קול קורא להגשת מועמדות לתפקיד יושבי ראש ועדות תעסוקה לפי חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התשי"ט-1949

 
|12/03/2014 |


 
​בהתאם לסעיף 20(א) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התשי"ט-1949 (להלן: החוק), שרת המשפטים תמנה, לאחר התייעצות עם שר הביטחון, יושבי ראש לוועדות תעסוקה לצורך חוק זה. 
שרת המשפטים מבקשת להרחיב את רשימת יושבי הראש, בהתאם לסמכות הנתונה לה בסעיף האמור. לשם הרחבת הרשימה כאמור, הוחלט על קיומו של הליך פומבי.

כללי
חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התשי"ט-1949, מעגן את זכויותיהם של חיילים משוחררים משירות סדיר ומשירות מילואים, בנוגע לחזרה לעבודה לאחר תום תקופת השירות. החוק קובע את חובותיו של מעסיק, לרבות חובתו לקבל בחזרה לעבודה עובד אשר יצא לשירות צבאי, איסור פיטורין בשל שירות במילואים או בתקופת השירות במילואים וכיו"ב.
החוק קובע הקמת ועדות תעסוקה לצורך חוק זה, בהן אדם הסבור כי זכויותיו לפי החוק הופרו, רשאי לפנות לוועדת תעסוקה בבקשה שתפסוק בכל ענין הנוגע לזכויותיו. ועדת התעסוקה מוסמכת על-פי החוק לתת צווים, לקבוע פיצויים וכן להטיל קנסות על מעסיקים שהפרו את הוראות החוק. על החלטות  ועדת התעסוקה אפשר לערער לפני בית דין אזורי לעבודה.
ועדת התעסוקה מורכבת מארבעה חברים: אחד הכשיר לכהן כשופט בית משפט השלום והוא יושב הראש, אחד שהוא עובד הלשכה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון, אחד שהוא נציג ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, ואחד שהוא נציג ארגוני נותני העבודה המייצגים במדינה. שלושת האחרונים מתמנים על-ידי שר הביטחון.
הליך האיתור הנוכחי נוגע למינוי יושבי ראש בלבד.

פעילות ועדות ערר 
ועדות התעסוקה מתכנסות בארבע לשכות היחידה להכוונת חיילים משוחררים של משרד הביטחון (ירושלים, באר שבע, חיפה ותל השומר). בכל לשכה יכול לפעול יותר ממותב אחד. הוועדות מתכנסות בהתאם לצורך, ויום דיונים בוועדה נמשך בדרך כלל לא יותר מארבע שעות. בדרך כלל הוועדות מקיימות 2-3 דיונים בחודש. משך כל דיון לא יותר מ-4 שעות. 

המאגר
כדי להרחיב את מעגל המועמדים לכהן כיושבי ראש ועדות ולקדם את מתן ההזדמנות השווה, הוחלט על פרסומה של פנייה לציבור לשם הקמתו של מאגר המועמדים. יובהר, כי אין בקיומו של הליך זה כדי לגרוע מהאפשרות של איתור יזום של מועמדים מתאימים. בנוסף לכך, חשוב להזכיר כי סמכות המינוי הסופית מסורה לשרת המשפטים.

תנאי כשירות
תנאי הכשירות ליושב ראש ועדה, קבועים בסעיף 20(ג) לחוק, לפיו על המועמד להיות כשיר לכהן כשופט בית משפט השלום. 
הכשירות להתמנות כשופט בית משפט שלום קבועה בסעיף 4 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 לפיו כשיר להתמנות לשופט שלום "מי שרשום ומי שזכאי להיות רשום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין, ועסק ברציפות או לסירוגין, לא פחות מחמש שנים, מהן לפחות שנתיים בארץ, באחד או באחדים מן הדברים המנויים בסעיף 2(2)".
סעיף 2(2) לחוק בתי המשפט מונה את העיסוקים הבאים: (א) עריכת דין, (ב) שפיטה או תפקיד משפטי אחר בשירות מדינת ישראל או בשירות אחר שנקבעו בתקנות בתי המשפט (שופטים), תשל"ג-1973, וכן (ג) הוראת משפטים באוניברסיטה או בבית ספר גבוה למשפט שנקבעו בתקנות בתי המשפט (שופטים) שהוזכרו לעיל. 
יובהר, כי המתמנים לתפקיד יתחייבו שלא לייצג בפני הוועדה, וזאת כדי למנוע ניגוד עניינים.

משך המינוי
לפי סעיף 20(ג1) לחוק, יושב ראש ועדת תעסוקה ימונה לתקופה אחת בלבד של שש שנים. 

הליך בחירת המועמדים
מיון ראשוני
מבין כלל הפונים יערך מיון ראשוני על בסיס השאלונים והמסמכים שיועברו, בהתאם לצרכי המשרד. בנוסף לתנאי הסף הקבועים בחוק, ילקחו בחשבון שיקולים שונים המשפיעים על מידת ההתאמה של כל מועמד למינוי, כגון השכלה, ניסיון מקצועי (בדגש על דיני העבודה), ניסיון בגופים מעיין-שיפוטיים, המלצות וכיו"ב. כמו-כן ילקחו בחשבון שיקולים מערכתיים ובכלל זה, ייצוג הולם וצרכי כח האדם במחוזות השונים. 

ועדת המיון
מתוך המועמדים שיעברו את שלב המיון הראשוני יזמן המשרד, על-פי שיקול דעתו, מועמדים לראיון אישי בפני ועדת מיון. שיקולי הוועדה יהיו בהתאם לשיקולים שפורטו לעיל לגבי המיון הראשוני וכן התרשמות מן המועמד בראיון. נוכח הכוונה להקים מאגר מועמדים, ייתכנו מצבים בהם מועמד ימצא מתאים למינוי אך לא ימונה באותה העת, וזאת כדי לאפשר את מינויו במועד מאוחר יותר.

בדיקת המינוי
בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 1.1500, מועמדים שיימצאו כשירים על ידי ועדת המיון יועברו לבחינת לשכת היועצת המשפטית למשרד המשפטים. 
מועמד שכהונתו בוועדה טעונה אישור נוסף כתנאי למינויו, מכוח כללים החלים עליו (כגון אישור מעסיק), לא ימונה לתפקיד אלא לאחר שדרישות אלו התמלאו. 
בדיקת לשכת היועצת המשפטית תכלול גם קבלת רישום פלילי, ככל שרישום שכזה קיים. 

שלב המינוי
לאחר השלמת כל התנאים למינוי כאמור לעיל, וככל שהמועמד ישלים את כל הנדרש ממנו במסגרת לוחות הזמנים שייקבעו, תועבר ההמלצה מלשכת היועצת המשפטית אל לשכת שרת המשפטים. לאחר קיום התייעצות עם שר הבטחון, כנדרש בחוק, יועבר כתב המינוי לחתימת שרת המשפטים. הודעה בדבר המינויים תפורסם ברשומות. 

תשלומים 
יושבי הראש זכאים לתשלום עבור השתתפותם בישיבות בהתאם לתעריפי החשב הכללי, הוראת תכ"מ – תשלום לחברי ועדות ציבוריות (הוראה מס' 13.1.7) (לינק להוראה), ולא יהיה בישיבות אלה יצירת יחסי עובד מעביד בין המועמד שמונה לבין המדינה. 

הוראות החוק המובאות להלן, מוצגות בתמצית ובאופן חלקי. לקבלת התמונה המלאה יש לעיין בנוסח המלא של החוק.   

הגשת מועמדות למאגר
הגשת המועמדות תיעשה על גבי שאלון למועמד (לינק לשאלון) בצירוף כל המסמכים הבאים:
1. קורות חיים;
2. תעודות המעידות על השכלה משפטית (ממוסד אקדמאי מוכר על-ידי המועצה להשכלה גבוהה או בעל רישיון פעולה בישראל מאת המועצה להשכלה גבוהה);
3. רישום בפנקס חברי לשכת עורכי הדין (במידה וישנו רישום כזה);
4. תמונת פספורט;
5. צילום תעודת זהות;
6. הסכמה למסירת מידע מהמרשם הפלילי; (כמצורף לשאלון)

שאלות בכל הקשור להליך זה יש לפנות למספר הטלפון 02-6466003 במשרד המשפטים, בין השעות 8:00 -12:00 או לכתובת הדואר האלקטרוני  minuim@justice.gov.il.
יש לשלוח את השאלון, בצירוף כל המסמכים הנדרשים, לכתובת הדואר האלקטרוני minuim@justice.gov.il, או לפקס שמספרו 02-6467722.

לא יאוחר מיום 25.4.2014 (י"א ניסן התשע"ד)

הודעה זו מיועדת לנשים ולגברים כאחד.​