ירושה על פי צוואה

 
|21/05/2015 |

​מידע כללי לגבי ירושה על-פי צוואה

מהי צוואה

הדרכים לעריכת צוואה

  1. בכתב-יד.
  2. בעדים.
  3. בפני רשות.
  4. בעל-פה .
  • למצווה נתונה הבחירה באיזו דרך לערוך צוואתו מבין החלופות הנ"ל (בהקשר לצוואה בע"פ – ניתן לעשותה בדרך זו רק בהתקיים הנסיבות המנויות בחוק).
  • אין עדיפות לחלופה אחת על פני האחרת

צוואה בכתב יד

  • צוואה בכתב יד הינה צוואה הכתובה בכתב ידו של המצווה (סעיף 19 לחוק).
  • לשם עריכתה אין צורך בעדים או באימותה בפני עורך דין. חובה על המצווה לכתוב את הצוואה בכתב ידו, ועליה לכלול את חתימתו ותאריך עריכתה.

צוואה בעדים

  • צוואה בעדים הינה צוואה הנערכת על ידי המצווה במעמד שני אנשים המהווים עדים לצוואתו (סעיף 20 לחוק).
  • העדים נוכחים עם המצווה בשעה שהוא מצהיר כי המסמך הינו צוואתו וחותם על הצוואה וגם הם חותמים עליה כעדים ומאשרים כי הצוואה נעשתה מרצונו החופשי של המצווה.
  • צוואה בעדים חייבת להיות בכתב, אך כאן, להבדיל מצוואה בכתב יד, היא יכולה להיות מודפסת. גם צוואה בעדים צריכה לכלול את תאריך עשייתה ולהיחתם על ידי המצווה שהצהיר, כי זו צוואתו בפני שני העדים. במעמד עשיית הצוואה וחתימתה על ידי המצווה, מאשרים העדים בחתימתם כי הצוואה נחתמה בפניהם.
  • העדים צריכים להיות בני שמונה עשרה ומעלה וכן אסור שיהיו פסולי דין – עליהם להיות כשירים מבחינה משפטית. וכמו כן, אסור שעד יהיה אחד הנהנים על פי הצוואה.  

צוואה בפני רשות

  • צוואה בפני רשות הינה צוואה הנעשית בפני שופט או רשם בית משפט, חבר בית דין דתי, רשם לענייני ירושה או נוטריון (סעיף 22 לחוק). עריכת צוואה בדרך זו כרוכה בתשלום אגרה בהתאם לתעריפי האגרות.
  • קיימות שתי דרכים על פי לעריכת צוואה בפני רשות:
  1. באמצעות אמירת דברי הצוואה בעל פה על ידי המצווה עצמו בפני הרשות.
  2. באמצעות הגשת הצוואה בכתב על ידי המצווה לשופט או רשם בית משפט, חבר בית דין דתי, רשם לענייני ירושה או נוטריון.
  • על המצווה להצהיר, כי זו צוואתו בפני אחד מהמנויים לעיל, והאחרון מאשר האמור על גבי הצוואה.
  • עשיית צוואה בפני רשות יכולה להיעשות רק על ידי המצווה עצמו. 

צוואה בעל-פה ("צוואת שכיב מרע")

  • צוואה בעל פה הינה צוואה הנאמרת בעל פה על ידי המצווה, בפני שני עדים, ללא מסמך כתוב שהכין המצווה (סעיף 23 לחוק).
  • על פי לשון החוק צוואה בעל פה יכולה להיעשות רק על ידי מי שהוא שכיב מרע (אדם העומד למות) ומי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות. חלופה זו נועדה למקרה בו אין לאדם יכולת, בשל מצבו כאמור, לערוך צוואה באחת מהחלופות האחרות.
  • צוואה בעל פה נעשית בפני שני עדים. על העדים לרשום את דברי המצווה בזיכרון דברים ולהפקידו אצל הרשם לענייני ירושה סמוך לאחר שניתן לעשות זאת.
  • היה ועבר חודש מאז שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשיית הצוואה בעל פה והמצווה נותר בחיים – הצוואה בטלה.  

צוואות הדדיות

  • בחודש יולי 2005 תוקן חוק הירושה ונקבע בסעיף 8א לחוק כי בני זוג יוכלו לכתוב צוואות הדדיות, בין בשני מסמכים שנערכו באותה העת ובין במסמך אחד. 
  • הצוואות נערכות מתוך הסתמכות של בן הזוג האחד על צוואת בן הזוג האחר, ולפיכך יכולת הביטול שלהן או שינוי הזוכים בהן הוגבלה בחוק.
  • במקרה של "צוואה הדדית" שנערכה לאחר התיקון לחוק, האלמן או האלמנה שנותרו בחיים אינו יכול לבטל צוואתו שלא בהתאם לתנאים המנויים בחוק.
  • כאשר שני בני הזוג בחיים ואחד מהם רוצה לבטל צוואתו – על המצווה לשלוח הודעה בכתב לבן הזוג השני על ביטול צוואתו וכתוצאה מכך בטלות הצוואות ההדדיות של שניהם .
  • אחרי פטירת אחד מהמצווים – על בן הזוג שנותר בחיים ורוצה לבטל צוואתו, להסתלק מחלקו בעיזבון בן הזוג שמת. היה והעיזבון כבר חולק, על בן הזוג להשיב לעיזבון את כל שירש לפי הצוואה ההדדית.  

אי קיום כללי עריכת הצוואה

  • על מנת שצוואה תהיה בת תוקף יש לערוך אותה לפי הכללים המפורטים בחוק הירושה. יחד עם זאת, מטרת העל הינה כיבוד רצון המת, ולכן נקבעו בחוק מקרים בהם ניתן להתעלם מפגם טכני או צורני או חוסר בצוואה ובית המשפט יכול להכשיר צוואה ולקיימה למרות הפגם כאשר ניתן להסיק מה היה רצונו של המנוח. 

הפקדת צוואה אצל הרשם לענייני ירושה

  • מי שערך צוואה בכתב יד או בעדים יכול לשמור אותה בכל מקום שבו יבחר ועומדת לו הזכות להפקידה אצל הרשם לענייני ירושה (סעיף 21 לחוק).
  • ההפקדה יכולה להיעשות רק במסירה על ידי המצווה עצמו והיא כרוכה בתשלום אגרה על פי תעריף האגרות. כל מי שהפקיד צוואה רשאי לקבלה חזרה בכל עת. החזרת צוואה למצווה על פי בקשתו אינה מבטלת את תוקף הצוואה והיא ממשיכה להיות תקפה כל עוד לא בוטלה. דבר ההפקדה נרשם במרשם ארצי חסוי המנוהל באגף האפוטרופוס הכללי. כל עוד המצווה בחיים, אין לאף אדם זכות לעיין בצוואה שהופקדה או לקבל מידע בדבר הפקדתה. הרחבה בדבר הליך הפקדת צוואה והחזרתה ניתן למצוא בלשונית שאלות ותשובות.
  • לאחר שמוגשת בקשה לצו ירושה או בקשה לצו קיום צוואה, מזכירות הרשם לענייני ירושה בודקת האם הופקדה צוואה על ידי המנוח, ובמידה וכן היא נפתחת על ידי הרשם לענייני ירושה על מנת שלא יינתן צו כלשהו בהתעלם מהצוואה.
  • במידה וצוואה הופקדה כאמור ולא הוגשה בקשה אחר המנוח, אזי לאחר חלוף שלושה חודשים מפטירת המצווה יפתח הרשם לעניין ירושה את הצוואה ביוזמתו ותימסר הודעה על קיומה של הצוואה לזוכים על פיה (סעיף 76 לחוק).
  • כל מי שיש בידו צוואה של אדם שנפטר חייב למסור לרשם לענייני ירושה מיד לאחר שנודע לו על מות המצווה (סעיף 75 לחוק). אי מסירת צוואה מהווה עבירה פלילית.

עקרונות כלליים

  • המטרה העיקרית: קיום רצון המצווה כפי שביטא אותו בצוואתו. בצד המטרה האמורה נקבעו עקרונות שמטרתם שמירה על עשיית הצוואה מרצון חופשי של המצווה ללא השפעה או לחץ חיצוני.
  • לכל התחייבות לעשות צוואה, לבטלה, לשנותה או התחייבות שלא לעשות אחד מאלה, אין כל תוקף. חוק הירושה מאפשר למצווה לכתוב את צוואתו, לשנותה או לבטלה בכל עת, לפי בחירתו.
  • כשם שהמחוקק מגן על עקרון החופש לצוות שפורט לעיל, יש לשמור גם על הרצון החופשי של המצווה ועל כך שהצוואה תיעשה על ידו בלבד. הוראה בצוואה בה נקבע שתהיה תקפה אם אדם אחר יסכים לכך, בטלה. 
  • המצווה אינו יכול לקבוע בצוואתו, כי אדם אחר יקבע מי יזכה בנכסי המנוח או מה יהיה חלקו של זוכה מסוים בעיזבון.

השפעות אסורות על המצווה

  • המחוקק מעוניין למנוע מצבים בהם השפעות חיצוניות שונות יביאו לעיוות רצונו של המצווה. לכן מתבטלת כל הוראה בצוואה אשר נעשתה בשל אותה השפעה אסורה. החוק קובע כי כל הוראת צוואה אשר נעשתה בשל אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה.
  • אונס ואיום- הכוונה במונח ''אונס'' היא למצב שבו הוראה כלשהי בצוואה נכתבה עקב כפייה, מתוך הכרח, ולא מתוך רצונו החופשי של המצווה; המצווה היה אנוס לכתוב הוראה זו. במונח ''איום'' הכוונה היא כי גורם חיצוני איים על המצווה ואיום זה גרם לו לכתוב הוראה כלשהי בצוואתו. יש להוכיח קשר של סיבה ותוצאה בין האונס והאיום שהופעלו על המצווה לבין ההוראה בצוואה.
  • השפעה בלתי הוגנת- גם הוראת צוואה שנכתבה בשל השפעה בלתי הוגנת- בטלה. לא כל השפעה היא בלתי הוגנת. לא מדובר בכל השפעה שהיא, למשל שכנוע אדם כי יכתוב צוואה או שיחות בין בני משפחה על הצוואה, אלא נדרש שההשפעה תהא בלתי הוגנת כדי לפסול את ההוראה. אין בפסיקה קביעה חד משמעית איזו השפעה תיחשב כבלתי הוגנת, וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו. גם כאן, יש להוכיח קשר של סיבה ותוצאה בין ההשפעה הבלתי לבין ההוראה.
  • תחבולה ותרמית- הכוונה היא להוראת צוואה שנעשתה כתוצאה מרמאות שהופעלה כלפי המצווה, הונאה, או תוך שימוש בתחבולה כלשהי. מעשים רבים יכולים לבוא בגדר התחבולה והתרמית, ובית המשפט יצטרך לקבוע בכל מקרה לגופו מה דינו של המעשה.

טעות של המצווה

  • מטרת המחוקק היא לנסות ולמלא אחר רצון המצווה, למרות טעות שנתגלתה בצוואה. הכוונה ב- ''טעות של המצווה'' היא למחשבה כלשהי שלו שלא התאימה למציאות, כלומר טעות של המצווה בעובדה, במצב הדברים כפי שהוא במציאות, או טעות במניע. אין הכוונה לטעות במצב הדברים המשפטי.
  • החוק קובע כי במקרה שבו הוראת צוואה כלשהי נעשתה מחמת טעות - אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אלמלא הטעות, יתקן בית המשפט את דברי הצוואה לפי קביעה זו. אם אי אפשר לעשות זאת - הוראת הצוואה בטלה.
  • המשמעות המעשית של ההשפעות האסורות על המצווה ושל הטעות, מוגבלת בזמן. החוק קובע כי אם עברה שנה מהיום שהאונס, האיום, ההשפעה הבלתי הוגנת או התחבולה חדלו לפעול על המצווה, או מהיום שנודע למצווה על התרמית או הטעות, והמצווה יכל לבטל את הצוואה אך הוא לא עשה זאת – אותם פגמים לא יביאו לביטול הוראת הצוואה או תיקונה. המחוקק מניח כי במידה ועבר פרק זמן ארוך יחסית, של שנה, והמצווה בחר שלא לשנות את צוואתו, אין כל הצדקה לקבוע כי הוראת הצוואה מבוטלת או כי יש לתקנה.

טעות סופר של המצווה

  • במידה ונפלה בצוואה טעות סופר או טעות בתיאור של אדם, נכס, תאריך, מספר, חשבון וכדומה, והרשם לענייני ירושה יכול לקבוע מה היתה כוונתו האמיתית של המצווה, רשאי הרשם לענייני ירושה לתקן את הטעות אשר תוארה לעיל.
  • כאן מדובר בטעות שמקורה בחוסר תשומת לב, שגיאת כתיב וכדומה.

הוראת צוואה בלתי ברורה או בלתי חוקית

  • הוראת צוואה בלתי ברורה- הוראת צוואה שאין אפשרות להבין ממנה למי ציווה המצווה או מה ציווה, או שאין אפשרות כלל להבין את משמעותה - בטלה. הכוונה היא להוראה שהיא כה בלתי ברורה, עד כי לא ניתן להבין ממנה מה הייתה כוונתו של המצווה. במקרה כזה, אם אין אפשרות להבין מתוך ההוראה עצמה מהי כוונת המצווה, לא ישלים בית המשפט את ההוראה אלא יכריז על בטלותה.
  • הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי- ציינו כבר, כי מטרת המחוקק היא להגשים את רצונו של המצווה כפי שביטא אותו בצוואתו. ואולם, אחד הסייגים המרכזיים לכך הוא כי לא תכובד הוראת צוואה שביצועה בלתי חוקי, בלתי מוסרי או בלתי אפשרי. זאת כדי שלא לאפשר לאדם לצוות על דבר כלשהו שאינו רצוי לחברה מבחינה חוקית ומוסרית או שאינו אפשרי. כשהוראת צוואה בטלה, הרכוש או הנכסים המצווים בה יחולקו לפי כללי הירושה על פי דין (ראו פרוט במדריך לירושה על פי דין).
  • הוראת צוואה שביצועה בלתי אפשרי- גם הוראה כזו בטלה. הכוונה להוראה המצווה רכוש, למשל, למי שאינו יכול לרשת, מסיבה כלשהי, כמו צאצא של המוריש שלא היה בחיים בעת מות המוריש (ולא נולד תוך 300 יום ממותו) או מי שמת לפני מות המוריש, או במידה והמוריש דורש לבצע דבר מה שאיננו אפשרי לביצוע עוד או שהדבר מלכתחילה היה בלתי אפשרי.

צוואה לטובת מי שהשתתף בהכנתה

  • כחלק ממגמתו לשמירה על רצונו החופשי, הכן והאמיתי של המצווה, קבע המחוקק בטלות של כל הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, שבה המצווה מעניק דבר כלשהו למי שערך את הצוואה, למי שהיה עד לעשיית הצוואה או למי שלקח חלק אחר בעריכתה.
  • הוראת צוואה בה מוענק דבר מה לבן זוג של אחד מהמנויים לעיל, בטלה אף היא.
  • הזכות ליהנות מהצוואה נשללת מאדם שעשה את אחד הדברים דלעיל גם אם בפועל לא השפיע על המצווה השפעה שאינה הוגנת.

ביטול צוואה

  • אדם רשאי לבטל את צוואתו כרצונו, בכל עת ומכל סיבה. לאחר ביטול הצוואה, הוא יכול לערוך צוואה אחרת במקומה או שלא לערוך צוואה כלל. הצוואה האחרונה של המצווה היא הקובעת מה יעשה בעיזבונו. בחוק קבועות 3 דרכים לביטול צוואה:
  1. ביטול הצוואה במפורש באותו אופן שבו עושים צוואה. כלומר ניתן לבטל צוואה בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה. דרך ביטול אינה חייבת להיות זהה לדרך בה נעשתה הצוואה.
  2. ביטול הצוואה באמצעות השמדתה. החוק קובע הנחה, לפיה צוואה שהושמדה, המצווה אכן התכוון לבטלה. 
  3. עריכת צוואה חדשה. במידה ומצווה ערך צוואה חדשה, ויש בה הוראות הסותרות את ההוראות בצוואתו הקודמת, רואים את ההוראות הסותרות החדשות כמבטלות את ההוראות בצוואה הקודמת. 

הוראות הצוואה

  • נושא הצוואה- מצווה רשאי לצוות, לזוכה או למספר זוכים את כל עזבונו או חלק יחסי מכל עזבונו, נכס מנכסי עזבונו או טובת הנאה מעיזבונו. 
  • קביעת יורש במקום יורש-
    1. החוק מאפשר לאדם לקבוע יורש חלופי שיירש במקרה והיורש המיועד לא יוכל לרשת מסיבה כלשהי. היורש החלופי בא במקום היורש המיועד הראשון, ויורש במקומו את חלקו.
    2. המצווה רשאי לקבוע שהיורש החלופי יירש מקרה בו היורש הראשון מת לפני המצווה או מקרה בו היורש הראשון יימצא פסול מלרשת או שהוא הסתלק מן המגיע לו בצוואה שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
    3. באופן כזה רשאי המצווה לצוות גם ליותר משניים, כלומר לקבוע יותר מיורש חלופי אחד.
  • קביעת יורש אחר יורש- 
    1. בדומה להסדר של יורש במקום יורש, מנסה המחוקק לאפשר למצווה לקבוע תנאים ובאמצעותם לוודא כי צוואתו תגיע בדיוק למי שהוא חפץ בכך, גם אם יתרחשו מאורעות מסוימים במשך הזמן, אותם לא תמיד ניתן לצפות. כך המצווה מחליט מה יעשה היורש ברכוש שירש, ולא היורש עצמו. 
    2. בכפוף לתנאים מסוימים, המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שהשני יזכה אחרי שזכה הראשון. התנאי לירושת השני הוא כי היורש הראשון ירש. היורש השני יזכה כאשר מת היורש הראשון או בהתקיים תנאי מסוים שקבע המצווה בצוואתו, או בהגיע המועד שקבע המצווה בצוואתו, הכל לפי המוקדם ביותר.
  • קביעת יורש שירושתו תינתן לו רק בהתקיים תנאי- המצווה רשאי לקבוע תנאים מסוימים לירושה בצוואתו. המצווה יכול גם לחייב את היורש לעשות דבר מה בירושה שקיבל.  
    1. המחוקק מסווג תנאים אלה לשני סוגים: תנאי דוחה ותנאי מפסיק.
    1. ''תנאי דוחה'' משמעו תנאי, שרק כאשר הוא מתקיים זוכה היורש בירושה, ולא קודם לכן; המצווה רשאי לצוות שיורש יזכה רק כאשר יתקיים תנאי או יגיע מועד מסוים.
    2. "תנאי מפסיק"  משמעו תנאי לפיו אדם מסוים הוא אכן היורש אך אם יקרה דבר מה מסוים או יגיע מועד מסוים, יחדל היורש מלהיות יורש, וזכותו תעבור לאחר; המצווה רשאי לצוות שיורש יחדל מלזכות בהתקיים תנאי או בהגיע מועד.
    1. המצווה רשאי לקבוע למי יעבור אותו חלק בירושה במקרה שבו התנאי התקיים או הגיע המועד.
    2. במקרה שבו המצווה לא קבע מי יזכה בהתקיים התנאי או בהגיע המועד, יזכו יורשי של המצווה על פי דין כיורשים אחרי אותו יורש.
  • חיוב של יורש לעשות דבר מה-  
    1. מצווה רשאי לקבוע בצוואתו כי יורשיו יהיו חייבים לעשות דבר מה, או שלא לעשות דבר מה, לגבי הרכוש והנכסים שקיבלו בירושה.
    2. כל מי שמעוניין במילויה של החובה, יכול לדרוש את קיומה. אם יש במילוי החובה עניין לציבור - גם ב"כ היועץ המשפטי לממשלה יכול לדרוש את ביצועה.

זוכים על פי צוואה

  • יורשים שלא נקבע חלקם בירושה- החוק קובע כי במקרה שבו אדם ציווה בצוואתו נכס מסוים למספר יורשים, ולא קבע מה יהא חלקו של כל יורש בנכס, היורשים יחלקו ביניהם בנכס או שווה בשווה. 
  • זוכה שמת לפני המוריש- ייתכן מצב בו האדם שאמור לרשת לפי הצוואה מת עוד לפני שהמצווה מת. קיימות שתי חלופות אפשריות:
  1. המצווה קבע אדם אחר אשר יירש במקרה והיורש המיועד ימות. במקרה זה מקיימים את רצון המצווה והיורש החלופי המצוין בצוואה יירש את חלקו של היורש שנפטר לפני המצווה.
  2. המצווה לא קבע אדם אחר אשר יירש במקרה והיורש המיועד ימות לפניו. במצב כזה, החוק קובע שאם ליורש המיועד שנפטר יש צאצאים - הם יזכו בחלקו עפ"י הצוואה ואם ליורש המיועד שנפטר אין צאצאים - יזכו בחלקו היורשים לפי דין של המצווה.
    1. למעשה הוראת הצוואה לטובת הזוכה אשר מת, מתבטלת.
  • יורש שפסול לזכות ויורש שהסתלק- החוק מסדיר מצב בו זוכה על פי צוואה נמצא פסול לרשת את חלקו או הסתלק מחלקו בעיזבון שלא לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש והמצווה לא קבע אדם אחר שיזכה במקומו. במקרה כזה, הוראת הצוואה לטובתו של אותו זוכה שהסתלק הסתלקות כללית או פסול לרשת - מתבטלת. 

לשון הצוואה ופרשנותה

  • למצווה נתונה הבחירה באיזו לשון תיכתב צוואתו, כל עוד ברור מן המסמך כי הכוונה היא לצוות וניתן להשתכנע על גמירות דעת אצל המצווה לצוות.
  • במקרה בו לשון הצוואה משתמעת לשני פנים, מפרשים צוואה לפי כוונתו ורצונו של המצווה כפי שהם נלמדים מתוך הנסיבות.
  • במקרה בו ניתן לפרש צוואה בפירוש על פיו ניתן לקיימה, תינתן עדיפות לפירוש זה על פני פירוש המוביל לביטולה.

הפסולים לערוך צוואה:

  • קטין – מי שלא מלאו לו שמונה עשרה שנים.
  • מי שהוכרז פסול דין (פסול דין הוא אדם הסובל ממחלת נפש או מליקוי שכלי בגינם אינו מסוגל לדאוג לענייניו ובית המשפט הכריז עליו כ- "פסול דין").
  • מי שאינו יכול להבחין בטיבה של צוואה - אינו מבין מה המשמעות וההשלכות של עריכת צוואה.
 
© כל הזכויות שמורות 2015 משרד המשפטים.