חקיקה

 

חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000

  • החוק לאיסור הלבנת הון נחקק בשנת 2000 ובכך הצטרפה ישראל למדינות השותפות למאבק הבינלאומי בתחום.
    תכלית
    החוק היא הענקת כלים נוספים לרשויות האכיפה כדי להיאבק בפשיעה החמורה והמאורגנת. כל זאת  בחתירה לקיום הסטנדרטים הבינלאומיים כפי שנקבעו על ידי ארגון ה-FATF.
  • החוק מתמקד בארבעה מישורים:
  1. מניעה - החוק והצווים מחילים על הסקטור הפיננסי משטר איסור הלבנת הון הכולל מינוי אחראי למילוי חובות התאגיד, זיהוי והכרת הלקוחות, שמירת מסמכים, בקרה שוטפת ודיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במקרים מסוימים. זאת, כדי להקשות על מלביני ההון להטמיע כספים במערכת הפיננסית וכדי לאפשר לרשויות האכיפה חקירה יעילה ותכליתית של עבירות הלבנת הון בדיעבד. במסגרת זו הוטל לראשונה על גורמים בסקטור הפרטי (בנקים, נותני שירותי מטבע, בתי השקעות, חברות ביטוח ועוד) תפקיד אקטיבי באכיפת החוק בכל הנוגע לחובות הזיהוי, ההכרה והאימות של לקוחות ולחובות הדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
  2. ענישה - החוק קובע עבירות פליליות של הלבנת הון שעונשן 7 ו- 10 שנות מאסר, כדי לבטא את העמדה המוסרית הרואה בהלבנת הון כפעילות המסייעת משמעותית לפשיעה החמורה אשר יש להוקיעה ולהעניש בגינה בחומרה. הענישה בגין עבירת הלבנת הון היא בנוסף להענשת העבריין בגין ביצוע עבירת המקור (העבירה שבוצעה ושממנה הופקו רווחי הפשיעה).
  3. חילוט - החוק מאפשר גם חילוט רכוש, בהתבסס על העיקרון כי יש להשיב לידי המדינה רכוש שהופק בפשע או ששימש לביצועו. החילוט אינו תחליף לעונש (מאסר או קנס), אלא מוטל בנוסף עליו. בית המשפט רשאי להורות על חילוט פלילי של נכסים שהופקו בעבירה או ששימשו לביצוע עבירה. כן רשאי בית המשפט להורות על חילוט אזרחי של נכסים (ללא הליך פלילי) כאשר לא ניתן להעמיד לדין את העבריין (למשל כשברח לחו"ל) או כשהתגלו נכסים לאחר ההרשעה.
  4. שיתוף פעולה בינלאומי - החוק מאפשר שיתוף פעולה והחלפת מידע מודיעיני עם יחידות למודיעין פיננסי מקבילות במדינות אחרות. שיתוף פעולה מסוג זה מסייע לרשויות במתן מידע וכלים מודיעיניים בינלאומיים בתחום הלבנת הון ומימון טרור.

 

 חוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016

בשנת 2016 נחקק חוק המאבק בטרור, זאת במטרה "לתת בידי הרשויות המדינה כלים מתאימים בתחום המשפט הפלילי והציבורי, לשם התמודדות עם איומי הטרור שבפניהם ניצבת מדינת ישראל, וזאת בשל ייחודה של תופעה פשיעה זו, הבאה לידי ביטוי בעוצמת הפגיעה שלה  מחד גיסא, ובקושי להיאבק בה בשל היקפה ומורכבותה מאידך גיסא". החוק נועד להעמיד את ישראל בשורה אחת עם המדינות הנאבקות בטרור ובמימון הטרור הבינלאומי ולהבטיח כי החקיקה הישראלית עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים שנקבעו בהקשר זה.
 
החוק עוסק בעיקרו בשני היבטים מרכזיים: קביעת עבירות פליליות שעניינן מאבק בטרור, וקביעת מנגנוני הכרזה על ארגוני טרור אשר מחליפים את אלו הקיימים בפקודת מניעת טרור, התש"ח-1948; תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945; וחוק איסור מימון טרור, תשס"ה-2005. הוראות החוק קובעות, בין היתר, כדלקמן:

 

  •  הגדרת ארגון טרור, המבהירה, בין היתר, כי גם "ארגון מעטפת", שאינו מבצע מעשי טרור באופן ישיר אך פועל במישרין או בעקיפין, כדי לסייע ולקדם את פעילותו, ובכלל זה לממנו, והכל באופן שיש בו תרומה ממשית או מתמשכת לפעילות הארגון או בזיקה ממשית אליו, יחשב כארגון טרור.
  •  שני מנגנוני הכרזה, האחד של שר הביטחון על ארגון טרור או על ארגון "מעטפת"; והשני, הכרזה של וועדת השרים לענייני ביטחון לאומי על פעיל טרור זר או על ארגון טרור זר שהוכרזו ככאלה מחוץ לישראל.   
  •  קביעתן של מספר עבירות פליליות:
  1. . פעילות בארגון טרור, לרבות ניהול של ארגון כזה וחברות בו; עמידה בראש ארגון טרור; מילוי תפקיד ניהולי או פיקודי בארגון טרור; מתן שירות או העמדת אמצעים לארגון טרור  או לביצוע מעשה טרור; איום בביצוע מעשה טרור; הכוונת חברי הארגון לביצוע פעולות טרור; גילוי הזדהות עם ארגון טרור; הסתה לטרור; אי מניעת טרור ואף הכנה לביצוע מעשה טרור.
  2.  עשיית פעולה ברכוש במטרה לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור חמורה או במטרה לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור חמורה או במטרה לסייע, לקדם או לממן פעילות של ארגון טרור – עבירה שדינה עד 10 שנות מאסר.
  3.  עשיית פעולה ברכוש שיש בה כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור חמורה או לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור חמורה אף אם מקבל התגמול אינו מי שביצע את העבירה או התכוון לבצעה; פעולה ברכוש של ארגון טרור או רכוש הקשור לעבירת טרור חמורה; העברת רכוש לארגון טרור – עבירות שדינן עד 7 שנות מאסר.
  4.  אי מסירת דיווח לרשויות על ידי אדם שהתבקש לבצע פעולה ברכוש והיה לו חשד סביר כי הרכוש הוא של ארגון טרור או שהוא תמורתו הישירה או הרווח הישיר של רכוש זה או שיש בפעולה כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור חמורה או לתגמול בעבור ביצועה או לחלופין שברשותו, בחזקתו או בשליטתו רכוש אל ארגון טרור מוכרז – עבירות שדינן עד שנת מאסר אחת. באם עשה כן במטרה להכשיל תפיסה של רכוש כאמור, דינו מאסר שלוש שנים.

 

  •  חובת דיווח (מקבילה למשטרה ולרשות לאיסור הלבנת הון) על רכוש של ארגון טרור מוכרז או לחלופין על  פעולות הנחשדות כפעולות ברכוש טרור ובלבד שהרכוש הוא של ארגון טרור או שהוא תמורתו הישירה או הרווח הישיר של רכוש זה או שיש בפעולה כדי לסייע, לקדם או לממן ביצוע של עבירת טרור חמורה או לתגמל בעבור ביצועה.
  •  חוק המאבק בטרור טרור קובע הוראות חילוט רחבות, כמפורט להלן:
  1. חילוט שיפוטי בהליך פלילי, הכולל בין היתר, חילוט רכוש לאחר הרשעה בעבירת טרור; חילוט רכוש של ארגון טרור לאחר הרשעה בניהול ארגון טרור; חילוט רכוש שהתגלה לאחר מתן גזר דין.
  2. תפיסה וחילוט מנהליים בהוראת שר הביטחון של רכוש הכולל בין היתר: רכוש של ארגון טרור או של פעיל טרור, או רכוש שמיועד לביצוע עבירת טרור חמורה – אם שוכנע שהדבר דרוש כדי לסכל פעילות של ארגון טרור ולפגוע ביכולתו לקדם את מטרותיו או כדי לסכל עבירת טרור חמורה; רכוש שנעברה בו עבירת טרור חמורה או ששימש במישרין לביצוע עבירה זו; רכוש שהושג כשכר או כתגמול בעד ביצוע עבירת טרור חמורה, או יועד להיות שכר או תגמול כאמור.
  3. תפיסה וחילוט מנהליים בהוראת שר הביטחון כאשר אין אפשרות לחלט את הרכוש בהליך הפלילי: מכיוון שהוחלט לא להגיש כתב אישום, או מכיוון שהראיות הנוגעות לרכוש אינן ניתנות להגשה בהליך הפלילי.