החלטת ביהמ"ש בעניין סריקת חומר החקירה בתיק חפציבה

 
​בהמשך לפרסומים בתקשורת, באשר להחלטת בית המשפט העליון בנוגע לסריקת חומר החקירה, על מנת להעמיד דברים על דיוקם, נציין כי בית המשפט קבע בהחלטתו כי עלות סריקת חומרי החקירה תחולק בין הנאשמים בתיק (המדובר באותם
​חומרים שהפרקליטות לא סרקה לצרכיה שלה וההגנה דרשה את סריקתם).


​כאמור, בית המשפט העליון קיבל את ערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, להטיל על התביעה חובה לסרוק חומרי חקירה, במסגרת חובותיה להעביר חומרי חקירה להגנה לפי סעיף 74 לחסד"פ.

בית המשפט העליון דן בהרכב מורחב בערר המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, אשר הטיל על התביעה, במסגרת פרשת חפציבה, לסרוק ולהעביר על מדיה דיגיטלית את כל חומר החקירה לידי 8 הנאשמים בתיק. התביעה סרקה לצרכיה כ- 170 מתוך 230 הארגזים שנאספו במסגרת חקירת הפרשה, והעבירה את החומר שסרקה לצרכיה לידי ההגנה. עיקר המחלוקת נגע ל- 60 הארגזים הנותרים.
 
בערר שהוגש על ידי הפרקליטות, טענה המדינה כי אין מקום להטיל על המדינה חובה לסרוק חומר חקירה עבור הנאשמים וכי אין להטיל על הציבור הוצאות צילום והעתקה של חומר חקירה, אלא בתנאים המפורטים בחוק הסנגוריה הציבורית.

בית המשפט העליון קיבל את ערר המדינה וקבע כי חובת המדינה להעמיד לעיון ההגנה את חומר החקירה, אינה כוללת, אף בתיקים רחבי היקף ומרובי נאשמים, את החובה לסרוק את חומר החקירה או להעמיד לרשות ההגנה עותק ממנו וכי במקרים של נאשמים דלי אמצעים, ככלל, יש לפנות להסדרים בחוק הסנגוריה הציבורית. בית המשפט הטיל על הנאשמים את הוצאות הסריקה, שנעשתה על פי החלטת בית המשפט המחוזי.

> לעיון בהחלטה