כתבי אישום ראשונים נגד 10 נאשמים בפרשה 242

 
|09/08/2017 |

​המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בת"א שני כתבי אישום ראשונים נגד 10 נאשמים בפרשה 242, הכוללים למעלה מ-10 פרשיות שונות.

​הנאשמים בכתב האישום המרכזי ותפקידיהם בזמן ביצוע העבירות הם:
 
פאינה קירשנבאום, סגנית שר הפנים, ח"כית ומזכ"לית מפלגת ישראל ביתנו לשעבר – נאשמת בעבירות רבות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס.
 
דוד (דאוד) גודובסקי, מנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו – נאשם בעבירות רבות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד, סחיטה באיומים, קשירת קשר לפשע, הלבנת הון ועבירות מס.
 
רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר ויועץ עסקי לגופים במשק – נאשם בעבירות של מתן שוחד, לקיחת שוחד, ניסיון ללקיחת שוחד, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה, איומים, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט.
 
אפי פלס, גזבר המועצה האזורית מטה בנימין – נאשם בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון.
 
בתיה כהן, רעייתו של רמי כהן - נאשמת בעבירה של שיבוש מהלכי משפט.
 
כתב האישום השני מהווה למעשה תמונת מראה של כתב האישום הראשון, והוא עוסק בנותני השוחד בפרשיות תנועת עזרא ועמותת איילים. הנאשמים בו הם: 
 
דניאל אלינסון, מנכ"ל עמותת עזרא העולמית ונשיא עמותת עזרא ארה''ב - נאשם בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון.
 
מתן דהן, יו"ר עמותת איילים - נאשם בעבירות של מתן שוחד, הצעת שוחד, הלבנת הון וקשירת קשר לביצוע פשע.
 
דני גליקסברג, סגן יו"ר עמותת איילים - נאשם בעבירות של מתן שוחד, הצעת שוחד, הלבנת הון וקשירת קשר לביצוע פשע.
 
סטיבן לוי, שדלן (לוביסט) העובד בחברת השדלנים "אימפקט" - נאשם בעבירות של בקשת שוחד, מתן שוחד, הצעת שוחד, הלבנת הון וקשירת קשר לביצוע פשע.
 
אירנה וולדברג, מנכ"לית התאחדות היזמים – נאשמת בעבירה של מתן שוחד.

כתב האישום נגד סגנית השר לשעבר קירשנבאום הוגש לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, אימץ את המלצת פרקליט המדינה, שי ניצן, ודחה את הטענות שהעלו באי כוחה בשימוע שנערך בפניו.

ההחלטה בעניינם של חשודים נוספים בפרשה תתקבל בתקופה הקרובה.
 
כתבי האישום שהוגשו לבית המשפט כוללים למעלה מ-10 פרשיות, אשר נחשפו במהלך חקירה מאומצת של היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל, בראשות תנ"צ אפרים ברכה ז"ל, בשיתוף יחידת יהלום של רשות המיסים, בסיוע הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ובליווי צוות פרקליטים מהמחלקה הכלכלית בראשות דן אלדד.
 
בכתבי האישום, שהוגשו ע"י עורכי הדין ד"ר מאור אבן חן, ד"ר יונתן קרמר, עמרי קופלר וגיא גמליאל, נאמר כי החל משנת 2006 ועד לפתיחת החקירה המשטרתית הגלויה בדצמבר 2014, פעלה ח"כ קירשנבאום באופן שיטתי ומתוכנן, לעיתים מתוחכם, לשם ביצוע שורה של עבירות. כך, במקרים רבים, ניצלה קירשנבאום את תפקידיה כעובדת ציבור ואת מעמדה, ובמיוחד את שליטתה על תקציבי מדינה (הכספים הקואליציוניים), כדי לדרוש שוחד ולקחת שוחד ממוסדות ציבוריים, מעמותות ומגורמים פרטיים. זאת, בדמות טובות הנאה פסולות עבורה או עבור בני משפחתה, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורבים, אליה או למפלגה.
 
לעיתים קרובות קירשנבאום אף ביקשה, דרבנה או דרשה מעובדי ציבור אחרים, מראשי גופים ציבוריים, ממנהלי עמותות ומאנשים פרטיים לפעול עמה יחד לשם הגשמת מטרותיה הפסולות ולשם הסתרתן.
 
בחלק מהמקרים היא אכן קיבלה את השוחד שדרשה, במישרין לידה או לידי מקורבים לה, בדמות כספים או מוצרים או טובות הנאה אחרות. כך למשל היה בעיקר באישום הראשון (פרשת המופעים), השני (פרשת חברת "דון טבק"), הרביעי (פרשת תנועת עזרא) והשביעי (מימון טיסות גודובסקי והיועץ של קירשנבאום ע"י התאחדות היזמים בישראל).
 
במקרים אחרים שיטת השוחד היתה מורכבת יותר: במשך השנים פנו אל קירשנבאום גופים שונים אשר ביקשו ממנה לפעול לתקצובם, ובכלל זאת המועצה האזורית שומרון, המועצה האזורית מגילות, עמותת עזרא, עמותת איילים וגורמים פרטיים אשר קידמו פעילות ציבורית. קירשנבאום הבהירה לאותם גורמים שהיא מוכנה לתקצבם, אך בעד זאת דרשו קירשנבאום וגודובסקי, בהזדמנויות שונות, שוחד בדמות נתח משמעותי מהתקציבים שהתקבלו או שיתקבלו.
 
דרישותיהם הפסולות של קירשנבאום ושל גודובסקי מצאו אוזן קשבת אצל נותני השוחד, אשר ביקשו לרצות אותם, ולא פחות מכך לעודד אותם להיטיב עם הגופים שהם עומדים בראשם. ואכן, השוחד התקבל במספר דרכים: קידום מטרות פרטיות של קירשנבאום או של ישראל ביתנו, אשר הוצגו כלפי חוץ באופן מטעה כמטרות של אותן גופים; מתן שירותים ללא תשלום עבור מפלגת ישראל ביתנו; העסקת מקורבים לקירשנבאום או למפלגה.
 
כך למשל היה באישומים השלישי (פרשת החברה לפיתוח השומרון), הרביעי (פרשת תנועת עזרא), החמישי (פרשת המועצה האזורית מגילות) והשישי (פרשת עמותת איילים).
 
כך, לפי כתב האישום, נתח משמעותי מהכספים הקואליציוניים "התגלגל" בחזרה לכיסה של קירשנבאום או לכיס המקורבים אליה או למפלגה, במספר דרכים, כגון רכישת כרטיסי טיסה, מוצרי מחשב, אלקטרוניקה וצילום, עבור קירשנבאום ובני משפחתה; מימון מטרות פרטיות של קירשנבאום או של מפלגת ישראל ביתנו, כגון שירותי יחסי ציבור שניתנו לקירשנבאום כדי לשפר את מעמדה הציבורי, העסקת מקורבים לקירשנבאום או למפלגת ישראל ביתנו בהיקפים של מאות אלפי שקלים, ועוד.
 
גודובסקי נאשם כי היה שותף מרכזי בתכנון ובהוצאה אל הפועל של חלק משמעותי ממעשיה הפליליים של קירשנבאום, כאשר לעיתים הוא פעל מתוך מטרה לקדם את ענייניו הפרטיים, לעיתים מתוך מטרה לקדם את ענייני קירשנבאום ולעיתים כדי לקדם את ענייני המפלגה.
 
רמי כהן נאשם, בין היתר, בכך שנתן שוחד לקירשנבאום באמצעות מימון השקעתה בעסק שאותו הקימה, פעל להעברת כספים קואליציוניים לאיגוד הכדורסל בתמורה לשוחד שקיבל לידיו, זייף מסמכים שונים כדי להסתיר את פעולותיו ואף איים על קצין משטרה במהלך דיון בבית המשפט.