הליכי פשיטת רגל

 
​דיני פשיטת הרגל עוסקים במצב בו אדם אינו יכול לשלם את חובותיו. הם מוסדרים בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, ובתקנות פשיטת הרגל התשמ"ה-1985.
הישות הסטטוטורית המפקחת על פשיטות הרגל הוא הכונס הרשמי.

  • ​דיני פשיטת הרגל עוסקים במצב בו אדם אינו יכול לשלם את חובותיו.
    דיני פקודת פשיטת הרגל מוסדרים בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, ובתקנות פשיטת הרגל התשמ"ה-1985.
    הישות הסטטוטורית המפקחת על פשיטות הרגל הוא הכונס הרשמי. הצורך בפיקוח נובע מהעובדה שבהליכי חדלות פירעון מעורבים צדדים רבים אשר עניינם ההדדי, ולעיתים השונה, עשוי להיות מפוקח בצורה הטובה ביותר בידי גורם ניטרלי ונטול פניות. הכונס הרשמי משמש  כנאמן על נכסי החייב מכח ברירת הדין מקום שלא מונה נאמן אחר. במקרה שמונה נאמן, הכונס הרשמי משמש כמפקח על פעולותיו.
    בית המשפט המוסמך לדון בענייני פשיטת רגל, הוא בית המשפט המחוזי.
  • ​הליך  פשיטת רגל נועד להשיג שתי תכליות:
    האחת -  כינוס נכסי החייב וחלוקתם בדרך השוויונית והיעילה ביותר; השניה - לאפשר לחייב שנקלע לקשיים כלכליים ואינו מסוגל לפרוע את חובותיו לפתוח "דף חדש" בחייו הכלכליים, על ידי קבלת הפטר מן החובות.
    בעוד התכלית הראשונה עוסקת באינטרס של הנושים, התכלית השניה עוסקת בעניינם של החייבים.

    על מנת להשיג את המטרות הנזכרות יצרו דיני פשיטת הרגל מנגנון מאוזן לאכיפה קולקטיבית של זכויות נגד רכושם של חייבים, בד בבד עם האפשרות להביא לשמיטת חובות החייב על-ידי  מתן צו הפטר.
  •       הליך פשיטת הרגל הינו הליך משפטי שנועד בעיקרו להגשים שתי תכליות. התכלית האחת היא לכנס את נכסי החייב ולחלקם בין נושיו בדרך היעילה, המהירה והשוויונית ביותר. התכלית השנייה היא לאפשר לחייב חדל פירעון שאינו מסוגל לשלם את כל חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מחובותיו.
         הליך פשיטת הרגל כפי שהתנהל טרם הרפורמה נמנע מלהגשים את התכליות האמורות ופעמים רבות בשורת ההפטר, ליבתו של הליך פשיטת הרגל ועיקר ייעודו, לא התגשמה כראוי. ההליך טרם הרפורמה היה  ארוך, מסורבל ומרובה התדיינויות משפטיות, אשר רבות מהן טכניות בעיקרן. כך למשל, נכסי החייב מומשו  בשלבים הראשונים ואילו התמשכות ההליך בדרך של גביית תשלומים חודשיים לאורך זמן הניבה פירעון נוסף בסכומים זניחים. זאת ועוד, הימשכות ההליך דחתה את מועד בדיקת תביעות החוב וחלוקת הדיבידנד לנושים והביאה לאבדן עניין מצד הנושים בהליך והשיתה על המערכת הציבורית עלויות ניכרות אשר תועלתן מוטלת בספק. בנוסף, ההתמשכות הבלתי סבירה של ההליכים עובר לרפורמה דחקה, לא פעם, את החייבים מחוץ למעגל התעסוקה והיזמות, והביאה אותם למצב של ייאוש ואדישות כך שנוצרה  פגיעה בלתי מידתית בכבוד האדם ובזכויותיהם הבסיסיות של החייבים ובני משפחותיהם.
         לנוכח זאת, במטרה להביא להגשמת תכליות הליך פשיטת הרגל במסגרת החקיקה הקיימת,  עדכן הכונס הרשמי ביום 1 בספטמבר 2013 את גישתו באשר לניהול הליכי פשיטת הרגל הנפתחים לבקשות חייב וקבע מתווה מעודכן ומובנה לניהול מערכתי, יעיל, מידתי וצודק של ההליך. זאת, תוך ביצוע האיזון הנדרש בין אינטרס החייב תם הלב בשיקום כלכלי בדרך של הפטר מחובותיו וזכותו לקיום מינימלי ולחיים בכבוד, לבין אינטרס הנושים לפירעון הוגן ושוויוני של החובות כלפיהם ולהגנה על זכות הקניין.

         בהתאם לכך, נקבעו נהלים לניהול הליך פשיטת הרגל שעיקריהם כדלקמן:
    * ככלל, הליך פשיטת הרגל ייקצב בזמן מוגדר מראש של כ- 4.5 שנים ממועד צו הכינוס למיצוי יכולת פירעון החובות.
    * בכל תיק ימנה הכונס הרשמי מנהל המיוחד מיד עם מתן צו הכינוס. המנהל המיוחד יתמקד במהלך 18 החודשים הראשונים של ההליך, ממועד צו הכינוס ועד למועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל, בביצוע בדיקות כלכליות יסודיות, גיבוש מצבת חובות חלוטים וגיבוש תכנית פירעון מוצעת לאישור בית המשפט, שתתבסס על יכולותיו הכלכליות של החייב ומימוש רכושו הפנוי והכנסתו הפנויה לאחר ניכוי צרכי ביתו.
    * תכנית פירעון -   במסגרת תכנית הפירעון שתגובש ותוצג לאישור בית המשפט , וככל שהחייב יסכים למפורט בה, הוא יוכל לקבל הפטר מותנה מיד עם מתן אישור ההסדר והכרזתו פושט רגל. בסיום מימוש תכנית הפירעון, בתוך פרק זמן של כ- 3 שנים נוספות, יקבל החייב הפטר חלוט מחובותיו.
    * בנסיבות מתאימות, כאשר עולה מן החקירות כי המשך ניהול הליכי פשיטת הרגל לא יביא כל תועלת לנושים, ניתן יהיה להמליץ על מתן הפטר לאלתר מיד עם הכרזתו של החייב פושט רגל
    * בנסיבות מתאימות גם ניתן יהיה לקצר את תכנית הפירעון לתקופה קצרה מ- 3 שנים.
    * במסגרת הרפורמה יינתנו תמריצים חיוביים לחייבים. שיתוף פעולה מלא מצד החייב ככלל, ושיתוף פעולה מלא בגילוי כל מידע והרכוש מצדו (לרבות רכוש שהוברח עובר לפתיחת ההליך) בפרט, יקדם את החייב לקבלת הפטר מחובותיו. גם הגדלת הכנסותיו של החייב והגדלת התשלום החודשי עשויים, בנסיבות מסוימות, לקדם את קבלת ההפטר.
    * לצד התמריצים החיוביים תינקט גישה מחמירה כנגד חייבים שינצלו לרעה את ההליך ויבקשו להערים על הנושים, על בעל התפקיד, על הכונס הרשמי ועל בית המשפט. כנגד חייבים אלה יינקטו צעדי אכיפה והרתעה חריפים. כך לדוגמא, יצירת חובות שלא בתום לב והסתרת מידע מבעל התפקיד יסייגו את מתן ההפטר, או, למצער, ידחוהו באופן משמעותי. התנהגות כאמור עלולה אף להביא לביטול הליכי פשיטת הרגל ולהגשת כתבי אישום פלילי בגין עבירות בפשיטת רגל.

          דרך זו של תחימת משך ההליך והבאתו לידי סיום בהפטר בתוך פרק זמן נקוב ומוגדר, תוך מתן תמריץ חיובי לחייב למקסם את הכנסותיו ולסייע באיתור מהיר של רכושו, תביא להגשמת תכליות דיני פשיטת הרגל. יישום הרפורמה בניהול הליך פשיטת הרגל יפתח בפני החייב אופק חיובי ויאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולהשתלב בחזרה במשק היצרני. כמו כן, תתאפשר חלוקה שוויונית של דיבידנד בין הנושים בתוך פרק זמן סביר, ייחסכו עלויות מיותרות המושתות על המערכת הציבורית והצדדים שתועלתן מוטלת בספק ועיקר המשאבים הציבוריים המוגבלים יופנו לטיפול בתיקים מהותיים ובנקיטת הליכים כנגד חייבים חסרי תום לב.

  • ​בקשת פשיטת רגל יכולה להיות מוגשת הן על ידי נושה של החייב והן על ידי החייב עצמו. על פי רוב, הבקשה מוגשת על ידי החייב. 
    - למדריך לנושה 
    - למדריך לחייב 
    הבקשה מוגשת על יסוד מעשה פשיטת רגל שביצע החייב, המהווה למעשה את העילה לבקשה.
    סעיף 5 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם 1980, מפרט מהם מעשי פשיטת הרגל, שעל יסודם אפשר לנקוט בהליכי פשיטת רגל נגד חייב וביניהם העברת מרמה, התחמקות מנושים, עיקול נכס מנכסי החייב ומכירתו במסגרת ההוצאה לפועל, הודעת החייב על הפסקת תשלום החוב, בקשת החייב להכריזו כפושט רגל ואי הענות להתראת פשיטת רגל.
    נושה רשאי להגיש בקשת פשיטת רגל נגד חייב רק בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 7 לפקודה, וביניהם הדרישה שגובה החוב שחב החייב לנושה לא יפחת מסך של 50,000 ש"ח (נכון לשנת 1996, סכום זה מתעדכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן ועומד ע"ס 86,532 ₪ נכון ליום 1.1.16), שהחוב יהיה סכום קצוב בכסף, שמעשה פשיטת הרגל שעליו מסתמכת הבקשה אירע תוך שלושה חודשים לפני הגשתה, ושקיימת זיקת מגורים או זיקה עסקית בין החייב למדינת ישראל.
    חייב זכאי להגיש בקשת פשיטת רגל בהתקיים התנאים האמורים בסעיף 17 לפקודה, וביניהם הדרישה כי חובותיו לא יהיו פחותים מסך של 10,000 ש"ח (נכון לשנת 1996, סכום זה מתעדכן ב - 1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן, ועומד ע"ס 17,308  ₪ נכון ליום 1.1.16), כי יצרף לבקשתו דין וחשבון מאומת בתצהיר בדבר נכסיו והכנסותיו, נכסיהם והכנסותיהם של בן או בת זוגו וילדיו הגרים עמו, וכן כי יצרף לבקשתו כתב ויתור על סודיות לטובת הכונס הרשמי.
    הגשת בקשה למתן צו כינוס ופשיטת רגל מצריכה תשלום פיקדון לכונס הרשמי. את השובר לתשלום פיקדון ניתן לקבל במזכירויות הכונס הרשמי במחוזות השונים. התשלום יבוצע בסניפי בנק מזרחי טפחות בלבד.
    עותק מבקשת פשיטת הרגל מוגש לכונס הרשמי יחד עם אישור על תשלום הפיקדון.
    לאחר בחינת הבקשה ודרישת פרטים נוספים - במידת הצורך, מגבש הכונס הרשמי את עמדתו בבקשה, וזו מוגשת לבית משפט של פשיטות רגל.

  • ​לאחר עיון בבקשת פשיטת הרגל שהגיש חייב ובתגובת הכונס הרשמי לבקשה, מוסמך בית המשפט לתת צו לכינוס נכסי החייב.
    צו הכינוס מעביר את נכסי החייב לפיקוחו של הכונס הרשמי, עד שיתברר אם החייב יגיע לפשרה או הסדר עם נושיו או יוכרז פושט רגל. במקרים בהם מוגשת הבקשה על ידי נושה יקיים בית המשפט דיון בבקשה במעמד הנושה, החייב והכונס הרשמי, בטרם יחליט אם יינתן באותו מקרה צו כינוס.
    משניתן צו כינוס לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט (סעיף 20א לפקודת פשיטת הרגל). הנושים כפופים למשטר קולקטיבי ומנועים מלגבות החוב מהחייב באופן עצמאי. נושה אינו רשאי לנהל תביעה כספית כנגד החייב בנוגע לחובות שנצברו לפני מועד צו הכינוס, ואף לא לנהל הליכי גבייה באמצעות לשכות ההוצאה לפועל. הרעיון הוא כי במסגרת הליכי פשיטת הרגל ייפרע כל אחד מהנושים בהתאם ליחס החוב המגיע לו. נכסי החייב ישמשו לפירעון החובות באופן קולקטיבי. יש למנוע מצב בו נושה זריז פועל כנגד החייב, ואילו חברו הפחות זריז ייצא וידיו על ראשו. יחד עם זאת אין במתן צו כינוס כדי לפגוע בכוחו של הנושה המובטח לממש בטוחתו;
    אולם, על הנושה המובטח לקבל רשות ספציפית מאת בית המשפט להמשיך לפעול כנגד החייב. הליכים פליליים והליכים מסוג תביעה לסילוק יד אינם מושפעים מצו הכינוס ואינם חדלים מלהתקיים.
    במידה ובית המשפט החליט ליתן צו כינוס, עליו לקבוע בהחלטתו מועד לדיון בבקשת פשיטת הרגל, שיתקיים בתום ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס. לדיון בבקשת פשיטת הרגל מוזמנים החייב, נושיו והכונס הרשמי.
    יתכן ובמעמד מתן צו הכינוס (ולעיתים אף לאחר מכן), ימונה, לבקשת הכונס הרשמי, מנהל מיוחד.

 
הבא לדף אחרון