אודות

 
היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הוקמה במסגרת החלטת ממשלה מספר 1958 מיום 19.08.2016 בנושא "מדיניות ממשלתית לקידום שילובם המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית".​

​תפקידי היחידה (על פי החלטת ממשלה מספר 1958)

  • תיאום וסנכרון הפעילות הממשלתית במניעת גזענות ואפליה. 
  • קליטת תלונות, הפנייתן לטיפול הגורמים הרלוונטיים ומעקב אחר הטיפול.
  • מעקב אחר יישום המלצות הצוות הבינמשרדי למיגור גזענות (המלצות ועדת פלמור). 
  • כתיבה ופרסום של דוח שנתי המפרט את פעילות היחידה ומשרדי הממשלה ביחס לטיפול בתלונות בגין גזענות ואפליה, וצעדי מניעה ומדיניות שננקטו לשם קידום השוויון ומניעת אפליה.
  • בחינת הצורך בשינוי חקיקה הדרושים למניעת גזענות ואפליה והעלאת הצעות בנושא בפני שרת המשפטים וקידומן עם הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשרד המשפטים.
  • גיבוש רשימת מומחים, אנשי מקצוע, שחקנים, יוצרים ובעלי כישורים רלבנטיים מקרב יוצאי אתיופיה והנגשת הרשימה לאמצעי תקשורת לגיוון רשימת המומחים המופיעים בתקשורת.
  • הפקת שידורים יזומים, שיופצו מטעם הממשלה ואשר יקדמו מסרים מתאימים למיגור הגזענות. 

רקע להקמת היחידה

"במהלך עבודתם, נאלצו חברי הצוות להישיר פעם אחר פעם את מבטם אל הראי שהציבה בפניהם קהילת יוצאי אתיופיה בישראל במהלך עבודתם, ולהתמודד עם המציאות העגומה. מציאות בה נער וגבר אתיופי מדווחים על תחושת חוסר ביטחון, כאשר הם מתהלכים ברחובות העיר וחשופים, כדבר שבשגרה, להתנכלות והטרדה על רקע תיוגם כ'חריגים בנוף'. מציאות בה לא פעם נערה ואישה אתיופית אינן זוכות ליחס שווה ומכבד. מציאות בה אזרחנו שחורי העור הם הבולטים ביותר ומזוהים ביותר במרחב ולצד זאת, שקופים בכל כך הרבה מובנים אחרים". כך תיארה , יו"ר הוועדה, עו"ד אמי פלמור, את המציאות של ישראליות וישראלים יוצאי אתיופיה על רקע צבע עורם. 

ועדת פלמור לא הסתפקה בהכרה בקיומה של מופעי גזענות ממסדית ובתיאור המבוסס של חוויות גזעניות שחוו יוצאי אתיופיה, אלא גיבשה 53 המלצות יישומיות שונות. אחת ההמלצות המרכזיות היא: הקמת יחידה ממשלתית לתיאום המאבק בגזענות. 

תפיסות גזעניות מובילות לאפלייתו של אדם כמעט בכל תחומי חייו. אפלייתו של אדם היא תופעה פסולה מיסודה ובלתי חוקית. האפליה הגזענית בפרט ואפליה בכלל,  גורמת פגיעה קשה בכבודו של האדם המופלה ומונעת ממנו מימוש זכויותיו באופן שווה בחברה. 

האפליה הגזענית בחיי היומיום מתרחשת במרחב הציבורי, בין היתר, במניעה מאדם להתהלך חופשי במרחב הציבורי, סירוב  כניסה למקום ציבורי או לספק לו שירות או מוצר המוצע לציבור על רקע גזעני והתבטאויות גזעניות במרחב הציבורי, לרבות שימוש באמצעי מדיה שונים לקידום תפיסות גזעניות.

תחומי הטיפול בתלונות

  • התנהגות גזענית במרחב הציבורי ובמוסדות ציבור (לרבות מקומות בילוי).
  • התנהגות גזענית של עובדי רשויות ציבוריות. 
  • התנהגות גזענית של מעסיקים בשירות הציבורי.
  • התנהגות גזענית של גורמי אכיפת חוק.
  • מופעי גזענות בתקשורת.
  • אחר: כל תלונה שעניינה חשד להתנהגות גזענית במרחב הציבורי.