היחידה לאיתור נכסים עזובים ולהשבתם - נתונים לשנת 2013

 
היחידה הארצית לגילוי ולניהול רכוש מופקדת על איתור וניהול נכסים עזובים על-פי חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978. "נכס עזוב" מוגדר כנכס שלא נמצא מי שרשאי ומסוגל לנהוג בו מנהג בעלים או לנהלו, או שבעליו אינם ידועים.

מבוא

  • מתפקידי היחידה לאתר נכסים עזובים, ולשם כך מתקבלים דיווחים מרשויות וממוסדות שונים ומגורמים פרטיים ונערכות חקירות, בהתאם לסמכויות שהוקנו לה בחוק לנהלם בנאמנות לטובת בעליהם הפרטיים ולשחררם לידי הזכאים להם, או להעבירם לקניין המדינה.
  • כמו כן, האפוטרופוס הכללי מנהל נכסים שהוקנו בעבר לממונה הירדני על רכוש האויב מכוח חוק סדרי משפט ומינהל (נוסח משולב), תש"ל-1970.
  • היחידה הארצית לגילוי ולניהול רכוש מנהלת נכסים מסוגים שונים, ובהם נכסי מקרקעין, מיטלטלין וכספים.
  • נוסף על התפקיד המרכזי של ניהול נכסים עזובים מופקדת היחידה על טיפול האגף בתחום החילוט וכן על קבלת מתנות שקיבלו עובדי ציבור, לפי חוק שירות הציבור (מתנות), תש"ם-1979, רישומן וחלוקתן בהתאם לתקנות שהותקנו לפי החוק.
  • פעולת היחידה כוללת פנייה למאגרי מידע, כגון מרשם האוכלוסין, הרשות המקומית שבה נמצא הנכס, חברה קדישא, בנקים, בדיקה באתרי אינטרנט שונים העוסקים בחקר המשפחה (גניאולוגיה) ועוד.
  • כשירות לציבור ולשם הגברת המודעות מפרסם האפוטרופוס הכללי דרך קבע, במשרדיו ובאתר האינטרנט רשימת שמות הנעדרים שרכושם מנוהל על-ידי האגף לעיון הציבור.

מחלקת גילוי

  • מחלקת גילוי עוסקת בקבלת דיווחים על חשד לנכסים עזובים ובביצוע פעולות לאיתור בעלי הרכוש בארץ ובחו"ל. במקרה שאלו לא אותרו, יפנה האפוטרופוס הכללי לבית המשפט בבקשה למתן צו לניהול הרכוש, ובמקרה של נכס ששוויו נמוך הוא ינהלו ללא צו בהתאם לסעיף 7 לחוק.
  • הבנקים מחויבים בחובת דיווח אחת לשנה לאפוטרופוס הכללי לגבי חשבונות "רדומים" (פיקדונות שלא התבצעה בהם כל פעילות במשך תקופה העולה על עשר שנים). הנתונים נבדקים, ובסיומו של הליך גילוי ניתנים צווי ניהול, והכספים מועברים לאגף. כספים שלגביהם לא נתקבלו צווי ניהול נותרים בידי הבנקים.
  • מחלקת גילוי הרכוש הארצית מתמקדת בטיפול בדיווחי מוסדות מרוכזים (כגון פנייה לרשויות המס ולבנקים) ובביצוע פעולות יזומות לאיתור רכוש עזוב ובעליו. בנוסף, בכל אחד ממחוזות האגף פועלת מחלקת גילוי, המטפלת בפניות פרטניות מהציבור על חשד לקיומו של נכס עזוב שנמצא בתחום סמכות המחוז.

ניהול הרכוש

  • היחידה הארצית מנהלת נכסים מסוגים שונים, ובהם נכסי מקרקעין, מיטלטלין וכספים. את נכסי הנדל"ן מסוג דירות ובתי עסק מנהלת חברה חיצונית, המפוקחת על-ידי עובדי האגף, והמגרשים מנוהלים במישרין על-ידי מפקחים של היחידה. הכספים שבניהול היחידה מושקעים על-ידי יחידת ההשקעות באגף.
  • במסגרת ניהול הרכוש מבצע האפוטרופוס הכללי כל פעולה הדרושה לשמירה על הנכסים ולאחזקתם השוטפת, ובכלל זה:
    1. רישום הזכויות בנכס על שם הבעלים.
    2. רישום הערה בדבר ניהול הנכס על-ידי האפוטרופוס הכללי.
    3. תשלום המסים, בכפוף לקיום כספים נזילים בחשבון התיק.
    4. השכרת הנכסים במקרים מתאימים.
    5. ביצוע ביקורות בנכסים.
    6. מעקב אחר שינויים תכנוניים.
    7. נקיטת הליכים משפטיים במידת הצורך.
    8. עסקאות בנכסי מקרקעין בכפוף לאישור בית המשפט.

סיום ניהול הרכוש

  • האפוטרופוס הכללי מסיים את ניהול הרכוש בשלושה מצבים עיקריים:
  1. שחרור הרכוש לידי הזכאים לו:
    על המבקש את שחרור הרכוש מידי האפוטרופוס הכללי להניח תשתית ראייתית מוצקה, התומכת בהיותו הבעלים החוקיים של הרכוש, או להוכיח את זכאותו כיורש של הבעלים החוקיים.
  2. העברת הרכוש לקניין המדינה:
    • בתום תקופה שנקבעה בחוק ולאחר ביצוע פעולת יזומות נוספות לאיתור בעלי הרכוש, מועבר הרכוש לקניין המדינה (בניהול כספים 15 שנים לפחות, ובנכסי מקרקעין שנוהלו לפחות 32 שנים).
    • האפוטרופוס הכללי פועל לאיתור בעלי הזכויות ברכוש, בין בדרך של פרסום בעיתונות ובאתר האינטרנט של משרד המשפטים, בין על-ידי פניות לאנשים ולגופים שעשויים לסייע באיתור שהם בעלי מידע מסייע והנמצאים בארץ ובחו"ל וכד'.
    • בסיום תפקידו מגיש האפוטרופוס הכללי דין וחשבון לבית המשפט על פעולותיו אלו ובית המשפט רשאי להורות על העברת הנכס לקניין המדינה ושחרור האפוטרופוס הכללי מאחריות, או להורות כל הוראה אחרת, לרבות בדבר נקיטת פעולות נוספות על-ידי האפוטרופוס הכללי.
    • אם בעלי הזכויות ברכוש מאותרים לאחר העברתו לקניין המדינה, הם זכאים לקבל בחזרה את הנכס או את שוויו, וזאת ללא הגבלת זמן, בהתאם להוראות סעיף 15 (ד) לחוק.
    • נכסים במזרח ירושלים, המנוהלים מכוח סעיף 5 לחוק סדרי משפט ומינהל [נוסח חדש], תש"ל-1970, ניתנים להעברה לקניין המדינה אם שוכנע בית המשפט שאין הצדקה להמשך ניהולם על-ידי האפוטרופוס הכללי.
  3. העברת הרכוש לחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ:
    • על-פי חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו- 2006, מועבר כל הרכוש המוגדר כ- "נכס של נספה השואה" לחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ. הנכסים שנוהלו על-ידי האפוטרופוס הכללי סווגו בהתאם להוראות חוק זה והועברו לחברה בהתאם לקריטריונים שנקבעו בחוק.
    • כן הועברו לחברה נכסי הממונה המנדטורי על רכוש האויב - כספים ונכסי מקרקעין בארץ, שהוחרמו על-ידי ממשלת המנדט הבריטי עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ואשר היו שייכים לתושבים או לאזרחים של מדינות שהיו תחת השלטון הנאצי. עם תום המלחמה הוחל בתהליך של שחרור הרכוש לבעליו. עם הקמת המדינה הועבר הרכוש שלא שוחרר למשרד האוצר של ממשלת ישראל, והחל משנת 1968 הועבר הרכוש לניהולו של האפוטרופוס הכללי.

חילוט רכוש

  • נוסף על פעילותה בתחום ניהול נכסי נעדרים, הופקדה היחידה הארצית לגילוי ולניהול רכוש על תחום החילוט והייתה אחראית על תפיסת רכוש המחולט על-פי דין ומימושו, הפקדת הכספים שהתקבלו בתמורתו בקרן החילוט וחלוקתם בהתאם למטרות הקרן ולהחלטות מועצות החילוט.
  • במסגרת זו הייתה היחידה אחראית לניהול רכוש מחולט בהתאם לחוקים הבאים:
    1. פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973
    2. חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000
    3. חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), תשס"ז-2006
    4. כמו כן מוקנית הסמכות לטפל בחילוט רכוש לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003.
    5. בנוסף, מוקנות ליחידה סמכויות לסעדים זמניים הננקטים לפי חוק איסור מימון טרור, תשס"ה-2005 ומכוח פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] תשכ"ט-1969.
  • במהלך שנת 2013 הוקמה, על-פי הנחיית מנכ"ל משרד המשפטים דאז, ועדת היגוי בין-משרדית לדיון בתחום החילוט והגברת הפעילות בו. לאחר הגשת ממצאי צוות ההיגוי, הוחלט בשנת 2014 על-ידי מנכ"לית משרד המשפטים על הקמת יחידת חילוט עצמאית באגף האפוטרופוס הכללי והחלה קמתה.

סיכום פעילות היחידה הארצית לגילוי וניהול רכוש בשנת 2013

  • ניהול רכוש:
    1. בשנת 2013 נפתחו באגף 268 תיקי ניהול רכוש, מתוכם 231 תיקי כספים ו-37 תיקי נדל"ן (בהשוואה ל-281 תיקי ניהול רכוש שנפתחו בשנת 2012). מנגד נסגרו 77 תיקי ניהול רכוש (כספים ונדל"ן) בהשוואה ל- 326 תיקי ניהול רכוש (כספים ונדל"ן) שנסגרו בשנת 2012 ו- 261 תיקים שנסגרו בשנת 2011.
    2. נכון ליום 31.12.2013, יש בניהול האפוטרופוס הכללי 14,243 תיקי ניהול רכוש פעילים, מתוכם 9,495 תיקי כספים ו- 4,748 תיקי נדל"ן (מתוכם 884 דירות ובתי עסק), וזאת בהשוואה ל- 14,278 תיקי ניהול רכוש בסוף שנת 2012, מתוכם 9,561 תיקי כספים ו-4,717 תיקי נדל"ן (מתוכם 858 דירות ובתי עסק).
    3. תיקי הכספים המנוהלים כוללים כספים בהיקף של כ- 1.83 מיליארד ש"ח, בהשוואה לכספים בהיקף 1.547 מיליארד ש"ח בשנת 2012.
    4. תיקי הנדל"ן המנוהלים כוללים 884 דירות ובתי עסק ו- 3,864 מגרשים.
    5. בשנת 2013 הסתכמו התקבולים משכר דירה בגין נכסי הדירות בכ- 19.3 מיליון ש"ח, בהשוואה לתקבולים בסך 18.8 מיליון ש"ח בשנת 2012 ותקבולים בסך של כ-17.8 מיליון ש"ח בשנת 2011.
      תקבולי דירות - הכנסות משכר דירה במיליוני שקלים
    6. מדובר בהמשך מגמה של גידול בהכנסות משכר דירה בגין נכסים שבניהול ופיקוח האגף בהשוואה לכל אחת מהשנים הקודמות, כאשר בהשוואה לשנת 2012 מדובר בעלייה של כ-2.7 % ובהשוואה לשנת 2011 מדובר בעלייה של כ- 8.4%.
  • גילוי:
    1. בשנת 2013 נפתחו ביחידה הארצית לגילוי וניהול רכוש 491 תיקי גילוי (בהשוואה ל-512 תיקי גילוי שנפתחו בשנת 2012) ונסגרו 553 תיקי גילוי רכוש בהשוואה לשנת 2012, שבה נסגרו 548 תיקים ולשנת 2011, שבה נסגרו 520 תיקים.
    2. במהלך שנת 2013 נסגרו תיקי כספים בסך של כ-52 מיליון ש"ח והסתיים הטיפול ב-227 נכסי מקרקעין. 
      מספר תיקים שנסגרו

נתונים על פעילות גילוי במחוזות בשנת 2013

  • בשנת 2013 נפתחו 512 תיקי גילוי בכלל מחוזות האגף בהשוואה ל- 485 תיקי גילוי שנפתחו במחוזות האגף בשנת 2012 ו- 264 תיקי גילוי שנפתחו בשנת 2011.
  • מדובר בעלייה של 5.5% בהשוואה לשנת 2012 ובעלייה של 94% בהשוואה לשנת 2011.
  • בשנת 2013 נסגרו בכלל מחוזות האגף 442 תיקים בהשוואה ל- 449 תיקים שנסגרו בשנת 2012 ול- 492 תיקים שנסגרו בשנת 2011. 
     מספר תיקי גילוי שנפתח ונסגרו לפי מחוז לשנת 2013

    טבלה פעילות גילוי במחוזות לפי שניםטבלה מספר תיקי גילוי שנפחו ונסגרו בשנים 2009-2013
  • שחרורים:
    1. בשנת 2013 דנה ועדת השחרורים באגף בבקשות לשחרור המתייחסות ל- 120 תיקים, מתוכם הוכרו כ- 97% מהמקרים כזכאים לרכוש, וזאת בהשוואה לשנת 2012, שבה דנה ועדת השחרורים באגף בבקשות לשחרור המתייחסות ל- 144 תיקים, מתוכם הוכרו כ- 90% מהמקרים כזכאים לרכוש.
  • איתור רכוש:
    1. בשנת 2013 הוגשו ליחידה הארצית לגילוי וניהול רכוש 633 פניות לאיתור רכוש, וזאת בהשוואה ל- 456 פניות לאיתור רכוש שהוגשו בשנת 2012, ו- 475 פניות שהוגשו בשנת 2011. מדובר בעלייה של כ- 39% במספר הבקשות לעומת שנת 2012.
    2. דגש ניתן על מענה יעיל, ומשך הטיפול וממוצע ימי הטיפול בפנייה עמד על 18.6 ימים בהשוואה ל- 19.4 ימים בממוצע בשנת 2012 ו- 17.4 ימים בממוצע בשנת 2011גרף איייתור רכוש לפי שנים
  • חילוט רכוש:
    1. בשנת 2013 נפתחו ביחידה 173 תיקי חילוט בהשוואה לשנת 2012, שבה נפתחו ביחידה 152 תיקי חילוט ולשנת 2011, שבה נפתחו ביחידה 48 תיקי חילוט. מדובר בעלייה של כ- 14% במספר תיקי החילוט שנפתחו בהשוואה לשנת 2012.
       גרף פתיחת תיקי חילוט בשנים 2011-2013
  • להלן נתוני חילוט וקנסות בשנת 2013 לקרנות החילוט על-פי החוקים השונים:
    1. התקבולים על-פי פקודת הסמים המסוכנים הסתכמו ב-7,280,005 ש"ח.
    2. התקבולים על-פי החוק לאיסור הלבנת הון הסתכמו ב-22,527,366 ש"ח.

 טבלת הכנסת קרנות החילוט לשנים 2009-2013

  • במהלך שנת 2013 הוקמה, עפ"י הנחיית מנכ"ל משרד המשפטים דאז, ועדת היגוי בין משרדית לדיון בתחום החילוט והגברת הפעילות בו. לאחר הגשת ממצאי צוות ההיגוי, הוחלט בשנת 2014 על-ידי מנכ"לית משרד המשפטים על הקמת יחידת חילוט עצמאית באגף האפוטרופוס הכללי.
  • העברת נכסים לקניין המדינה:
    1. בשנת 2013 הועברו לקניין המדינה כ- 4.2 מיליון ש"ח (מאז כניסתו לתוקף של חוק האפוטרופוס הכללי לעניין זה בשנת 2005 הועברו מאגף האפוטרופוס הכללי למדינה כ-201 מיליון ש"ח). 
    2. במהלך שנת 2013 הוגשו לבתי המשפט השונים כ- 37 בקשות לאישור העברת כספים לקניין המדינה (בהשוואה ל-168 בקשות ב- 2102).
    3. בשנת 2013 נסגרו 34 תיקי רכוש בעקבות העברת נכסים לקניין המדינה.
  • טיפול במתנות לעובדי ציבור:
    1. בשנת 2013 נקלטו ונרשמו 461 פריטים חדשים ונתרמו 231 פריטים.