עדכון הנחיית פרקליט המדינה מס' 2.5

 
|23/03/2016 |

פרקליט המדינה, שי ניצן, עדכן את הנחייה מס' 2.5 בדבר "מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד למסירת אמרה או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט ובגין סירוב להעיד". ההנחיה משנה בנושאים מגוונים הנחיה קודמת שהוצאה לפני שנים בנושא זה.
ההנחיה מבקשת להגביר אכיפה בעבירות של תלונות שווא (עלילה) ובעבירות של עדות כוזבת או שקרית, בנסיבות ובתנאים המצדיקים זאת, כמפורט בה. בה בעת, מבקשת ההנחיה להבטיח שלא תבוצע אכיפה פלילית בנסיבות שבהן האינטרס הציבורי הכולל אינו תומך בכך.

עניינה של ההנחיה בהתוויית מדיניות התביעה בעניין פתיחה בחקירה פלילית והעמדה לדין של אדם בגין חשד למתן אמרה או עדות כוזבת או סותרת מתוך כוונה להטעות בחקירה או במשפט. בסיום ההנחיה מובאת הנחיה נוספת בנושא העמדה לדין של מי שסירב להעיד במשפט. בסוגיות אלו יש לעיתים שיקולים ואינטרסים נוגדים המחייבים מלאכת איזון עדינה, ובין היתר לשם כך עודכנה ההנחיה.

ההנחיה המעודכנת מחדדת את ההבחנה בין "עלילה" לבין מסירת עדות סותרת או שקרית, שאינה עולה כדי עלילה. סעיף 9 בהנחיה מורה שככל שמתעורר חשד שאדם העליל עלילת שווא, העניין יועבר לחקירת משטרה וככלל, ישנו אינטרס ציבורי בהעמדה לדין.
 
במצב דברים מובהק פחות, למשל כאשר התעורר חשד לכך שאדם מסר בחקירה או במשפט אמרה שקרית או אמרה הסותרת הודעה קודמת בפרט מהותי מתוך כוונה להטעות (אך באופן שאינו עולה כדי עלילה), יאזן התובע את האינטרסים השונים וייטה להפנות את העניין לחקירה, ככל שהתקיימו, בין היתר, התנאים המפורטים בהנחיה.
 
ככל שהאמרה גרמה בפועל או הייתה בעלת פוטנציאל לגרום נזק חמור לאדם אחר או לאינטרס הציבורי, וככל שהאמרה ניתנה במסגרת הליך פלילי ונסובה על עבירה פלילית חמורה יותר, תגבר הנטייה להעמיד לדין. ככל שהעד ששינה את הגרסה הוא המתלונן בתיק אשר הביא לפתיחה בחקירה, או שהוא עד מדינה או עובד ציבור שמסר עדות בחקירה במסגרת תפקידו, יגבר האינטרס הציבורי שבמיצוי הדין עימו.
 
מנגד, ככל שהעד חזר בו מגרסתו השקרית ביוזמתו ומסר, בסופו של יום, גרסת אמת והנזק שנגרם כתוצאה מהאמרה השקרית אינו חמור, עשוי הדבר להוות שיקול שלא לפתוח בחקירה, וזאת מתוך אינטרס ציבורי שלא להרתיע עדים מלחזור בהם מגרסתם השקרית המוקדמת.
 
ההנחיה שינתה את ההנחיה הקודמת גם בכל הנוגע לעד שטען כי היה קורבן לעבירות מין או אלימות, אם בדיעבד מסתבר כי מסר במשטרה אמרה שקרית מפלילה, ממנה חזר בעדותו בבית המשפט (וזאת, להבדיל מעלילת שווא הפוגעת בנאשם). בהנחיה החדשה נאמר, כי במקרים אלה יש לשקול בחיוב פתיחה בחקירה והעמדה לדין, אולם בטרם קבלת החלטות אלה, יש לשקול בין היתר האם קיים קשר בין העד לחשוד או לנאשם, המקים חשש טבוע לקיומו של מניע זר ו/או פסול שבגינו חזר העד מן האמרה, כגון עקב קירבה מיוחדת בין העד לחשוד/לנאשם. חשש זה קיים לעתים קרובות בעבירת מין או אלימות בתוך המשפחה, או כאשר מדובר בקטין, חסר ישע או אדם אחר, המצוי ביחסי תלות עם החשוד או הנאשם (כדוגמת יחסי עובד-מעביד). במסגרת זו יש לבחון, האם החזרה מהאמרה או העדות נובעים לכאורה מלחצים, מחשש ממשי מהחשוד או מהנאשם, מרצון להשכין שלום בית, מקיומם של רגשות אשם כלפי החשוד או הנאשם, מהיעדר כוח נפשי הנדרש כדי להעיד נגדו בבית המשפט עדות מפלילה, וכדומה, או שמא כל אלה לא מתקיימים. 

בנוסף, לפי ההנחיה, אם היה העד מתלונן בעבירת אלימות בתוך המשפחה או בעבירת מין, הרי שעקב רגישות הנושא לא תיפתח נגדו חקירה והוא לא יועמד לדין ללא אישור של פרקליט מחוז או משנהו.

ההנחיה קובעת עוד, כי ככלל, התביעה תימנע מלהורות על פתיחה בחקירה נגד חשוד או נאשם (להבדיל מעד) בגין מסירת אמרה כוזבת או סותרת שנמסרה במסגרת חקירתו או משפטו. עם זאת, גם מכלל זה ניתן לחרוג בנסיבות מיוחדות.
 
הנחיות פרקליט המדינה נועדו להתוות את מדיניות התביעה הכללית ובפרסומן יש כדי לקדם אחידות, שקיפות, ודאות ותקינות מינהלית. בנוסף, ההנחיות נועדו לסייע לפרקליטים באופן שוטף בהתמודדות עם אתגרים מקצועיים במהלך עבודתם היומיומית. 

הנחיה 2.5 עודכנה במסגרת עבודת מטה מקיפה הנערכת בחודשים האחרונים, עליה הורה פרקליט המדינה, שמטרתה לעדכן את ההנחיות הקיימות ולהכין עשרות הנחיות חדשות בנושאים שטרם הוסדרו באמצעות הנחיות בעבר. עבודת המטה מרוכזת ע"י המשנה לפרקליט המדינה אלי אברבנאל, והיא מבוצעת על ידי ד"ר דותן רוסו, ד"ר יניב ואקי ועו"ד משה מרציאנו מפרקליטות המדינה.

  • לכל הנחיות פרקליט המדינה