אודות הרשם לענייני ירושה

 
​הרשמים לענייני ירושה ולשכותיהם מהווים יחידות באפוטרופוס הכללי אשר מנוהלות בכל אחד מהמחוזות.
לשכות הרשם לענייני ירושה, החלו בפעילותן עם תיקון חוק הירושה, תשכ"ה-1965 והקמת מוסד זה בשנת 1998. מאז, מוגשות אל הרשמים לענייני ירושה כל הבקשות לצווי ירושה ולצווי קיום צוואה, פרט לאלה המוגשות לבתי הדין הדתיים.

  • ​הגשת הבקשה אל הרשם לענייני ירושה או אל בית הדין הדתי, נתונה לבחירתו של מגיש הבקשה.
  • הרשמים לענייני ירושה ממונים ומוסמכים ע"י שר המשפטים בהתאם להוראות חוק הירושה הקובע כי סגני האפוטרופוס הכללי ישמשו גם כרשמים לענייני ירושה וכי שר המשפטים רשאי למנות בנוסף כרשם לענייני ירושה עובד מדינה מבין העובדים הכפופים לאפוטרופוס הכללי.
  • האפוטרופוס הכללי עצמו איננו משמש כרשם ירושה, אולם הוא מכהן גם כממונה הארצי על ענייני ירושה.
  • בבקשות רבות יסתיים ההליך במתן צו ירושה או קיום צוואה על ידי הרשם לענייני ירושה. במקרים אחרים שנקבעו בחוק הירושה מועברת הבקשה, לאחר השלמת פעולות מקדמיות, להחלטת בית המשפט לענייני משפחה.
  • לשכות הרשמים לענייני ירושה מצויות בתל אביב, חיפה, נצרת עילית, ירושלים ובאר שבע.

תפקידי מערך הרשם לענייני ירושה:

  • ביחידת הרשם לענייני ירושה במחוז שאליה הוגשה הבקשה בודקים, בין היתר, את העניינים הבאים:
    1. האם קיים תיק קודם על שם המנוח.
    2. האם המנוח הפקיד צוואה.
    3. האם הבקשה שהוגשה עומדת בדרישות תקנות הירושה וניתן לקבלה לשם העברתה להמשך בדיקה מהותית וטיפול.

התהליך מקבלת הבקשה:

  • עם קבלת בקשה ופתיחת תיק בעניינה, מתפרסם דבר הגשת הבקשה לציבור. במקביל, מועברת הבקשה לבדיקת ותגובת בא- כוח היועץ המשפטי לממשלה במחלקת האפוטרופוס הכללי שבמחוז.
  • כל התנגדות לבקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה מוגשת אף היא ליחידת הרשם לענייני ירושה במחוז שבו הוגשה הבקשה המקורית. אם התיק הועבר אל בית המשפט לענייני משפחה על-ידי הרשם לענייני ירושה, תועברנה התנגדויות המוגשות מאותו מועד ישירות אל בית המשפט. 
  • המידע בלשכות הרשם לענייני ירושה מצוי במאגר ממוחשב ומקושר בין כל מחוזות האפוטרופוס הכללי. לרשות כלל הציבור עומדת מערכת מידע מקוון באתר הרשם לענייני ירושה בה ניתן לקבל מידע רב על הטיפול בבקשות.
  • פעולות הנעשות על ידי לשכות הרשמים לענייני ירושה חייבות בתשלום אגרה  בשיעור הקבוע בתקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), תשנ"ח- 1998.

צו ירושה למול צו קיום צוואה

  • צו ירושה הוא צו משפטי הניתן מטעם הרשם לענייני ירושה אשר מסדיר את חלוקת העיזבון של מנוח שלא ערך צוואה. צו הירושה עצמו אינו מפרט את הרכוש שהותיר אחריו המנוח אלא קובע מיהם יורשיו של המנוח ומהם זכויותיהם בירושה. כדי לקבל צו ירושה יש להגיש בקשה לצו ירושה לאחת מלשכות הרשם לענייני ירושה, או לאחד מבתי הדין הדתיים.
  • במקרה שמנוח הותיר אחריו צוואה ערוכה כדין, יינתן אחריו צו קיום צוואה. על מנת לקבל צו קיום צוואה יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה ללשכת הרשם לענייני ירושה במחוז שבתחום סמכותו נמצא מקום מושבו של המנוח או לבית הדין הדתי המוסמך. לבקשה תצורף, בין היתר, הצוואה המקורית שהותיר המנוח אותה מבקשים לקיים.
  • צו הירושה או צו קיום הצוואה, הניתן על ידי הרשמים לענייני ירושה, מצוי במאגר הממוחשב ביחידת הרשם לענייני ירושה וניתן לקבל העתק ממנו בכל עת. כל אדם זכאי לקבל העתק צו שניתן אחר מנוח.

חוק הירושה:

  • חוק הירושה מאפשר בין היתר עשיית צוואה בפני רשות ובכלל זה הרשם לענייני ירושה מוסמך לערוך צוואות. בנוסף צוואה בפני רשות יכולה להעשות גם בפני שופט, רשם של בית משפט, חבר בית דין דתי ונוטריון.
  • מצווה יכול, אף שאינו חייב, להפקיד את צוואתו בלשכת הרשם לענייני ירושה, אפילו אם נערכה בפני אדם אחר. צוואה שנערכה, תוכנה ועצם הפקדתה חסויים כל עוד המצווה בחיים. הפקדת צוואה בלשכת הרשם לענייני ירושה מבטיחה שלא יינתן, לאחר מות המצווה, צו ירושה או צו קיום צוואה אחריו, בהתעלם ממנה.