היחידה לאיתור נכסים עזובים ולהשבתם

 
Translation:        English  Русский     :תרגומים
​היחידה לאיתור נכסים עזובים ולהשבתם מופקדת על ניהול נכסים עזובים על פי חוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח – 1978.​​​​

מתפקידי היחידה:

  • לאתר נכסים עזובים.
  • לנהל את הנכסים העזובים (מסוגים שונים ובהם נכסי מקרקעין, מיטלטלין וכספים) בנאמנות לטובת בעליהם הפרטיים.
  • דירות ובתי עסק מנוהלים על ידי חברה חיצונית המפוקחת על ידי עובדי האגף. מגרשים מנוהלים במישרין על ידי אנשי היחידה והכספים שבניהול היחידה מושקעים על ידי יחידת ההשקעות של האגף.
  • לשחרר את הנכסים לידי הזכאים להם, או להעבירם לקניין המדינה.
  • בנוסף לתפקידה המרכזי כאמור, מופקדת היחידה על טיפול במתנות שקיבלו עובדי ציבור.

ניהול נכסים עזובים

  • האפוטרופוס הכללי מופקד על פי חוק האפוטרופוס הכללי על ניהולם של נכסים עזובים. "נכס עזוב" מוגדר כנכס שלא נמצא מי שרשאי ומסוגל לנהוג בו מנהג בעלים או לנהלו, או שבעלו אינו ידוע (סעיף 1 לחוק).
  • כן מנהל האפוטרופוס הכללי נכסים שהיו בניהולו של הממונה הירדני על רכוש האויב מכוח סעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב] תש"ל – 1970. לאחר מלחמת השחרור הוקנו נכסים של יהודים באזורי הגדה המערבית שמחוץ לתחומי השיפוט של מדינת ישראל לממונה הירדני על רכוש האויב. בשנת 1967 הוקנו נכסים אלה לרשויות הממשל הצבאי ובשנת 1970 הוקנו אותם נכסים שהיו בגבולות השיפוט של ירושלים המורחבת לאפוטרופוס הכללי.

ניהול נכסים של נספי השואה 

    • ​​החל מסוף המאה ה19 וביתר שאת לאחר מלחמת העולם הראשונה, רכשו יהודים מאירופה נכסי נדל"ן בארץ ישראל (קרקעות, בתים ודירות),הפקידו כספים בבנקים בארץ וקנו ניירות ערך.
    • ​​לאחר מלחמת העולם השנייה, התברר כי רבים מבעלי רכוש זה שישבו בגרמניה ובארצות הכיבוש נספו והרכוש שהיה בבעלותם נותר בארץ. המאמצים לשחרור רכוש זה לבעלי הנכסים או יורשיהם נתקלו בקשיים, ולכן הרכוש נותר בידי "הממונה המנדטורי על רכוש האויב" (Custodian). לאחר הקמת המדינה הועבר רכוש זה למשרד האוצר של ממשלת ישראל. בשנת 1968 הועבר הרכוש לניהולו של האפוטרופוס הכללי.                                                      
    • ​​בשנת 2000 הוקמה בכנסת "ועדת חקירה פרלמנטרית לאיתור ולהשבת רכוש קורבנות השואה" בראשות ח"כ קולט אביטל. 
    • ​​בעקבות מסקנות הועדה חוקק "חוק נכסים של נספי השואה (השבת רכוש ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה) התשס"ו 2006". החוק החדש הורה על הקמת חברה שתפקידה יהיה לאתר רכוש של נספי שואה המצוי בישראל וכן לאתר את היורשים. לאחר הקמת החברה עברו נכסים שהוגדרו כנכסים של נספי שואה מגופים שונים במדינת ישראל (בניהם האפוטרופוס הכללי וקק"ל) לניהול "החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה".
    • ​​​בינואר 2018, עם סגירת החברה לאיתור ולהשבה, הוחזרו הנכסים שנותרו בידי החברה לניהול וטיפול האפוטרופוס הכללי.

    קבלת דיווח על חשד לנכס עזוב

    • סעיף 5 לחוק קובע כי מי שמחזיק בנכס עזוב או בנכס שיש לו יסוד להניח שהוא עזוב, וכן עובד ציבורי שנודע לו על נכס כזה אגב מילוי תפקידו, חייב להודיע על כך לאפוטרופוס הכללי ולמסור לו את הפרטים הידועים לו על הנכס. דוגמאות למקרים בהם יש חשד לנכס עזוב:
    1. אדם נפטר ערירי והותיר אחריו רכוש, ללא יורשים ידועים.
    2. נכס השייך לאדם שאינו נמצא בארץ ולא ידוע מה עלה בגורלו
    3. נכס שבעליו אינם ידועים.
    4. נכס שלגביו נותק הקשר עם הבעלים (למשל: חשבון בנק ללא תנועה במשך 10 שנים ומעלה, נכס מקרקעין שלגביו לא משולמים מיסים תקופה ארוכה).

    המחלקה לאיתור נכסים עזובים ובעלי זכויות

    • המחלקה פועלת ביחידה לאיתור נכסים עזובים ולהשבתם ובמחוזות האגף. המחלקה עוסקת ב:
    1. קבלת דיווחים על חשד לנכס עזוב.
    2. ביצוע פעולות לאיתור בעלי הרכוש בארץ ובחו"ל.
    • אם האפוטרופוס הכללי לא מצליח לאתר את בעלי הרכוש, הוא פונה לבית המשפט בבקשה למתן צו לניהול הרכוש (סעיף 6 לחוק) ובסכומים נמוכים מנהלו ללא צו (סעיף 7 לחוק).
    • מחלקת גילוי ארצית מתמקדת בטיפול בדיווחי מוסדות מרוכזים ובביצוע פעולות יזומות לאיתור רכוש עזוב ובעליו. בכל אחד מהמחוזות פועלת מחלקת גילוי אשר מטפלת בפניות פרטניות מהציבור על חשד לקיומו של נכס עזוב שנמצא בתחום סמכות המחוז.

    מחלקת ניהול נכסים

    • היחידה לאיתור נכסים עזובים ולהשבתם מנהלת נכסים מסוגים שונים ובהם נכסי מקרקעין, מיטלטלין וכספים.
      דירות ובתי עסק מנוהלים על ידי 2 חברות חיצוניות המטפלות בהשכרת הנכסים ומפוקחות על ידי עובדי האגף.
    • במסגרת הניהול מבצע האפוטרופוס הכללי כל פעולה הדרושה לשמירה על הנכסים ולאחזקתם השוטפת. בין השאר, האפוטרופוס הכללי דואג ל:
    1. רישום הזכויות בנכס על שם הבעלים.
    2. רישום הערה בדבר ניהול הנכס על ידי האפוטרופוס הכללי.
    3. תשלום המיסים (בכפוף לקיום כספים נזילים לתשלום בחשבון התיק).
    4. השכרת הנכסים (במקרים מתאימים).
    5. ביצוע ביקורות בנכסים.
    6. מעקב אחר שינויים תכנוניים.
    7. נקיטת צעדים משפטיים (במידת הצורך).
    8. ביצוע עסקאות בנכסי מקרקעין (במקרים חריגים ובכפוף לאישור בית המשפט).

    סיום ניהול הרכוש

    • האפוטרופוס הכללי מסיים את ניהול הרכוש בשלושה מצבים עיקריים: 
    1. השבת הנכס לידי הזכאים לו.
    2. העברת הנכס לקניין המדינה.
    3. העברת הנכס לחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ (בפירוק).   
    • מחלקת השבת נכסים: על הטוען לזכות בנכס להוכיח להנחת דעתו של האפוטרופוס הכללי שהוא רשאי לקבלו. בדיקת הזכאות נעשית לרוב בשני מישורים:
    1. הוכחת הזהות בין בעל הנכס המנוהל על ידינו לבין הפונה הטוען לזכויות  או קרובו המנוח של הטוען לזכויות.
    2. הוכחת זכות הירושה של הפונה וחלקו בירושה.
    • בהשבת נכסים מקפיד האפוטרופוס הכללי לקבל הוכחות מספיקות באשר לזכות הבעלים על מנת להבטיח את השבת הנכס לידי הזכאים לו בלבד ועל מנת לסכל ניסיונות להשתלט, שלא כדין, על נכסים עזובים. ניתן להגיש את הבקשה באופן עצמאי או באמצעות עו"ד.
    • תשומת ליבכם: על מנת להימנע מהוצאות מיותרות, אנו ממליצים להגיש בקשה להשבת הרכוש רק לאחר בירור בנוגע לרכוש המנוהל ולהנחיות הפרטניות שיימסרו על ידינו בהתאם.
      1. לבירור בנוגע לרכוש מנוהל : טופס "בקשה לבירור פרטים על רכוש נעדרים" מקוון. (בשל תקלה זמנית יש לשלוח את 'טופס הבקשה לבירור פרטים על רכוש נעדרים המנוהלים ע"י האפוטרופוס הכללי' בדרך שאינה מקוונת.)
      2. לבירור בנוגע לבקשת שחרור שהוגשה: talia@justice.gov.il
      3. ניתן להעזר בטופס שחרור המופיע תחת לשונית "טפסים"
      4. לבירור בנושא פדיון מניות JCT

    בקשה לבירור ביחס לרכוש מנוהל

    המחלקה לאיתור זכאים ולהעברת נכסים עזובים לקניין המדינה

    • על פי סעיפים 15(ג1)–15(ד) לחוק, כספים שנוהלו במשך 15 שנה לפחות על ידי האפוטרופוס הכללי ונכס מקרקעין שנוהל על ידיו במשך 32 שנים לפחות, יועברו לקניין המדינה בכפוף לביצוע הפעולות המפורטות בחוק.
    • קודם להעברת הנכס לקניין המדינה נדרש האפוטרופוס הכללי לבצע פעולות שתכליתן לנסות לאתר את בעלי הזכויות בנכס. פעולות אלו כוללות:
    1. ביצוע פרסומים בשני עיתונים יומיים ובאתר האינטרנט של משרד המשפטים.
    2. פניה לאנשים ולגופים במדינה שעשוי להיות להם מידע שיוכל לסייע באיתורם של בעלי הזכויות.
    3. ביצוע הליך של חקירה ובדיקה בארץ ובחו"ל בשקידה סבירה לאיתור בעלי הזכויות בנכס.
    • האפוטרופוס הכללי נדרש להגיש דין וחשבון לבית המשפט על פעולותיו אלו. אם בית המשפט שוכנע כי לא היה ניתן לאתר את בעלי הזכויות בנכס, על אף שהאפוטרופוס הכללי פעל בשקידה סבירה במילוי חובותיו, יאשר בית המשפט את הדין וחשבון שהגיש ובכך יאשר את העברת הנכס לקניין המדינה ושחרורו של האפוטרופוס הכללי מניהולו ומכל אחריות לגביו. בית משפט רשאי להורות לאפוטרופוס הכללי כל הוראה שימצא לנכון ביחס לנכס, לרבות על עשיית פעולות נוספות לאיתור בעלי זכויות בו, בטרם יאשר את הדין וחשבון.
    • במידה ובעלי הזכויות בנכס מאותרים לאחר העברתו לקניין המדינה, הם יהיו זכאים לקבל בחזרה את הנכס או את שוויו וזאת ללא הגבלת זמן, בהתאם להוראות סעיף 15 (ד) לחוק.
    • נכסים במזרח ירושלים המנוהלים מכוח סעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח חדש] תש"ל – 1970 ניתן להעביר לקניין המדינה אם שוכנע בית המשפט שאין הצדקה להמשיך בניהול (סעיף 15 (ג4)).
    • לפרסומים בדבר נכסים לגביהם האפוטרופוס הכללי עומד לפנות לבית המשפט בבקשה בקשר להעברתם לקניין המדינה
    • לבירורים בנושא ניתן לפנות למשרדנו בדוא"ל: elienv@Justice.gov.il

    העברת נכס מהחברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה בע"מ (בפירוק) לאפוטרופוס הכללי

    מתנות עובדי ציבור

    • לפי חוק שירות הציבור (מתנות), תש"ם - 1979, והתקנות שהותקנו לפיו, מקבל האפוטרופוס הכללי הודעות על מתנות שקיבלו עובדי ציבור, שהן קניין המדינה. עפ"י החוק בסמכות המשרד הממשלתי להחליט אילו מתנות יישמרו ואילו יוצאו למכירה. האפוטרופוס הכללי מקבל לחזקתו את המתנות המיועדות למכירה ומטפל במכירתן והעברת הכספים לתקציב המדינה.

     

    להרחבה