו גבוה.
  6. הסטת פעילותהעברת פעילות מימון טרור לגופים אחרים סמוך לאחר הכרזה על גוף כמעורב בפעילות מימון טרור.
  7. פעילות פלילית כמקור למימון פעילות טרור – מימון עצמי על ידי ארגוני הטרור באמצעות ביצוע פעולות עסקיות לגיטימיות ופעולות לא חוקיות בדומה לפעילות של ארגון פשע.
 
  • בשנת 2001 ובעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר, הוחלט בארגון ה-FATF לשלב את המאבק במימון הטרור עם המאבק בהלבנת הון. זאת, לאור העובדה שארגוני הטרור, שהם ארגוני פשיעה לכל דבר, משתמשים באותן טכניקות ונוקטים בדפוסי פעולה דומים שבהם משתמשים מלביני ההון לשם העברת כספים תוך הסתרת מקורם או ייעודם. עיקר ההבדלים בעבירות מימון טרור ביחס להלבנת הון הוא כי בשונה מהלבנת הון, בחלק מן המקרים מקורם של כספי טרור הוא לגיטימי, וכמו כן, על פי רוב, במימון טרור מעורבים סכומי כסף נמוכים באופן יחסי.
    כמו כן,
    הוחלט להרחיב את 40 המלצות הארגון הקיימות ולהוסיף 9 המלצות מיוחדות נוספות העוסקות במניעת מימון ארגוני טרור ופעילות טרור.  בפברואר 2012 אוחדו 9 + 40 ההמלצות ל-40 המלצות בנוסח חדש.

 

 חוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016


בשנת 2016 נחקק חוק המאבק בטרור, זאת במטרה "לתת בידי הרשויות המדינה כלים מתאימים בתחום המשפט הפלילי והציבורי, לשם התמודדות עם איומי הטרור שבפניהם ניצבת מדינת ישראל, וזאת בשל ייחודה של תופעה פשיעה זו, הבאה לידי ביטוי בעוצמת הפגיעה שלה  מחד גיסא, ובקושי להיאבק בה בשל היקפה ומורכבותה מאידך גיסא". החוק נועד להעמיד את ישראל בשורה אחת עם המדינות הנאבקות בטרור ובמימון הטרור הבינלאומי ולהבטיח כי החקיקה הישראלית עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים שנקבעו בהקשר זה.

החוק עוסק בעיקרו בשני היבטים מרכזיים: קביעת עבירות פליליות שעניינן מאבק בטרור, וקביעת מנגנוני הכרזה על ארגוני טרור אשר מחליפים את אלו הקיימים בפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948; תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945; וחוק איסור מימון טרור, תשס"ה-2005. הוראות החוק קובעות, בין היתר, כדלקמן:
 
  •  הגדרת ארגון טרור, המבהירה, בין היתר, כי גם "ארגון מעטפת", שאינו מבצע מעשי טרור באופן ישיר אך פועל במישרין או בעקיפין, כדי לסייע ולקדם את פעילותו, ובכלל זה לממנו, והכל באופן שיש בו תרומה ממשית או מתמשכת לפעילות הארגון או בזיקה ממשית אליו, יחשב כארגון טרור.
  •  שני מנגנוני הכרזה, האחד של שר הביטחון על ארגון טרור או על ארגון "מעטפת"; והשני, הכרזה של וועדת השרים לענייני ביטחון לאומי על פעיל טרור זר או על ארגון טרור זר שהוכרזו ככאלה מחוץ לישראל.
  •  קביעתן של מספר עבירות פליליות:
  1.  פעילות בארגון טרור, לרבות ניהול של ארגון כזה וחברות בו; עמידה בראש ארגון טרור; מילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון טרור; מתן שירות או העמדת אמצעים לארגון טרור  או לביצוע מעשה טרור; איום בביצוע מעשה טרור; הכוונת חברי הארגון לביצוע פעולות טרור; גילוי הזדהות עם ארגון טרור; הסתה לטרור; אי מניעת טרור ואף הכנה לביצוע מעשה טרור.
  2.   עשיית פעולה ברכוש במטרה לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור חמורה או במטרה לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור חמורה או במטרה לסייע, לקדם או לממן פעילות של ארגון טרור – עבירה שדינה עד 10 שנות מאסר.
  3.  עשיית פעולה ברכוש שיש בה כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור חמורה או לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור חמורה אף אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את העבירה או התכוון לבצעה; פעולה ברכוש של ארגון טרור או רכוש הקשור לעבירת טרור חמורה; העברת רכוש לארגון טרור – עבירות שדינן עד 7 שנות מאסר.
  4.  אי מסירת דיווח לרשויות על ידי אדם שהתבקש לבצע פעולה ברכוש והיה לו חשד סביר כי הרכוש הוא של ארגון טרור או שהוא תמורתו הישירה או הרווח הישיר של רכוש זה או שיש בפעולה כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור חמורה או לתגמול בעבור ביצועה או לחלופין שברשותו, בחזקתו או בשליטתו רכוש אל ארגון טרור מוכרז – עבירות שדינן עד שנת מאסר אחת. באם עשה כן במטרה להכשיל תפיסה של רכוש כאמור, דינו מאסר שלוש שנים.
  •  חובת דיווח (מקבילה למשטרה ולרשות לאיסור הלבנת הון) על רכוש של ארגון טרור מוכרז או לחלופין על  פעולות הנחשדות כפעולות ברכוש טרור ובלבד שהרכוש הוא של ארגון טרור או שהוא תמורתו הישירה או הרווח הישיר של רכוש זה או שיש בפעולה כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור חמורה או לתגמל בעבור ביצועה.
  •  חוק המאבק בטרור טרור קובע הוראות חילוט רחבות, כמפורט להלן:
  1.  חילוט שיפוטי בהליך פלילי, הכולל בין היתר, חילוט רכוש לאחר הרשעה בעבירת טרור; חילוט רכוש של ארגון טרור לאחר הרשעה בניהול ארגון טרור; חילוט רכוש שהתגלה לאחר מתן גזר דין.
  2.  תפיסה וחילוט מנהליים בהוראת שר הביטחון של רכוש הכולל בין היתר: רכוש של ארגון טרור או של פעיל טרור, או רכוש שמיועד לביצוע עבירת טרור חמורה – אם שוכנע שהדבר דרוש כדי לסכל פעילות של ארגון טרור ולפגוע ביכולתו לקדם את מטרותיו או כדי לסכל עבירת טרור חמורה; רכוש שנעברה בו עבירת טרור חמורה או ששימש במישרין לביצוע עבירה זו; רכוש שהושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע עבירת טרור חמורה, או יועד להיות שכר או תגמול כאמור.
  3.  תפיסה וחילוט מנהליים בהוראת שר הביטחון כאשר אין אפשרות לחלט את הרכוש בהליך הפלילי: מכיוון שהוחלט לא להגיש כתב אישום, או מכיוון שהראיות הנוגעות לרכוש אינן ניתנות להגשה בהליך הפלילי.​