רוביקון ביזנס גרופ בע"מ – ("קרן קלע")

 

​רוביקון ביזנס גרופ בע"מ – פר"ק 55904-10-15 ("קרן קלע")

חברת "רוביקון" היא החברה האם של חברת קלע – קרן לעידוד יזמות (בישראל) בע"מ, וחברות אלו מחזיקות בחברות נוספות (להלן: "קבוצת רוביקון").


​חברת "קרן קלע" גייסה מהציבור כספים בהיקף של כ-296 מיליון ש"ח, וכספים אלו הושקעו במספר רב של חברות, בהן הלוואות לפרויקט בנייה (ברח' עמוס בתל-אביב ופרויקט בעיר אשקלון), מסעדות "אתנחתא" דיזנגוף תל-אביב, "אתנחתא" הרצליה ומסעדת "אחד העם" בתל-אביב (בשיתוף עם מיכל אנסקי). כמו כן, הקבוצה השקיעה במלון בגיאורגיה, בחברת מסלקת כרטיסי אשראי ובמספר רב של חברות כושלות.


ערב הפירוק העסיקה הקבוצה 180 עובדים (כאשר מרבית העובדים הועסקו במסעדות – "אתנחתא" דיזנגוף תל-אביב, "אתנחתא" הרצליה, ומסעדת "אחד העם").


בחודש אוקטובר 2015 נפתח הליך פירוק נגד חברת קלע – קרן לעידוד יזמות (בישראל) בע"מ, ולאחר שני דיונים נעתר בית המשפט לבקשה (23.10.2015) והורה על מינוי עו"ד ארז חבר לתפקיד מפרק זמני לחברת "קלע".


עם מינויו, הגיש המפרק הזמני בקשה לפירוק חברת "רוביקון", וביום 25.10.2015 ניתן צו פירוק זמני לחברה. בהמשך ניתן צו פירוק לחברות נוספות בקבוצה.


 ביום 31.1.2016 ניתן צו פירוק קבוע לחברות.


בעל השליטה בקבוצה, מר אמיר ברמלי, הגיש בקשה לאישור הסדר נושים של החברה, אולם בית המשפט המחוזי קבע, כי אין בהצעתו של בעל השליטה ממש וכי יש להמשיך בהליך הפירוק. בעל השליטה הגיש בקשה להצעת הסדר חדשה – בקשה זו מצויה בשלבי בירור.


בשלב זה, המנהל המיוחד מפעיל את הקבוצה במתכונת מצומצמת (מספר קטן של עובדים), במטרה לבחון אילו השקעות הן בעלות סיכון גבוה  וכיצד יוכלו הנושים להיפרע מנכסי הקבוצה בדרך המיטבית, כמו חקירה בסוגיית העברות כספים בין החברות עצמן.


בין היתר, נדונו ההליכים הבאים: בקשה של המנהל המיוחד להורות לעורכת הדין שייצגה את הקבוצה לפני קריסתה להשיב כספים שנגבו (שלא כדין) כשכר טרחה לפני הפירוק בגין מכירת מסעדת "אתנחתא" דיזנגוף (הבקשה בבירור); אושרה מכירת מסעדת "אחד העם" בתל-אביב בסך של 690 אלף ש"ח, מסעדה שהוקמה בשיתוף פעולה עם השפית מיכל אנסקי וקרסה; אושרה מכירת הרכב של בעל השליטה, רכב ספורט יוקרה מסוג ב.מ.וו (סדרה 5); מכירת הווילה של בעל השליטה בקיסריה  -  הבקשה בבירור; אושר הסכם פשרה בנוגע לפרויקט "שוק צפון", שהוקם בשיתוף פעולה עם מיכל אנסקי, ולפיו הוחזרה השקעה של קבוצת "רוביקון"; חשד להעלמות מס באמצעות חברה בסינגפור; חשיפה של כ-280 משקיעים, אשר ביקשו להותיר את זהותם חסויה ובקשתם נדחתה על-ידי בית המשפט; נבחן החשד, שלפיו מר ברמלי משך שלא כדין 1.7 מיליון ש"ח מהקבוצה לצורך שחרורו בערבות אישית ממעצר בגין הליך שננקט נגדו על-ידי הרשות לניירות ערך; נדונה בקשה של המנהל המיוחד לאסור על אשתו של ברמלי לצאת מהארץ, כאשר אמיר ברמלי ורעייתו הסכימו למתן צווים בעניינם, לרבות צווי איסור דיספוזיציה (מניעה) על נכסיהם.