פרסומי הממשלה בעיתון "הפלס"

 
|03/10/2017 |

​התוכן המלא של חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי), גב' דינה זילבר, כפי שנמסרה במענה לפניית היועץ המשפטי של מערכת הבטחון, אשר עסקה בפרסום מטעם הממשלה בעיתון הפלס.

  1. ​בפנייתו של שר הביטחון נמסר, כי בעת האחרונה ישנן עדויות לכתבות ופרסומים רבים בעיתון "הפלס" אשר קוראים לתלמידי ישיבות שלא להתגייס לצה"ל ויוצאים כנגד חוק הגיוס ובתוך כך מפיצים דברי שנאה, הסתה והשמצה נגד חיילי צה"ל. נוכח האמור, התבקשה עמדתנו באשר לאפשרות משרד הביטחון להימנע באופן גורף מפרסום בעיתון דנן.
  2. לשם בחינת הנושא פנינו לגורמים הרלוונטיים בפרקליטות המדינה ונמסר לנו כי כנגד גורמים אשר פעלו באופן עברייני לטובת הפרסום בעיתון הפלס, הוגש כתב אישום בשנת 2015 בגין קשירת קשר לביצוע עוון, ושידול להטרדה באמצעות מתקן בזק. בין המתלוננים המפורטים בכתב האישום מצויה גם עובדת של לשכת הפרסום הממשלתית (להלן- לפ"מ).
  3. בנוסף, בימים אלו, הוכנה טיוטת כתב אישום נוסף (להלן- טיוטת כתב האישום השני) ונמסר לחשודים כי נשקלת אפשרות העמדתם לדין פלילי על פי כתב החשדות. טיוטת כתב האישום מוגשת כנגד בעלי תפקידים בכירים בעיתון הפלס בגין עבירות סחיטה באיומים של נושאי משרה בחברות עסקיות במשק לשם פרסום בעיתון (יצוין, כי אף היו מעצרים של חלק מהחשודים בפרשה). בטיוטת כתב האישום מפורטים למעלה מ- 100 מתלוננים ביניהם מנכ"ל משרד הפנים וכן נושאי תפקידים בכירים בחברות מובילות במשק. יצוין, כי האירועים המפורטים במסגרת טיוטת כתב האישום התרחשו בעת האחרונה – החל מאוקטובר 2015 ועד אפריל 2017.
  4. במסגרת טיוטת כתב האישום נאשמים, בין היתר, הבעלים והעורך של עיתון הפלס וכן מנכ"ל העיתון. כמו כן, נאשמים שישה פעילים נוספים הקשורים בפעילות העיתון כאשר אחד מהפעילים נאשם בשני כתבי האישום המפורטים. כנגד כלל הנאשמים האמורים מייחסת טיוטת כתב האישום עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים וכן הטרדה באמצעות מתקן בזק.
    להלן נביא בתמצית את המפורט במבוא לטיוטת כתב האישום השני, והמיוחס לכלל החשודים (יצוין, כי נאשם 1 הינו בעלים ועורך של העיתון ונאשם 2 הינו מנכ"ל העיתון):
    "עובר לחודש אוקטובר 2015 או בסמוך לכך, קשרו נאשמים 1, 2 ו- 3 קשר לסחוט באיומים נושאי משרה בחברות גדולות במשק (להלן – המתלוננים), בכוונה לגרום לחברות לפרסם בעיתון הפלס ולא בעיתון יתד נאמן (להלן – הקשר הראשון).
    ...
    במהלך החודשים אוקטובר 2015 – אפריל 2017 (להלן – התקופה הרלבנטית לכתב האישום), במסגרת הקשר הראשון והשני ולשם קידומם, במספר רב של הזדמנויות, צייתו רבבות מאזינים, אשר נכנסו באמצעות הקוד הסודי לקו המאבק, לתכנים שהועלו עליו ובעקבותיהם התקשרו למתלוננים, בשעות לא שגרתיות ובתדירות גבוהה, והטרידו אותם טלפונית – והכל בכוונה להוציא לפועל את תוכנית הקשר הראשון [...] כתוצאה ממסכת ההטרדות, נגרם למתלוננים נזק ישיר ועקיף בין לחייהם הפרטיים ובין לחייהם העסקיים. הם הפסיקו לענות לטלפונים באופן גורף, אחדים מהם הפסיקו לפרסם את מוצרי חברותיהם בעיתונות החרדית בכלל וכפועל יוצא מכך נפגעו רווחיהם."
  5. כאמור, בימים אלה מקיימת הפרקליטות שימוע לחשודים, אשר בכפוף אליו תתקבל החלטה סופית על ידי הגורם המוסמך בשאלת ההעמדה לדין. נפנה לבחון, אם כן, האם וכיצד ניתן להתחשב במידע זה במסגרת הפרסום הממשלתי.
  6. לפי הוראות תכ"ם 7.12.1, משרדי הממשלה ויחידות הסמך מחויבים לרכוש שירותי פרסום באמצעות לפ"מ. כידוע, דרך המלך לביצוע עסקה לרכישת שירותים על-ידי גופים ציבורים הינה דרך המכרז הפומבי, בהתאם לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 והתקנות שהותקנו מכוחו. זאת, על מנת להגשים תכליות בדבר שמירה על טוהר מידות ומניעת משוא פנים, שוויון הזדמנויות ויעילות כלכלית. לצד החריג לכלל, מכיר הדין בנסיבות שבהתקיימותן ניתן להתקשר עם גורם פלוני בפטור ממכרז, וגם זאת, תוך קיום הליך שקוף, הוגן ושוויוני, ככל הניתן בנסיבות הענין (וראו לענין זה, תקנה 1א לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993). בהקשר הקונקרטי, תקנה 3(12) לתקנות חובת המכרזים קובעת כי התקשרות של לפ"ם לפרסום בכלי תקשורת אינה טעונה מכרז; וכי התקשרות כאמור תיעשה, ככל הניתן, לאחר בדיקת כמה הצעות הבאות בחשבון.
  7. כפי שנמסר לנו על-ידי לפ"מ, בחירתם של אמצעי המדיה וזהות הגורם המפרסם, מבוססת על אמות-מידה מקצועיות הקבועות בנוהל פנימי של לפ"מ. כפועל יוצא, פרסום בעיתון הפלס, כמו כל פרסום בכלי תקשורת אחר, נבחן גם הוא על-פי אמות המידה המקצועיות של לפ"מ. נקודת המוצא היא שאין חובה לפרסום דווקא בעיתון הפלס, ומכאן כי רק לאחר שנמצאה הצדקה מקצועית לפרסום בעיתון הפלס, יש מקום להידרש לשאלת האפשרות להימנע מהפרסום בעיתון.
  8. ראוי לציין בהקשר זה, כי ביהמ"ש הכיר באפשרות שרשות מינהלית תביא במניין שיקוליה האם להתקשר עם גורם כלשהו, שיקולים בדבר חשדות למעורבות פלילית.  "חשדות חמורים לפגיעה בטוהר המידות הנחקרים בידי המשטרה הם שיקול רלוונטי שהרשות המינהלית רשאית לשקול, ולא אחת אף מחויבת לשקול, בבואה להתקשר עם אדם או תאגיד. עצם העובדה כי ההליכים המשפטיים טרם הסתיימו אין משמעה כי מדובר בשיקול לא רלוונטי... על אחת כמה וכמה אלה הם פני הדברים כאשר מדובר בחשדות חמורים הנוגעים באופן ישיר להתקשרות קודמת עם הרשות הנוגעת בדבר עצמו, כמו בענייננו" (ע"א 8189/11 רפאל דיין נ' מפעל הפיס (ניתן ביום 21.2.2013), פס' 23; וראה, גם, בג"ץ 295/80 משה קידר עבודות עפר ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבטחון, פ"ד לד(4) 468, 475-473 (1980); בג"ץ 4565/92 שיץ קרית ארבע בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(1) 163, 165 (1993); עת"מ 41902-02-16 קן-התור הנדסה ובנין בע"מ נ' משטרת ישראל (16.6.16)). במסגרת שיקול זה יש לבחון, בין היתר, את מהות העבירה אשר בגינה נחשב הגוף כמעורב בפלילים, מידת חומרתה ונסיבותיה; זיקתה של העבירה כאמור לשירות המבוקש; משך הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה; עוצמת הראיות לביצוע העבירה; מיהות בעלי התפקידים המואשמים בפלילים והקשר שלהם לגורם המתקשר, וכיוצא באלו.
  9. בנסיבות המקרה הייחודיות שלפנינו, הכוללות גם בתמונת הדברים המצטברת כוונה לנקוט בהליכים פליליים כנגד בכירים בעיתון הפלס ביחס לסוגיה העוסקת באופן ישיר בפרסומים בעיתון; והעובדה שאין חובה לפרסם דווקא בעיתון זה – יש מקום להתחשב במסגרת השיקולים לבחירת כלי התקשורת המתאימים לצורך ביצוע הפרסומים, בעובדות שפורטו לעיל ביחס לעיתון. זאת, בכפוף לסייגים שיפורטו להן. 
  10.  יחד עם זאת, יובהר כי החלטה גורפת להימנע מפרסום בעיתון גם בנסיבות האמורות עלולה לטמון בחובה קשיים משפטיים שונים. הדברים נכונים ביתר שאת כאשר החלטה כאמור מתבצעת על-ידי המדינה, הפועלת כנאמן הציבור ומחויבת בשמירה על שוויון הזדמנויות ותחרות הוגנת, ולא על-ידי גוף פרטי או מסחרי.  על כן, על החלטה כאמור לעלות בקנה אחד עם עקרונות המשפט המנהלי ותכליות דיני המכרזים ולהיות סבירה בנסיבות העניין. כמו כן, שקילת המידע האמור וההחלטה האם לפרסם מודעה בעיתון הפלס או לאו, תעשה באופן פרטני ביחס לכל פרסום. משמעות הדבר היא, כי גם אם בהתאם לאמות המידה המקצועיות של לפ"מ אפשר ורצוי לפרסם מודעה ספציפית בעיתון הפלס, ניתן יהיה להימנע מכך לאחר התחשבות ושקילת המידע בנוגע להליכים הפליליים שפורט לעיל, אך זאת בכפוף לבחינת השיקולים המצטברים הבאים:
    א. מהותו של השירות המפורסם האם מדובר במידע חיוני לציבור (למשל, מידע אודות התגוננות בשעת חירום וכדומה), או שמדובר בפרסום בעל אופי שאינו כרוך בחשיבות או דחיפות מיוחדת (למשל, פרסום שמטרתו להודיע על אירוע תרבות שמקיים המשרד). ככל שמדובר בשירות או מידע שהוא חיוני לציבור – למשל פרסום בנוגע לביטחון או שלום הציבור – יהיה קושי ממשי להימנע מלפרסם בעיתון, ככל שהוא אמצעי התקשורת המתאים ביותר לצורך העברת המידע והמסר לציבור.
    ב. הציבור אליו מיועד הפרסום – יש לבחון האם מדובר במידע לציבור בלתי מסוים או במידע הרלוונטי למגזר ייחודי. ככלל, כאשר הפרסום בעיתונות הוא כללי ורלוונטי לכלל הציבור ההחלטה הסבירה תהיה לפרסמו בכלי התקשורת הנגיש ביותר לציבור הרחב. עם זאת, מקום בו המידע המפורסם רלוונטי למגזר ייעודי (ובענייננו, הציבור החרדי), נכון לבחון את אוכלוסיית היעד של עיתון הפלס על מנת לפרסם בכלי התקשורת האפקטיבי ביותר . בהתאם, ככל שעיתון הפלס בנסיבות המסוימות של הפרסום הוא כלי התקשורת הרלוונטי המתאים ביותר לשם העברת המידע לציבור החרדי, הרי שתגבר הנטייה לפרסם את המידע בו, על אף הקושי שבכך.
    ג. קיומה של חלופה אפקטיבית – לצורך כך יש להתחשב, בין היתר, במרכזיותו של כלי התקשורת, קהל היעד והיקף התפוצה שלו. ככל שעיתון הפלס הוא כלי התקשורת הרלוונטי לפרסום המסוים (בין היתר, מהשיקולים המפורטים), יש לבחון – טרם ההחלטה על פרסום במסגרתו – קיומן של חלופות אפקטיביות, כגון פרסום בעיתונים רלוונטיים חלופיים או בכלי תקשורת אחרים, אשר הפרסום באמצעותם יגשים את מטרות הפרסום.
  11. לסיכום הדברים, בנסיבות המקרה שלפנינו, נוכח האישומים והחשדות שפורטו לעיל לפיהם בעלי תפקידים בכירים בעיתון הפלס וכן פעילים בעיתון, פעלו לטובת עיתון הפלס תוך נקיטה בשיטה של סחיטה באיומים ובהטרדות בכל הנוגע לפרסומים של גופים שונים בו, עמדתנו היא כי במסגרת ההחלטה המקצועית על פרסום בעיתון הפלס יש לשקול גם את ההיבטים האמורים. בהתאם לכך, ובכפוף לבחינה מקצועית פרטנית של כל פרסום שיש כוונה לפרסמו בעיתון הפלס ולבחינת השיקולים המצטברים והסייגים שפורטו לעיל, אין מניעה שתתקבל בסופו של יום החלטה על הימנעות מפרסום בעיתון הפלס. "