תיק עזבון אסתר הופה ז"ל

 
​ביום 1.1.08 הוגשה ליחידת הרשם לענייני ירושה באגף האפוטרופוס הכללי בקשה לקיום צוואתה של המנוחה אסתר הופה ז“ל אשר הלכה לעולמה 4 חודשים קודם לכן.
קריאת הצוואה ובדיקתה, כחלק מהליך בחינת הבקשה לצו קיום צוואה, העלתה כי המנוחה ועזבונה קשורים לשני סופרים יהודים בעלי שם- ד“ר מקס ברוד ופרנץ קפקא.

  • המנוחה אסתר הופה היתה מזכירתו ויד ימינו של ד“ר מקס ברוד ז“ל, שהיה סופר, פובליציסט ומלחין יהודי אשר עלה לישראל עם פרוץ מלחמת העולם השניה, כשהוא מציל את עצמו מידי הנאצים ואשר הלך לעולמו בישראל בשנת 1968.
  • ידידו וחברו הטוב של מקס ברוד היה הסופר פרנץ קפקא ז“ל, מגדולי הסופרים והיוצרים במאה העשרים אשר מת ממחלת השחפת בפראג שבצ‘כוסלובקיה בשנת 1924. בטרם נפטר, הורה פרנץ קפקא לחברו מקס ברוד להשמיד את כל כתביו, אך על אף הוראה זו עלה מקס ברוד לישראל כשבידיו יצירותיו הספרותיות של פרנץ קפקא ז“ל. ברוד אף ערך והוציא לאור חלק מיצירותיו של קפקא, יצירות אשר זכו להערכה ופרסום בינלאומים, למחקר ולהתעניינות מצד ארכיונים שונים בעולם בעיקר באירופה.
  • משימה זו של ברוד, להוציא לאור את כתבי קפקא, לא הושלמה בחייו, ולפיכך הורה המנוח בצוואתו משנת 1961 למזכירתו המנוחה אסתר אילזה הופה ז“ל, לקבל לידיה את עזבונו, לסיים מלאכתו ולמסור את עזבונו הספרותי למשמרת בגנזך ציבורי. פרשנות הוראה זו מהווה את בסיס המחלוקת בתיק עזבון אסתר הופה ז“ל.
  • לאחר פטירתה הורישה אסתר הופה בצוואתה את כל עזבונה לשתי בנותיה. אשר על כן התעורר הצורך להכריע האם עזבונו הספרותי של מקס ברוד, הכולל בתוכו את כתבי קפקא, מהווה חלק מעזבונה של אסתר הופה הניתן להורשה לבנותיה או שמא מקס ברוד, בצוואתו, קבע הסדר של ”יורש אחר יורש“ באופן שהעביר לאסתר הופה את השימוש בעזבונו בחייה בלבד, אולם ציווה כי לאחר פטירתה יישמר עזבונו בארכיב ציבורי.
  • הואיל ולאור כל האמור לעיל לא היה ספק בעיני בא כוח היועץ המשפטי לממשלה במחלקת האפוטרופוס הכללי כי קיים בתיק אינטרס ציבורי הן לצורך שמירה על הכתבים יקרי הערך שהינם בעלי חשיבות היסטורית והן לצורך ההכרעה בשאלה מי זכאי לקבל כתבים אלה, הודיע ב“כ היועץ המשפטי לממשלה על התערבותו בהליכים של הבקשה לצו קיום צוואה והדיון בפרשנות הצוואה ובקיומה הועבר לבית המשפט לענייני משפחה (כב‘ השופת קופלמן-פרדו).
  • עם תחילת ההליכים ולאור המחלוקת כפי שצוינה לעיל, מונו שני מנהלי עזבון זמניים לשני העזבונות: עו“ד אהוד סול מונה לניהול עזבונו של מקס ברוד ועוה“ד שמואל קסוטו ורמי הדר מונו לניהול עזבונה של אסתר הופה, כל זאת על מנת לאמוד את היקפו של העזבון הספרותי, לכנסו ולשמרו עד לסיום ההליכים המשפטיים וההכרעה בסוגיה שבמחלוקת.
  • לצורך דיון יעיל וענייני בשאלת הזכאות לכתבים, היה צורך תחילה לקבל מידע על היקף הכתבים וערכם פעולה שהיתה כרוכה בפתיחת הכספות בארץ, מיון ובדיקה של הכתבים וכן נסיעה לשוויץ ובדיקת הכספות שם. הואיל ובדיקת הכתבים הינה שאלה שבמומחיות הן לצורך בדיקת תוכנם והן לצורך זיהוי כתבי היד שבהם, פעל ב“כ היועמ“ש במחלקת האפוטרופוס הכללי בשיתוף עם אנשי גנזך המדינה למציאת מומחים אשר יתלוו אל מנהלי העזבון בעת פתיחת הכספות, מיון המסמכים וכו‘.
    ב“כ היועמ“ש באגף האפוטרופוס הכללי פעל רבות לארגון הפעולות שנדרשו לביצוע האמור תוך קבלת כל האישורים הנדרשים לרבות אישור בית המשפט וניהול התדיינות משפטית בנושא בחלק מהמקרים.
  • מפרטה שהגישו מנהלי העזבון הזמניים עלה כי כתבי יד ומסמכים שונים של ברוד וקפקא מצויים בחמש כספות בבנקים בישראל ובארבע כספות נוספות בשוויץ הרשומות על שם המנוחה הופה. פתיחת הכספות העלתה כי הן כוללות מאות מסמכים, רובם ישנים מאד, חלקם בכתב יד קשה לקריאה וחלקם בדפוס, אשר אוחסנו בעשרות תיקיות. נמצא כי לא כל הכתבים היו בעלי ערך ספרותי אך יחד עם זאת נמצאו כתבים בעלי ערך היסטורי וספרותי כאחד. מנהלי העזבון הגישו מספר דוחות על תוכן הכספות אם כי עד היום לא נעשה מיון ופענוח מלא של כל המסמכים שהכילו הכספות.
  • הואיל והמחלוקות בהליך נסובות בעיקרן בשאלות משפטיות לרבות פרשנות הוראות שונות בצוואתו של מקס ברוד ולאחר שהובהר מהו היקף העזבון, גם אם לא באופן מלא, הוגשו ע“י הצדדים בהוראת בית המשפט סיכומים בעניין פרשנות הצוואה;
    1. בנותיה של המנוחה אסתר הופה טענו כי עזבונו של ברוד עבר עפ“י צוואתו לבעלותה ולחזקתה הבלעדית והשלמה של אימן ולכן הן רשאיות לקבלו ואילו
    2. עמדת מנהל עזבונו של מקס ברוד ועמדת ב“כ היועמ“ש באגף האפוטרופוס הכללי, הינה שהוראת צוואתו של מקס ברוד העבירה את עזבונו למנוחה אסתר הופה בדרך של יורש אחר יורש בלבד ולפיכך לאחר שהלכה לעולמה, יש להעביר את הכתבים לגנזך ציבורי אשר ישמרם בנאמנות לתועלת הציבור כולו.
  • בתיק הוגשו עד כה עשרות בקשות ביניים ונתגלעו מחלוקות משפטיות רבות בין בנותיה של המנוחה לבין מנהל עזבון מקס ברוד והאפוטרופוס הכללי. והתיק ממתין להכרעת בית המשפט לענייני משפחה אשר יקבע מי זכאי, בין היתר, לכתביו של פרנץ קפקא.