בית המשפט המחוזי בירושלים קבע שלא ניתן להעמיד לדין על ניסיון הכנה לביצוע מעשה טרור

 
|01/10/2017 |

​בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים ר' כרמל, כ' מוסק, וש' רנר) קבע ביום 25.05.2017 שלא ניתן להעמיד לדין בגין ניסיון לביצוע עבירת הכנה לביצוע מעשה טרור לפי סעיף 28(א)(3) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016.

​לפי הנטען בכתב האישום, החליט מחמוד איעד  (להלן: "איעד" או "הנאשם") להיכנס לישראל, לרכוש סכין, ולהרוג שוטרים, חיילים או יהודים חרדים באזור שער שכם בירושלים, וזאת ממניע מדיני, דתי, לאומני, או אידאולוגי. לשם כך יצא הנאשם מביתו עם 100 ש"ח שנועדו לרכישת סכין, נכנס לישראל שלא כדין, עלה על אוטובוס לכיוון שער שכם, ונתפס ונעצר בבדיקה שגרתית בטרם הצליח להוציא את תכניתו לפועל. איעד הואשם בניסיון הכנה לביצוע מעשה טרור, שכן ניסה להכין אמצעים ולרכוש כלי נשק לשם ביצוע מעשה טרור.


המחלוקת שעמדה בין הצדדים, שלגביה נדרש בית המשפט להכריע, היא האם ניתן להרשיע את הנאשם בגין ניסיון לבצע את עבירת ההכנה שבסעיף 28 לחוק המאבק בטרור.


בית המשפט קבע שלמרות שהמחוקק קבע עבירת הכנה לביצוע מעשה טרור כעבירה עצמאית בחוק המאבק בטרור, בשל ההכרה בחומרתו של מעשה הטרור, עדין מהות עבירת ההכנה היא שאיננה עבירה מושלמת אלא אך הכנה לעבירה אחרת, היא ביצוע מעשה הטרור. עמדת בית המשפט היא כי ההכרה בעבירת ההכנה כעבירה עצמאית, אף אם היא מוצדקת בנסיבותיו של חוק המאבק בטרור, משמעותה הרחבת האחריות הפלילית לעבר התחום שקודם לשלב הניסיון, ואשר ככלל אינו עניש.


בנוסף לטיעון הלוגי, בית המשפט פירש את לשון חוק העונשין כמלמדת על העדר היכולת לגזור ניסיון מהכנה. זאת, שכן חוק העונשין מגדיר, בסעיף 25, ניסיון כ"מעשה שאין בו הכנה בלבד", ועל כן, אי אפשר לגזור מהכנה עבירת ניסיון, שכן ניסיון במהותו דורש מעשה שהוא מעבר להכנה. בית המשפט אינו שולל אפשרות להכיר בעבירת ניסיון להכנה כעניין עקרוני, אך קובע שלשם כך נדרשת הוראה מפורשת בעניין, משום שמדובר בדין הפלילי ובפגיעה בזכויות אדם. 


בהתאם לאמור לעיל, הורה בית המשפט למחוק מכתב האישום את העבירה של ניסיון הכנה לביצוע מעשה טרור לפי סעיף 28(א)(3) לחוק המאבק בטרור וסעיף 25 לחוק העונשין.