ארגון ה-FATF פרסם דו"ח על סיכוני הלבנת הון ומימון טרור הנובעים משיטות להעברת כספים כדוגמת "חוואלה"

 
|17/12/2013 |


  • בדו"ח, הארגון מספק סקירה על מידת החשיפה של שיטות אלו לסיכוני הלבנת הון ומימון טרור. צוות המחקר נעזר לצורך סקירה זו בממצאים שסופקו להם מ-33 מדינות החברות ב-FATF ובארגונים האזוריים FSRB (FATF Style Regional Bodies).
  • כפי שעולה מהדו"ח, אין הגדרה אחת מוסכמת הכוללת את כלל המנגנונים השונים להעברת כספים, כמו "חוואלה", "הונדי" או שיטה אחרת המשקפת בנקאות מחתרתית. לצורך סקירה זו, המשותף בין שיטות אלו הוא העברת כספים ללא שינועם, על ידי מטריצה של התחייבויות כספיות בין סוכנים, ושימוש בערוצים חוץ בנקאיים לקיזוז העסקאות ביניהם, באמצעות סחורות או מזומן לאורך זמן. שיטות אלו נפוצות בעיקר בקהילות אתניות מסוימות בדרום אסיה, באפריקה ובמזרח התיכון. עם זאת, גם גורמים ממדינות מערביות המעוניינים לחמוק מפיקוח על סחר במטבע, לעקוף סנקציות או להעלים מס עושים שימוש בשיטות אלו.
  • מדינות שסיפקו את הממצאים לדו"ח נתנו מספר סיבות להמשך קיומן של השיטות השונות להעברות כספים. בין סיבות אלו ניתן למצוא נימוקים בדבר תחרות לסקטור הבנקאי, מהירות אספקת השירות, העדפה תרבותית, היעדר גישה לבנקאות במדינת היעד, אמון נמוך במערכת הבנקאית, כמו גם הרצון להסוות רכוש אסור ולהימנע מגילוי פעילויות פליליות אחרות.
  • הדו"ח מבחין בין סוגים שונים של שיטות העברות הכספים:
  1. רשת המסורתית הלגיטימית של "חוואלה" המשמשת לרוב עובדים זרים או קרובי משפחה במדינות שונות
  2. רשת ההיברידית של "חוואלה" המשרתת עסקים לגיטימיים אשר מסכימים, מרצונם או בעל כרחם, לבצע העברות גם עבור גורמים עבריינים
  3. רשת פלילית המשמשת גורמי פשיעה למטרות עברייניות.
    כמו כן, הדו"ח מספק הסברים מפורטים אודות המנגנונים השונים הקיימים בשיטות העברות כספים אלו, ועל טכניקות התקשורת בין הבלדרים.
  • הדו"ח מדגיש כי סקטור זה חשוף במיוחד לסיכוני הלבנת הון ומימון טרור. כ-86% אחוז מהמדינות שהשתתפו בסקר טענו כי ספקי שירותים אלו חשופים לסיכוני הלבנת הון, וכ-81% מהמדינות טענו כי הם חשופים גם לסיכוני מימון טרור. מקדם סיכון גבוה זה נובע ממגוון סיבות וביניהן:
  1. המחסור החמור בפיקוח והסדרה
  2. פעילות חוץ-בנקאית המתבצעת על פני מספר רב של תחומי שיפוט שונים
  3. שימוש בעסקים אשר אינם מפוקחים כמוסדות פיננסיים רגילים
  4. שימוש בתשלומים לא סדירים והעברות בודדות, חלקם דרך המערכת הבנקאית, המקשים על מעקב וניטור
  5. ערבוב של העברות כספי פשיעה ורכוש עבירה עם כספים לגיטימיים.
  • הטכניקות הנפוצות ביותר בקרב העבריינים בשימוש בשירותי העברות כספים אלו למטרות הלבנת הון ומימון טרור הן:
  1. עשיית שימוש נרחב בתשלומים לצד ג' לשם הונאות ייבוא/ייצוא הכוללות מספר רב של שחקנים
  2. מתן חזות של פעילות מסחר לגיטימית על מנת להלבין כספי פשיעה
  3. שימוש בשירותים במדינות הנתונות לסנקציות פיננסיות החסומות לפעילות בנקאית בינלאומית מלאה.
  • העובדה כי יש להסדיר ולפקח על שיטות העברות כספים וההכרה כי מחסור במשאבי פיקוח היא בעיה כלל עולמית הן מהמסקנות העיקריות של הדו"ח. הממצאים שסופקו על ידי המדינות מעלים כי ככל שנותני שירותים אלו אינם כפופים לחובות משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, הרשויות מתקשות לקבל גישה לרשומות פרטי העסקאות. הדו"ח קובע כי הבנת הדינמיקה של שירותים אלו ומקומם בתוך המערכת הפיננסית הגלובלית הינה חיונית לעיצוב משטר הפיקוח וההסדרה על המגזר.
  • בין ההצעות והפרקטיקות הנהוגות לפיקוח והסדרת הסקטור ניתן למצוא:
  1. דרישות רישוי ורישום לנותני השירותים
  2. הוספת דרישות סף לעיסוק בתחום
  3. הטלת חובות משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, כגון חובת דיווח, חובת 'הכר את הלקוח', חובת שמירת מסמכים, אימון עובדים, מינוי קצין ציות וכו' על נותני השירותים וקביעת סנקציות בגין הפרתם
  4. הצעות לתכניות שיתוף פעולה בינלאומי