ירושה על פי דין

 
|26/05/2015 |

​מידע כללי לגבי ירושה על-פי דין

מהי ירושה

מהי ירושה על פי דין

מי יכול לרשת ולמי אסור לרשת

  • מי שהיה בחיים בעת פטירת המוריש יוכל לרשת אותו.
  • החוק קובע, כי גם מי שנולד תוך 300 יום לאחר מות המוריש נחשב כמי שהיה בחיים במות המוריש (ניתן גם להוריש לתאגיד קיים או לתאגיד אשר הוקם בתוך פרק זמן מסוים שקבוע בחוק לאחר פטירת המוריש).
  • המטרה במגבלה זו היא יצירתה של ודאות ככל שניתן וכן אפשרות לחלוקה מהירה וברורה של העיזבון.
  •  חוק הירושה מונה מקרים בהם היורשים המיועדים מנועים מלרשת את המנוח:
    1. מי שהורשע בפסק דין שגרם במתכוון למות המוריש או שניסה לגרום למותו (מניעת מצב של ''הרצחת וגם ירשת?").
    2. מי שהורשע בהעלמתה או השמדתה של צוואתו האחרונה של המנוח או בזיוף צוואה או בתביעה על פי צוואה מזויפת. 
  • בכל אחד מהמקרים הללו חלקו בעיזבון של הפסול לרשת אינו עובר ליורשיו, אלא מתחלק בין היורשים האחרים של המנוח ואם אין יורשים אחרים - חלקו יעבור בסופו של דבר לבעלות המדינה.

פעולות שיכול יורש לבצע בחלקו בירושה

  • הסתלקות:
    1. לעתים, מסיבות שונות, יורש מעדיף שלא לרשת את החלק לו הוא זכאי בעיזבון המנוח. חוק הירושה מאפשר ליורש להצהיר בפרק הזמן שבין מות המנוח ועד לחלוקת העיזבון שהוא אינו מעוניין בחלקו בעיזבון ומסתלק ממנו. האפשרות ליורש להסתלק מחלקו נובעת מהעיקרון שאין לחייב אדם לרשת בניגוד לרצונו.
    2. ההסתלקות תעשה בתצהיר של היורש המסתלק שיחתם בפני עורך דין.
    3. כתוצאה מהסתלקות שלא לטובת אדם ספציפי חלקו של המסתלק בעיזבון, מתווסף לחלקם של שאר היורשים ורואים אותו כאילו לא היה יורש מלכתחילה. ליורש יש גם אפשרות להסתלק מחלקו לטובת בן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש (לטובת אחד מאלה בלבד ולא לטובת אחרים). במקרה שכזה חלקו עובר אל מי שהוא הסתלק לטובתו.
  • עסקאות אחרות בזכות היורש:
    1. בתוך פרק הזמן מפטירת המנוח ועד לחלוקת העיזבון, יכול יורש, בכתב, להעביר או לשעבד את חלקו בעיזבון.
    2. במקביל, נושים של אותו היורש רשאים לפעול על מנת לעקל את חלקו בעיזבון. העיקול אינו נעשה כלפי הרשם לענייני ירושה שכן זה אינו מחזיק בנכסי המנוח ולכן אין לבקש מבית המשפט לבצע עיקול אצל הרשם לענייני ירושה.
    3. חל איסור מוחלט על ביצוע עסקאות בירושה עתידים. משכך, כל הסכם שמבצע  אדם לגבי ירושה שעדיין לא ירש, בטל. כך בטל גם הסכם שעושה המוריש לגבי מעמד של אחד מיורשיו מאחר ושינוי שכזה יכול להיעשות בדרך של כתיבת צוואה בלבד.

היורשים על פי דין

  • העיקרון שעמד לנגד עיני המחוקק היה קביעת מעגלי קרבה משפחתית שבין המנוח ובין יורשיו (שיטת ה"פרנטלות"). היורשים הקבועים בחוק אחר מנוח שלא הותיר צוואה מאורגנים לפי "ראש האב" אליו הם משתייכים, ואשר קובע את סדר הקדימות בין בני המשפחה. להלן היורשים על פי דין:
    1. תחילה יורש מי שהיה במות המוריש בן זוגו ועמו יורשים ילדי המוריש.
    2. לאחר מכן, סדר הקדימות של היורשים לפי ראשי האב הינו -
      1. ילדי המוריש וצאצאיהם.
      2. הוריו של המוריש וצאצאיהם.
      3. הורי הוריו של המוריש וצאצאיהם.
  • ילדי המוריש וצאצאיהם קודמים להורי המוריש וצאצאיהם.
  • הורי המוריש וצאצאיהם קודמים להורי הוריו של המוריש וצאצאיהם.
  • בן-משפחה המשתייך לראש אב הקרוב יותר למוריש דוחה בן-משפחה המשתייך לראש אב רחוק יותר, כך שבן המשפחה מראש האב הרחוק יותר אינו יורש את המנוח.
  • לשם המחשה: קודם יחולקו הנכסים לילדי המוריש וצאצאיהם (כלומר: ילדי המוריש, נכדי המוריש וניניו). אם אין למוריש ילדים וצאצאיהם, הנכסים יחולקו להורי המוריש וצאצאיהם (כלומר: הורי המנוח, אחיו של המנוח ואחייניו של המנוח). אם אין למוריש ילדים או הורים וצאצאיהם, יחולקו נכסיו להורי הוריו וצאצאיהם, כלומר לסביו וסבתותיו ולדודי המנוח וצאצאיהם. בהעדר קרוב משפחה מבין מעגלי קרבת המשפחה הנ"ל – המדינה יורשת את עזבון המנוח.
  • ילדו של מנוח שמת לפניו והשאיר ילדים, ילדיו יורשים במקומו את חלקו בעיזבון המנוח. כך לגבי כל קרוב אחר של המנוח שזכאי לחלק בעיזבון ונפטר לפני המנוח – את חלקו יורשים ילדיו.  

זכויות בן הזוג בירושת המנוח

  • מי שהיה במות המנוח בן זוגו, יורש אותו.
  • בן הזוג יורש את המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף. בכלל זה יורש בן הזוג  את מכונית הנוסעים. נכסים ספציפיים אלה בעיזבון עוברים לבן הזוג של המנוח ואין זה משנה אילו קרובי משפחה אחרים הותיר המנוח. בנוסף, בן הזוג יורש את מחצית חלקו של המנוח בדירה המגורים ששמשה אותו ואת בן הזוג.
  • בנוסף לזכויות העצמאיות האמורות, מקבל בן הזוג חלק נוסף מיתרת העיזבון על-פי הקבוע בחוק הירושה בהתאם ליורשים האחרים של המנוח ודרגת קרבתם אליו.
  • להלן פרוט חלקו של בן הזוג במקרים השונים:
    1. במקרה בו המנוח הותיר ילדים או צאצאיהם או הורים- מקבל בן הזוג חצי מהעיזבון. לשם המחשה: במידה והמנוח הותיר אחריו בת זוג ושלושה ילדים - בת הזוג יורשת חצי מהעיזבון, וכל אחד מהילדים יירש שישית מהעיזבון.
    2. במקרה בו המנוח הותיר אחריו בן זוג ללא ילדים וכן אחים או צאצאיהם או הורי הורים - מקבל בן הזוג שני שליש מהעיזבון.
    3. אם המנוח הותיר בנוסף לבן הזוג אחים או צאצאיהם או הורי הורים אך בן הזוג היה נשוי לו שלוש שנים לפחות והם גרו בעת פטירת המנוח בדירה הכלולה בעיזבון אז בן הזוג לבדו מקבל את כל חלקו של המוריש בדירה. בנוסף יירש בן הזוג שני שליש מיתרת העיזבון כאמור לעיל.
    4. במקרה בו המנוח לא הותיר אחריו מלבד בן הזוג, קרובים מבין אלו שנמנו לעיל, בן הזוג יורש את העיזבון כולו.

זכויות ידוע/ה בציבור של המנוח

  • לידוע בציבור זכויות ירושה על פי דין. לשם מימוש זכויות אלה, צריכים להתקיים התנאים המנויים בחוק:
    1. המנוח והידועה בצבור חיו חיי משפחה במשק בית משותף.
    2. בשעת מותו של המנוח אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר.
  • במקרה כזה הידוע בציבור יורש את החלק שהיה יורש על פי דין במידה והיה נשוי למנוח בעת פטירתו. 

זכויות במקרה של אימוץ

  • האימוץ יוצר זכויות ירושה בין המאמץ למאומץ בלבד, ולא בין שאר בני המשפחה של המאמץ או של המאומץ.
  • המאומץ וצאצאיו יורשים הן את המאמץ והן את קרוביהם הביולוגיים;
    1. מאומץ כדין זכאי לרשת את מאמצו כאילו היה ילדו הביולוגי. כך גם צאצאי המאומץ זכאים לרשת את המאמץ.
    2. המאומץ וצאצאיו זכאים לרשת את קרוביו הביולוגיים של המאומץ.
    3. הורי המאומץ והורי הוריו וצאצאיהם אינם יורשים את המאומץ.
    4. המאומץ וצאצאיו אינם זכאים לרשת את קרובי המשפחה של המאמץ.
    5. המאמץ זכאי לרשת את המאומץ כאילו היה הורהו.
    6. קרובי המשפחה של המאמץ אינם יורשים את המאומץ.

המדינה כיורשת

  • במקרה בו המנוח לא הותיר אחריו קרובי משפחה מאלו המנויים בחוק כפי שפורט לעיל או ידוע בצבור, המדינה יורשת את עזבונו. במקרה שכזה מנוהלים נכסי העיזבון שהוקנו למדינה על-ידי אגף האפוטרופוס הכללי עד לשחרורם בהתאם להוראות הדין.