בית המשפט המחוזי הרשיע עו"ד בביצוע עבירות מימון טרור והלבנת הון

 
|16/05/2017 |

​בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט א' אליקים) גזר ביום 27.4.2017 את דינו של מוחמד עאבד (להלן: "הנאשם"), עורך דין במקצועו, אשר שימש כחוליה בשרשרת של העברת מידע ודיווחים בין אסירי החמאס בכלא לבין הנהגת החמאס, ובינם לבין אסירי חמאס אחרים.

​בגין פעולותיו הורשע הנאשם בביצוע עבירות שונות לרבות מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת, מגע עם סוכן חוץ, מרמת מס, איסור פעולה ברכוש טרור ועבירות שונות לפי חוק איסור הלבנת הון.


בגזר הדין נקבע כי הנאשם פעל בשיתוף פעולה מלא עם עורך דין משכם ועורך דין מעזה (להלן יחד: "עורכי הדין") והיה בקשר עם פעיל חמאס אשר נדון למספר מאסרי עולם לאחר שביצע מספר פיגועי טרור בישראל. עוד נקבע כי הנאשם נטל חלק ביצירת תיאום ארגוני בין אסירי חמאס וסייע לשימור הקשר בין הנהגת החמאס בכלא לבין ההנהגה בחוץ. לבקשת עורכי הדין, נפגש הנאשם עם אסירים ביטחוניים של ארגון החמאס אותם לא ייצג ולא העניק להם יעוץ משפטי, אלא קיבל מהם מידע על מנת להעבירו בהמשך לעורכי הדין, או לאסירים ביטחוניים אחרים. בית המשפט קבע כי התיאום ושימור הקשר נעשו במודעות מלאה ומרצון ובמעשיו חיזק הנאשם לא רק את מפקדות החמאס בכלא, אלא מימש אינטרס מובהק של ארגון החמאס, תוך שנתן חיזוקים למחבלים שנתפסו ובכך העניק הנאשם שירות לארגון טרור, ארגון החמאס.

בהתייחסו לעבירות לפי חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (להלן: "חוק איסור מימון טרור"), קבע בית המשפט כי בין השנים 2010-2014, הנאשם קיבל כספים בסכום של כ-1.3 מיליון ₪, תוך שהוא מודע לכך שמקורם בארגון החמאס ושמחציתם הועברו לעורך הדין משכם. מעשים אלה מהווים פעולה ברכוש למטרות טרור ופעולה ברכוש טרור – עבירות לפי סעיפים 8(א) ו-9(א)(2) לחוק איסור מימון טרור בהתאמה.

בכל הנוגע לעבירות הלבנת הון, קבע בית המשפט כי הכספים שקיבל הנאשם מביצוע העבירות מהווים רכוש אסור, כהגדרתו בסעיף 3(א)(1) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון"). נקבע כי הנאשם פעל בדרכים שונות במטרה להסתיר את מקורו של הרכוש האסור, בין היתר באמצעות ערבובו עם רכוש אחר, כאשר לא הבחין בין הכספים שקיבל עבור ייצוג לקוחות ומתן ייעוץ משפטי, לבין כספי הטרור, באמצעות קבלת כספים לחשבון הבנק של אביו וכן באמצעות שימוש בחשבון בנק ברמאללה אשר את קיומו הסתיר ולכן ראה בכל הכספים ככספי ארגון טרור.

כן נקבע כי הנאשם לא דיווח על סכומים במזומן שהכניס מעזה לשטח ישראל, למרות שברור כי הם עולים על הסכום החייב בדיווח. לפיכך הורשע הנאשם גם בעבירה של הפרת חובת הדיווח הקבועה בסעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון, בצירוף של העבירה הקבועה בסעיף 3(ב) לחוק. בהכרעת הדין תוארו דרכים שונות לקבלת הכספים, ביניהן במזומן באמצעות שליחים שהגיעו לישראל, איסוף הכספים ישירות על ידי הנאשם מחברון ועסקות סיבוביות בין יפו לעזה. עוד נכתב כי חלק מהכספים הועברו על ידי הנאשם לעורך דין משכם וזאת כחלק משיתוף הפעולה ביניהם ובמטרה לשרת את ארגון החמאס. לעניין היסוד הנפשי הנדרש להרשעה בעבירה לפי סעיף 8(ב)(2) לחוק, נכתב כי "די בראיה מראש כאפשרות קרובה לוודאי כי פעולותיו יקדמו את פעילותו של ארגון הטרור". במקרה זה נפסק כי הנאשם ידע היטב כי הוא מקבל כספים מהחמאס במטרה שיעביר דיווחים שנועדו לקדם את פעילות החמאס.

בגזר דינו, התייחס בית המשפט לחומרת הפגיעה בערכי השמירה על שלום הציבור, ביטחון המדינה והמאבק בארגוני טרור וכן לחשיבות בשמירה על ערכי מקצוע עריכת הדין והאמון שבין עורכי הדין לרשויות המדינה. בנוסף, הדגיש בית המשפט כי מעשיו של הנאשם, אשר התרחשו לאורך שנים, היו מתוכננים היטב ודי בכך לדרך קבלת כספי החמאס והסוואתם.

לאור האמור, ומתוך רצון לתת ביטוי להרתעת הרבים, גזר בית המשפט על הנאשם 90 חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 50 אלף ₪ וכן חילוט בסך של כ-1.2 מיליון ₪.

ת"פ 11883-04-14 מדינת ישראל נ' עאבד