בית המשפט המחוזי דחה את תביעתה של חברת פ.א.י. שילת יזמות בע"מ לחייב את בנק דיסקונט להסיר הגבלות שהוטלה על חשבונה מפאת חשש להלבנת הון

 
|24/05/2018 |

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כ. השופט דורון חסדאי) דחה ביום 13.5.2018 את תביעתה של חברת פ.א.י. שילת יזמות בע"מ (להלן: "התובעת") ליתן צו עשה לבנק דיסקונט (להלן: "הנתבע" או "הבנק"), כך שהבנק יאפשר לתובעת להמשיך לפעול ללא מגבלות בחשבונה. 


בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כ. השופט דורון חסדאי) דחה ביום 13.5.2018 את תביעתה של חברת פ.א.י. שילת יזמות בע"מ (להלן: "התובעת") ליתן צו עשה לבנק דיסקונט (להלן: "הנתבע" או "הבנק"), כך שהבנק יאפשר לתובעת להמשיך לפעול ללא מגבלות בחשבונה. 

התובעת הינה חברה פרטית העוסקת במתן שירותי מטבע כמשמעות מונח זה בסעיף 11ג לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "החוק") ובמתן שירותי אשראי כמשמעות מונח זה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 (להלן: "חוק הפיקוח"). פעילות התובעת כללה בעיקר ניכיון שיקים ומתן שירות בנכס פיננסי כנגד מטבע. הלקוחה הגדולה ביותר של התובעת (להלן: "הלקוחה") הינה חברה לממכר דלקים, ועיקר פעולות התובעת מול הלקוחה הן קבלת העברות בנקאיות מחשבון הלקוחה לחשבון התובעת, משיכת הכספים במזומן, והעברתם ללקוחה; וכן ניכיון שיקים המשוכים על שם הלקוחה ומסירת כספים במזומן תמורתם ללקוחה. 

 הנתבע חשש כי פעולות התובעת בחשבון ביחס ללקוחה קשורות להלבנת הון או למימון טרור, מאחר ולשיטת הנתבע הפעולות כאמור נעדרות היגיון עסקי, וכן כי מספר תסמינים בפעילות מול הלקוחה מעוררים חשש להלבנת הון ומימון טרור. מכיוון שהתובעת נענתה באופן חלקי בלבד  לדרישת הבנק לבירורים נוספים, סירב הנתבע להמשיך ולאפשר פעולות הקשורות ללקוחה בחשבון התובעת ומנגד פנתה התובעת לבית המשפט בבקשה לחייב את הנתבע בצו עשה להמשיך ולכבד את פעילות התובעת בחשבונה. 

התובעת הפנתה את בית המשפט לס' 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א-1981 האוסר על תאגיד בנקאי לסרב סירוב בלתי סביר לספק שירותי בנקאות מסוימים. הנתבע טען כי סירובו טמון בהימצאם של מספר תסמינים העשויים להצביע על ביצוע עבירות של הלבנת הון ומימון טרור, ומשקיבלה התייחסות חלקית מצד הנתבעת לא נותר בידה אלא להפסיק את הפעילות בחשבון התובעת. 

בהתייחסותה לטענות התובעת, טען הנתבע, בין היתר, כי בהסתמך על סעיף 24 להוראה 411 של המפקח על הבנקים "מניעת הלבנת הון ומימון טרור וזיהוי לקוחות" [15] (11/16),  תאגיד בנקאי רשאי לסרב לפתוח, לנהל ולבצע פעולות בחשבון כאשר ישנו יסוד סביר להניח כי הפעולה המבוקשת קשורה להלבנת הון או למימון טרור. כמו כן, התייחס הנתבע לממצאי הערכת הסיכונים הלאומית אשר הופצה על ידי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, בה דורגו סקטור נותני שירותי מטבע והשימוש במזומן כבעלי סיכון גבוה לביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור.  

לבקשת בית המשפט, הוגשה חוות דעת משותפת של בנק ישראל (הפיקוח על הבנקים), הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, אשר זיהתה מספר "דגלים אדומים" בנסיבות העניין העולים מכתבי טענות הצדדים אשר יכולים להוות אינדיקציה לסיכון מוגבר להלבנת הון. בקיומם של הדגלים האדומים יש כדי להצדיק את הבירורים הנוספים שביצע הבנק על מנת לברר פרטים נוספים, ולנקוט באמצעים שונים להפחתת סיכון. על כן, סברו הרשויות כי בנסיבות העניין המגבלה שהבנק הטיל על חשבון התובעת הינה מגבלה סבירה. 

בית המשפט דחה את בקשת התובעת וקבע, כי בנסיבות העניין היה לנתבע יסוד סביר להניח כי הפעילות בחשבונה של התובעת עשויה להיות קשורה להלבנת הון או מימון טרור, ועל כן, סירוב הנתבע להעניק שירותים לתובעת הינו בגדר מתחם הסבירות. 

  • ת"א 29998-11-17 פ.א.י. – שילת יזמות בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ.​