בית משפט השלום בתל אביב קבע כי מפעל הפיס פעל כדין כשסרב לשלם לזוכה בהגרלה כספי זכייה

 
|08/11/2018 |

בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט אבי שליו), פסק ביום 18.10.18, כי מפעל הפיס לא הפר את תנאי ההשתתפות בהגרלה שערך ולא פעל בחוסר תום לב, משסירב לשלם לזוכה בהגרלה את כספי זכייתו; זאת לאור אי התאמה שהתגלתה בין ספרות תעודת הזהות של התובע לספרות שהוצפנו על כרטיס ההשתתפות בהגרלה. עוד נפסק, כי אף כשמדובר בטעות תמימה לכאורה של סיכול ספרות, רשאי קצין הביטחון של מפעל הפיס להעביר את הנושא לבחינת משרד האוצר כפי שנהוג ככלל במצבי אי התאמה בספרות הזיהוי של הזוכה.

בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט אבי שליו), פסק ביום 18.10.18, כי מפעל הפיס לא הפר את תנאי ההשתתפות בהגרלה שערך ולא פעל בחוסר תום לב, משסירב לשלם לזוכה בהגרלה את כספי זכייתו; זאת לאור אי התאמה שהתגלתה בין ספרות תעודת הזהות של התובע לספרות שהוצפנו על כרטיס ההשתתפות בהגרלה. עוד נפסק, כי אף כשמדובר בטעות תמימה לכאורה של סיכול ספרות, רשאי קצין הביטחון של מפעל הפיס להעביר את הנושא לבחינת משרד האוצר כפי שנהוג ככלל במצבי אי התאמה בספרות הזיהוי של הזוכה.
ברקע הפרשה, זכייתו של התובע מר רן הרינג בפרס בסכום של 70,000 ש"ח בהגרלת מפעל הפיס שהתקיימה ב 2016. בעקבות אי התאמה שהתגלתה בין ספרות תעודת הזהות של התובע לספרות שהוצפנו על כרטיס ההגרלה, סירב מפעל הפיס לשלם לתובע את כספי הזכייה.
לטענת מפעל הפיס, על פי נוהל פנימי שנקבע על רקע חשש מהלבנת הון, ככל שמתגלה אי התאמה כאמור בספרות הזיהוי של הזוכה, מחויב מפעל הפיס להעביר את הנושא לבדיקת משרד האוצר, וזה האחרון הוא הגורם המוסמך להכריע באשר לתשלום הזכייה. בהתאם, פנה קצין הביטחון במפעל הפיס למשטרה והעביר את ההחלטה בעניין זה לגורמים הרלוונטיים במשרד האוצר. משרד האוצר מצדו הורה שלא לשלם לתובע את כספי הזכייה, וחזר על עמדה זו אף בבדיקה נוספת שערך לאחר הגשת התביעה. מפעל הפיס הוסיף וטען, כי החלטת קצין הביטחון קיבלה משנה תוקף, משהודה התובע בפני קצין הביטחון כי טופס ההגרלה הנדון מולא על ידו טלפונית, מבלי שנכח בדוכן, בניגוד להוראות ההיתר שמכוחו פועל מפעל הפיס.
התובע הכחיש את מעורבותו בהלבנת הון וטען כי על פי הנוהל האמור של מפעל הפיס, סיכול ספרות (להבדיל משינוי ספרות) אינו מהווה "אי התאמה" אלא "טעות תמימה". לטענת התובע, על פי הנוהל, במקרים של "טעות תמימה" כאמור, על מפעל הפיס לשלם לזוכה את כספי הזכייה, מבלי לפנות למשרד האוצר בנושא. 
בית המשפט דחה את טענות התובע וקבע כי מפעל הפיס פעל בהתאם לנהליו, בעת שהפנה את המקרה לבחינת משרד האוצר. בית המשפט הדגיש כי גם כאשר מדובר לכאורה בסיכול ספרות ("טעות תמימה") המובאת לפתחו של קצין הביטחון, יש לזה האחרון שיקול דעת להעביר את הנושא לבחינת משרד האוצר כפי שנהוג במצבי "אי התאמה". בית המשפט ציין, כי פרשנות זו של הנוהל האמור של מפעל הפיס נתמכת בהנחיה בין-משרדית בקשר לפעילות מפעל הפיס הקובעת כי "חובתו הכללית של מפעל הפיס, להימנע מהענקת זכויות מקום בו מתעורר בו חשד להלבנת הון, אף כאשר הטעות היא מן הסוג שיכול להיחזות כ'תמים'". כמו כן, פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תכליתה של חובת הזיהוי שנקבעה בהיתר בדבר איתור ודיווח אודות חשש להלבנת הון באמצעות כספי זכייה בהגרלות מפעל הפיס. 

  • ת"א 7435-05-16 הרינג נ' מפעל הפיס (חל"צ)