הפצת תזכיר עבירות המתה

 
​מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) במשרד המשפטים הפיצה לעיון הציבור תזכיר לתיקון חוק העונשין (תיקון מס ...)(עבירות המתה ורשלנות), התשע"ב-2012
התזכיר מבוסס בעיקרו על המלצות ומסקנות צוות בראשות פרופ' מרדכי קרמניצר לבחינת יסודות עבירות ההמתה, 

​שהוגשו לשר המשפטים יעקב נאמן, ולאחר שמצא אותן ראויות. בנוסף, התזכיר הופץ לאחר מספר דיונים שנערכו אצל היועץ המשפטי לממשלה לצורך ליבון הדברים והכרעה במחלוקות, ולאחר שניתן אישור שר המשפטים לתזכיר.
בתזכיר מוצעת רפורמה מקיפה בסימן א' לפרק י' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובמדרג עבירות ההמתה המופיע בו, וכן כולל שינוי בהגדרת הרשלנות שבסעיף 21 לחוק העונשין. 


בנוסח הנוכחי של חוק העונשין ישנן שלוש עבירות כלליות של המתה:

· עבירת הרצח (סעיף  300 לחוק), שהעונש בצידה הוא מאסר עולם כעונש חובה. עבירת הרצח כוללת המתה בארבעה מקרים: המתה בכוונה תחילה; המתת הורה או סב; המתה תוך ביצוע עבירה אחרת או תוך הכנות לביצועה של עבירה אחרת, או כדי להקל על ביצועה; המתה אחרי ביצוע עבירה אחרת כדי להבטיח בריחה או הימלטות מעונש. בסעיף 300א לחוק קבועה הוראה המאפשרת הטלת עונש מופחת במקרים מסוימים.

· עבירת ההריגה (סעיף 298 לחוק), אשר היסוד הנפשי הנדרש בה הוא מחשבה פלילית, והעונש המרבי בצידה עומד על עשרים שנות מאסר. היקפה של עבירה זו רחב מאוד, והיא חלה גם על אותם מקרים של המתה בכוונה שאינה כוונה תחילה ואינם נמנים על אחת החלופות האחרות בעבירת הרצח, ולפיכך אינם באים בגדרה של עבירת הרצח.

· עבירה של גרימת מוות ברשלנות (סעיף 304 לחוק) שהעונש המרבי בצידה הוא שלוש שנות מאסר. 


עבירות אלו שאובות מפקודת החוק הפלילי המנדטורית משנת 1936, אשר אומצו, בשינוים שאינם מהותיים, לחוק העונשין בשנת 1977. למרות חשיבותן ורגישותן של העבירות והשנים הרבות שעברו מאז חקיקתן, ניסוחן נשאר תואם בעיקרו לנוסח המנדטורי. במהלך השנים, ביקרו בתי המשפט לא אחת את נוסחן הארכאי של עבירות ההמתה, ובעקבות הערת נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרן ברק, בפסק הדין בדנ"פ 1042/04 ביטון נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 27.11.2006),  שקראה לרפורמה בעבירות ההמתה, מונה הצוות בראשות פרופ' קרמניצר, שהדוח פרי עבודתו הוגש לשר המשפטים באוגוסט 2011. 


הדירוג של עבירות הרצח, ההריגה וגרימת המוות ברשלנות בחוק הקיים מעורר קושי ואינו משקף את המדרג המיטבי והראוי:
הקושי שמעוררת עבירת הרצח הוא היותה רחבה יתר על המידה מחד גיסא, וצרה יתר על המידה מאידך גיסא. העבירה, כפי שהיא קיימת ומפורשת כיום, אינה חלה על מעשים שחומרתם רבה וראוי לתייגם בדרגת החומרה העליונה של עבירות ההמתה, ומנגד היא חלה על מעשים שמבחינת חומרתם לא ראוי היה לתייגם כרצח. הקושי שמעוררת עבירת ההריגה הוא היותה רחבה יתר על המידה, וכוללת הן מקרי המתה חמורים יחסית של המתה מכוונת והן מקרי המתה קלים יחסית, של המתה בקלות דעת. גם נקודת ההשקה בין עבירת ההריגה לעבירת גרם מוות ברשלנות מעוררת קושי, בשל הפער הניכר בין שתי העבירות, הן במישור האחריות והתיוג הנלווה אליהן והן במישור הענישה [20 שנים להריגה לעומת 3 שנים בלבד לגרם מוות]. לפיכך הוסכם, כי נדרש שינוי יסודי ובנייה מחודשת של עבירות ההמתה. אשר לעונש – העונש של מאסר עולם חובה הקבוע בצד עבירות הרצח, שלא ניתן לסטות ממנו, הוא עונש שאינו מאפשר גמישות והכרעה בהתאם לנסיבות המקרה הפרטניות, ולעתים הוא אינו הולם את מידת האשמה שבמעשה.


נוכח קשיים אלו מוצע בתזכיר זה שינוי יסודי של עבירות ההמתה תוך דירוגן מחדש.
עיקרי השינוי:

במרכזן של עבירות ההמתה המוצעות בתזכיר תעמוד עבירת הרצח. חשיבותו הרבה של ערך חיי אדם מובילה לכך שעל עבירה זו להתאפיין ביסוד נפשי של כוונה או אדישות כלפי התוצאה הקטלנית. העונש המוצע לעבירת הרצח הבסיסית הוא מאסר עולם כעונש מרבי. לצד עבירת הרצח, מוצע לקבוע עבירה של רצח בנסיבות מחמירות, שהעונש בצידה הוא מאסר עולם חובה.


מוצע לבטל את עבירת ההריגה ולקבוע שתי עבירות עיקריות תחתיה: המתה באחריות מופחתת שהעונש בצדה הוא עשרים שנות מאסר והמתה בקלות דעת, שהעונש בצדה הוא תשע שנות מאסר. עבירת ההמתה באחריות מופחתת תכלול, על פי המוצע, מקרים מסוימים בהם מסיבות שונות, חרף התקיימותו של יסוד נפשי של אדישות או כוונה כלפי התוצאה הקטלנית, אשמתו של העושה חמורה פחות, ולפיכך הוא יואשם, בעבירת ההמתה באחריות מופחתת. יודגש כי על פי המוצע, המתה באדישות לגביה לא התקיימו הנסיבות המקלות, באה היום בגדר עבירת ההריגה, ואילו על פי המוצע תהיה בגדר עבירת הרצח.


מוצע להוסיף עבירה של גרימת מוות בהתרשלות רבתי, שהעונש בצדה הוא חמש שנות מאסר, אשר תהווה דרגת ביניים בין העבירה של המתה בקלות דעת לבין העבירה של גרימת מוות ברשלנות. כן מוצע להוסיף עבירה של המתה בעקבות בקשת הקרבן, שהעונש בצדה הוא חמש שנות מאסר.


מוצע לבטל את סעיף 309 לחוק העונשין "גרימת מוות" ואת עבירת "העלמת לידה" לפי סעיף 311 לחוק, וכן את עבירת המתת תינוק לפי סעיף 303 לחוק.


· מוצעים שני תיקונים להגדרה של רשלנות, הקבועה בסעיף 21(א) לחוק, שעניינו היסוד הנפשי שבעבירה. תיקונים אלו הם תיקונים בחלק הכללי של חוק העונשין, ולפיכך הם נוגעים לכלל עבירות הרשלנות, ולא רק לסימן גרימת המוות.

 

 

נודה על קבלת הערות הציבור עד ליום י"ג בתמוז התשע"ב (03/07/2012), באמצעות אתר קשרי ממשל.

 

>  לעיון בתזכיר החוק

 

>  להעברת הערות באמצעות אתר קשרי ממשל