נושאים שעל הפרק

 

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הוקמה בינואר 2002 כגוף מודיעיני, מכוח חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, כדי לסייע במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון, וזאת כחלק מהצטרפותה של מדינת ישראל למאבק הבינלאומי בתופעות אלה


  • הרשות הינה גוף מודיעיני שהוקם מכוח חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000, כדי לסייע במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון, וזאת כחלק מהצטרפותה של מדינת ישראל למאבק הבינלאומי בתופעות אלה.
  • ביום 1 באוגוסט 2005 נכנס לתוקפו חוק איסור מימון טרור, התשס"ה- 2005 (להלן - חוק איסור מימון טרור), במסגרתו נכללו הוראות נוספות למאבק במימון טרור, ושמה של הרשות שונה ל- "רשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור".
  • חוק איסור הלבנת הון מורה על הקמתו של מאגר מידע, אשר יאגור דיווחים המגיעים לרשות, במטרה ליצור כלי עבודה מרכזי לצורך אכיפת איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור.
  • חקיקתם של חוק איסור הלבנת הון וחוק איסור מימון טרור באה כחלק מהמאבק הבינלאומי בתופעה של הלבנת הון וכאמצעי מרכזי במאבק בתופעות של פשיעה מאורגנת ושל מימון טרור.
  • בדומה למקובל בעולם נקבעו בחוק חובות דווח לגופים פיננסים שונים (תאגידים בנקאיים, חברות לנאמנות, חברות כרטיסי אשראי, מנהלי תיקים, מבטחים וסוכני ביטוח, חברי בורסה, קופות גמל, נותני שירותי מטבע, בנק הדואר וסוחרים באבנים יקרות) לגבי פעולות שונות שבוצעו על ידי לקוחותיהם.
    הדיווחים המתקבלים מן הגופים הפיננסים השונים נחלקים לשני סוגים:   
  1. דיווחים בנוגע לפעולות בהתאם לגובה הסכום וסוג הפעולה (כגון הפקדה או משיכת מזומנים, העברות בנקאיות ועוד), וזאת כמפורט בצווים שהוצאו מכוח החוק, ללא שיקול דעת מצד הגורם הפיננסי.      
  2. דיווחים בנוגע לפעולה הנחזית בעיני המוסד הפיננסי כפעולה בלתי רגילה, לאור המידע המצוי בידו ובהתאם לשיקול דעתו. המועד הקובע לתחילתם של הדיווחים הוא 22 במאי 2002 וממועד זה ואילך חלה חובת דווח כאמור בחוק.
  • בנוסף, החוק מטיל חובת דיווח על אדם המכניס או מוציא כספים ממדינת ישראל מעל סף הדיווח העומד כיום על סך של 100,000 ש"ח ומעלה (למעט במעבר ארז בו סף הדיווח עומד על סך של 12,000 ש"ח). חובת הדיווח חלה על הכנסת והוצאת כספים במעברי הגבול, בדואר או בדרך אחרת.
  • אדם הנכנס לראשונה למדינת ישראל על פי אשרת עולה מחויב לדווח על כספים מעל סכום של 1,250,000 ש"ח. העברת כספים דרך מעברי הגבול הינה אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון ומימון טרור, שכן זו דרך נוחה להעביר מזומנים ללא תיעוד.
 

מאגר המידע

  • על פי חוק איסור הלבנת הון, הוסמכה הרשות לנהל את מאגר המידע שבו ירוכזו הדיווחים כאמור לעיל, וכן לעבד ולאבטח את המידע הנאגר בו. ראש הרשות הוסמך להעביר את המידע בהתאם להוראות החוק, לרשויות שהן גורם מוסמך לקבלו, וזאת לשם יישומו של החוק. העברת מידע יכול שתתבצע ביוזמת הרשות ויכול שתינתן כמענה לבקשה מנומקת של גופי האכיפה.
  • הגורמים המוסמכים לבקש מידע מהרשות ולקבלו הם: משטרת ישראל ושרות הביטחון הכללי. כמו כן, הרשות רשאית להעביר מידע לגופים המקבילים לה במדינות אחרות והיא רשאית להיענות לבקשות מידע, שיוזמים גופים אלה בהתאם להוראות החוק (על פעילויות כאלה יחולו הוראות חוק עזרה משפטית בין מדינות התשנ"ח-1988).
  • מאגר המידע הינו מאגר המכיל פרטים רגישים בנוגע לפרטיותם של אזרחי המדינה ותושביה. הרשות שומרת על המידע ומאבטחת אותו בהתאם לכללים ונהלים קפדניים. מסירת מידע מתוך המאגר נעשית על פי הוראות החוק בהוראת ראש הרשות ולתכלית שנועדה לכך בחוק בלבד.

 

פעולות הרשות בנוגע למאגר המידע

  • הרשות כוללת את אגף האיסוף ובקרת מידע, אגף המחקר, הערכה ומידע, מחלקה משפטית וכן מחלקת טכנולוגיה, מחשוב ותקשורת:
  1. תפקידו של אגף איסוף ובקרה מידע הוא יצירת קשר עם כלל הגורמים המדווחים, קבלת הדיווחים, מיונם והזנתם למערכת הממוחשבת. האגף מבצע בקרה על איכותם של הדיווחים ונותן משוב והדרכה לגופים המדווחים. בנוסף, אחראי האגף גם על הקשר עם הגופים המקבילים הבינלאומיים עמם עובדת הרשות (FIU - Financial Intelligence Units).
  2. תפקידו של אגף מחקר, הערכה ומידע הוא לבצע עיבוד, ניתוח והצלבה של המידע, על מנת לגלות חשדות של הלבנת הון ומימון טרור. כמו כן, אגף זה אף עוסק בכתיבה ובפיתוח חומר תורתי בתחום איסור הלבנת הון, איסור מימון טרור ומאבק בנשק בלתי קונבנציונאלי, בהסתמך על עבודת הרשות ועל מקורות מידע בינלאומיים.
  3. תפקידה של המחלקה המשפטית הנו ללוות את פעילותה של הרשות, לפעול לקידום חקיקה ראשית ומשנית, לייצג את הרשות בפורומים בינלאומיים, וכן לשמש כחברי ועדה בועדות מנהליות שהוקמו לפי חוק איסור הלבנת הון.
  4. מחלקת הטכנולוגיה, מחשוב ותקשורת אחראית על בנייה ותחזוקת מערך המחשוב של הרשות, אשר נבנה בהתאם לצרכי הרשות, ובכלל זה ריכוז המידע, עיבודו, ניתוחו והצלבתו עם מידע המגיע ממאגרים ממשלתיים ומסחריים.

קשרים בינלאומיים

  • אחד מתפקידיה החשובים של הרשות הוא לקיים קשר עם גופי מודיעין פיננסיים מקבילים לרשות בחו"ל (FIUs).
    הרשות התקבלה במהלך חודש יוני 2002 כחברה מן המניין בארגון הקרוי Egmont Group, המאגד כיום 139 יחידות מודיעין פיננסי הפעילות בעולם ואשר עומדות בתנאי הסף של הארגון.
  • החברות בארגון מקנה לרשות בין היתר, את הזכות להתחבר לרשת אינטרנט מאובטחת של הארגון (Egmont Secure Web), ובאמצעותה להחליף מידע עם יחידות מודיעין מקבילות. בנוסף, מאפשרת החברות היכרות אישית עם נושאי התפקידים הבכירים ביחידות המודיעין המקבילות, אשר מקלה על החלפת המידע בין הרשות לבין אותן יחידות, וכן מאפשרת חתימה על מזכרי הבנה להחלפת מידע (MOU).
  • העברת המידע מבוססת על עקרונות של הדדיות וסודיות. החברות בארגון מבססת את מעמדה של ישראל כמדינה השותפה למלחמה הבינלאומית כנגד הלבנת הון ומימון טרור.
  • בפברואר 2016 אושרה הצטרפותה של ישראל כמשקיפה לארגון ה-FATF, כח משימה המוביל את המאבק הבינלאומי בהלבנת הון ומימון טרור, החל מיוני 2016.
  • כמו כן, החל מינואר 2006 משמשת הרשות כמשקיפה פעילה בארגון Moneyval, אשר הנו ארגון מסוג FSRB- FATF Style Regional Body של מועצת אירופה, ובעלי תפקידים ברשות אף משמשים כמעריכים בינלאומיים מטעם הארגון לבדיקת עמידת מדינות בסטנדרטים הבינלאומיים למאבק בהלבנת הון ומימון טרור, וכן לוקחים חלק בפרויקטים בינלאומיים בתחומי הלבנת הון ומימון טרור.

חקיקה 

  • הרשות מסייעת בידי משרד המשפטים בריכוז והכנה של הצעות לתיקוני חקיקה הדרושים כתוצאה מן הניסיון המצטבר ביישום הוראות החוק, וכן יוזמת תיקוני חקיקה לאור ביקורות בינלאומיות שמדינת ישראל עוברת (כדוגמת ארגון Moneyval), וכן ככל שהדבר נדרש.