פסיקה

 
​דוגמאות לפסיקות שונות בתחום העיסוק של רשם לעייניני ירושה

​הוכחת הרכב משפחה וקביעת יורשים ע"פ דין

  1. ע"א 500/78 עזבון המנוחה זימן נ' זימן – מהווה את הבסיס בהוכחת הרכב משפחה וקובע, כי על הטוען להיותו יורש ע"פ דין בעזבון המנוח מונח הנטל להוכיח בראיות פוזיטיביות, כי אכן הוא היורש ואין בלתו או מי היורשים יחד עימו.
  2. ע"א 9694/01 האפוטרופוס הכללי נ' פרידמן נח(2) 65 – קובע כי בנסיבות המקרה הספציפי, כאשר לא היה ידוע אם קיים קרוב משפחה בן הפרנטלה השלישית (צאצא של הורי הורים) היה מקום להחיל מבחן של "שקידה סבירה". המבחן הוא תלוי מפת היורשים, מקורות לאיתורם, משך הזמן שחלף מפטירת המנוח, סבירות המאמץ, גודלו של העיזבון.
    • הערה: בפועל, כיום מבוצעת הלכת ה- "שקידה הסבירה" בדרך של שכירת שירותי מומחה לגניאולוגיה.

"שניים שמתו כאחד" – מהו אופן חלוקת העזבון של מנוח בהעדר יורשים על פי דין?

  1. תע 3500/02,3510/02 עזבון המנוחה ו.א. נ' האפוטרופוס הכללי, נבו - בית המשפט לענייני משפחה מחוז ת"א דן במקרה טראגי בו נספו שניי בני זוג יחד ולא הותירו אחריהם יורשים מקירבה ראשונה. יורשי הבעל, בני הפרנטלה השלישית, מבקשים לקבוע כי הם זכאים אף לירושת האשה. בית המשפט מיישם בהרחבה את סעיף 9 לחוק הירושה על סעיפיו הקטנים.

לא ניתן לאכוף בישראל צו קיום צוואה או צו ירושה שניתן בחו"ל או להכיר בו

  1. ע"א 970/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' אגם, נבו - בית המשפט העליון דן באכיפה ובהכרה של צו קיום צוואה או צו ירושה זרים בארץ באמצעות חוק אכיפת פסקי חוץ, וקובע כי לא ניתן לאכוף צו ירושה או קיום צוואה זרים, באשר הם פסקי-חוץ קנייניים ומעין-קנייניים ובמקרה שבפניו – אף לא להכיר בהם. לפיכך, ענייני ירושה וצוואה דינם להתברר בהליך לפי חוק הירושה.

מהם המבחנים באמצעותם תיבחן קיומה של השפעה בלתי הוגנת בקיום צוואה?

  1. דנ"א 1561/95 מרום נ' היועמ"ש, נבו - בית המשפט העליון קובע, בין היתר, כי על המתנגד לקיום צוואה רובץ נטל השכנוע להוכיח, כי הצוואה נעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת.
    • כמו כן, באשר לנטל הבאת הראיות קובע בית המשפט העליון כי מבחינת כמות הראיות - נדרשות ראיות משמעותיות, המקימות תשתית סבירה למסקנה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת כדי להעביר את נטל הבאת הראיות למבקש את קיום הצוואה. ואילו מבחינת תוכנן של הראיות - די בראיות נסיבתיות המעלות מסקנה ממשית להשפעה בלתי הוגנת.
    • בית המשפט העליון אף מציב ארבעה מבחנים, שיש בהם לסייע לבית המשפט להכריע, באם התקיימה במקרה הנדון בפניו, השפעה בלתי הוגנת:
    1. תלות ועצמאות.
    2. תלות וסיוע.
    3. קשרי המצווה עם אחרים.
    4. נסיבות עריכת הצוואה.

מהם התנאים להיווצרות הקדש בצוואה?

  1. ע"א 477/88 היועמ"ש נ' אוניברסיטת תל אביב, נבו - בית המשפט העליון קובע ארבעה תנאים הצריכים להתקיים על מנת שייווצר הקדש:
    1. הבעת כוונה של המצווה ליצור נאמנות.
    2. קביעת מטרות ההקדש (כולל ההנים ממנו או מטרותיו).
    3. קביעת נכסי ההקדש.
    4. קביעת תנאיי ההקדש.
      • כמו כן, קובע בית המשפט העליון, כי אין היוצר חייב להביע את רצונו ליצור הקדש במובן הטכני-פורמלי של המונח אלא די בהבעת כוונתו ליצירת הקדש על פי המשמעות המהותית-תוכנית קרי: הקדשת נכסיו לטובת נהנה או מטרה אחרת.

פרשנות צוואה

  • כיצד תפורש צוואה?: ע"א 1900/96 טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי, נבו - בית המשפט העליון קובע  כללים לפרשנות הצוואה, כאשר שני היסודות המרכזיים: לשון הצוואה ואומד-דעת המצווה.
  • האם פרשנות צוואה הדדית כמוה כפרשנות צוואת יחיד?: בע"מ 4282/03 לרנר נ' פייר, נבו -
    1. קובע בית המשפט העליון, כי בפירוש צוואות הדדיות, אין להסתפק באומד דעת המצווה בלבד, ויש להתחשב באומד דעתם המשותף של שני המצווים.
    2. בית המשפט העליון מוסיף וקובע, כי לשון הצוואה מגבילה את מלאכת פרשנותה וכי הכלל הוא, שניתן להגשים באמצעות הצוואה רק את אותו אומד דעת הנותן ביטוי לאחת המשמעויות הלשוניות של הצוואה.
    3. יוצא מן הכלל – כאשר המקרה נופל לאחד המצבים המיוחדים המכוסים ע"י אחת מן הדוקטרינות הלבר-משפטיות כגון השלמת חסר בצוואה, פתרון סתירות, תיקון טעות, ביצוע בקירוב וביצוע ב- "תחליף".

האם יורש/זוכה זכאי להסתלק מחלקו בעזבון בכל מקרה

  • זכותו של נושה לבקש ביטולה של הסתלקות יורש החב לו:
  1. ע"א 4372/91 סיטין נ' סיטין, נבו - קובע, כי הוראות חוק הירושה אינן מיועדות, מבחינת תכליתן, לשמש כסות למבקש לגרוע מזכויות נושיו, וגריעה כזו היא שימוש לרעה בזכות וככזו – ניתן לבטלה. זאת ועוד, קובע בית המשפט העליון, שהאכסניה הראויה לבחינת תוקפה של הסתלקות מירושה היא דרישת תום הלב ויש לבחון אם בנסיבות המקרה הספציפי קיימת דרך מקובלת ונאותה להסתלקות בלא לפגוע בנושים.
  2. רע"א 5103/95 דשת נ' אליהו, נבו - בית המשפט העליון דן, בין השאר, בשאלה – מה דינה של הסתלקות מזכות על פי צוואה שמטרתה עקיפה של תנאי בצוואה וזאת - כדי לרשת על פי כללי הדין בלא צורך לבצע תנאים שקבע המנוח בצוואתו. הוחלט, שאין יורש יכול להסתלק מנטל שהוטל עליו באופן הפוגע בצד שלישי (מרחיב לעניין זה את תחולת הלכת סיטין דלעיל) וכי אין די שתהא ההסתלקות תקפה לפי חוק הירושה, אלא יש לבחון אם היא בת פועל גם לפי הדין הכללי כדוקטרינות תום-הלב ותקנת הציבור.

 מינוי מנהל עזבון – אימתי? האם קביעת מינוי מנהל עזבון בצוואה מחייבת מינוי זה?

  1. עז (ת"א) 5650/99 עזבון בת שבע דה רוטשילד נ' עמותת בת דור, תק-מש 99(2), 69- בית המשפט לענייני משפחה בת"א מפרט הנסיבות המצדיקות מינוי מנהל עזבון זמני וקבוע, זהותו ותפקידיו.

שכר טרחת מנהל עזבון

  • בעד הגשת בקשה לצו ירושה/קיום צוואה: בש"א 12136/01 בת"ע 16940/00 עו"ד קשלס נ' האפוטרופוס הכללי, נבו - בית המשפט לענייני משפחה בת"א- מפרט את הדרכים הראויות לקבלת שכ"ט בגין הגשת בקשה לצו קיום צוואת המנוח או צו ירושתו וקובע כי במקרים בהם כן נדרש ביה"ש לפסוק שכר טרחת מנהל העזבון כאמור– יגזר זה מהיקף העבודה שנדרש ממנו בהוצאת הצו.
  • מהו תוקפה של הוראת צוואה הנוקבת בשכר טרחת מנהל עזבון? - ע"מ 1043/04 עו"ד הלדנברג ומליניאק נ' האפוטרופוס הכללי, נבו - בית המשפט המחוזי בת"א דוחה את הערעור על החלטת בית משפט קמא וקובע, כי הוראות חוק הירושה הנוגעות לפיקוח בית המשפט על מנהלי העזבון, לרבות אלו הנוגעות לשכר טרחת מנהלי העזבון, הינן כופות ולא ניתן להתנות עליהן אף לא בהוראת צוואה מפורשת. הערה- על פסק דין זה הוגשה ונדחיתה בקשה לרשות ערעור (בע"מ 4323/07).