הצעת חוק המאבק בטרור עברה בקריאה ראשונה

 
​ביום רביעי האחרון (3.8.11) עברה בכנסת בקריאה ראשונה הצעת חוק המאבק בטרור, התשע"א – 2011, לאחר ששר המשפטים שעמד בראש ועדת השרים שאישרה את טיוטת הצעת החוק, יציג את עיקריה בפני מליאת הכנסת


הצעת החוק, שגובשה במחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) שבמשרד המשפטים, היא בעלת חשיבות עליונה לביטחונה של מדינת ישראל ולחוסנה, נוכח איומי הטרור שמדינת ישראל חשופה אליהם באופן מתמשך, ופניהם המשתנות של איומים אלה במהלך השנים.

הצעת החוק היא תוצאה של עבודת מטה שארכה למעלה מחמש שנים, בראשותה של הגב' רחל גוטליב, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (לשעבר), והיא גובשה על דעתם של היועץ המשפטי לממשלה הקודם, מר מני מזוז, והיועץ המשפטי לממשלה מר יהודה וינשטיין. 

צוות העבודה שעסק בגיבוש הצעת החוק כלל את נציגי משרד המשפטים – מחלקת ייעוץ וחקיקה ופרקליטות המדינה; משרד הביטחון; צה"ל; שירות הביטחון הכללי; הרשות לאיסור הלבנת הון; המועצה לביטחון לאומי ומשרד החוץ. בתהליך העבודה נפגש הצוות גם עם גורמים נוספים, כגון אנשי אקדמיה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ועוד.

הצעת החוק נועדה, בראש ובראשונה, להעמיד לרשות מערכת אכיפת החוק את מירב הכלים הנדרשים כיום לצורך מאבק אפקטיבי בארגוני הטרור, בפעילותם המתרחבת, ובאמצעי המימון המאפשרים פעילות זו, והכל תוך שמירה על האיזון הנדרש מול זכויות הפרט. לצורך כך נבחנו הכלים המשפטיים הקיימים כיום בתחום המשפט הפלילי, האזרחי והמינהלי, וגובשו הסדרים חדשים, שנועדו לתת מענה לקשיים ולאתגרים שמציבים בפנינו היום ארגוני הטרור, המשנים ומחדשים את דרכי פעולתם מעת לעת.
 
מטרה חשובה נוספת של הצעת החוק היא החלפת חלק גדול מהחקיקה הישנה בתחום המאבק בטרור, חקיקה שבחלקה היא מנדטורית, וכוללת הסדרים שאינם תואמים עוד את המציאות המשפטית בישראל. אלה הוחלפו בהסדרים מאוזנים ומידתיים יותר, שנועדו להבטיח, כי לרשויות האכיפה יהיו הסמכויות הנדרשות לצורך מילוי תפקידן, מחד, וכי לא תיגרם פגיעה בלתי מידתית בזכויות הפרט כתוצאה מכך, מאידך.

הנושאים המרכזיים המוסדרים בהצעת החוק כוללים, בין היתר, את העניינים הבאים:

  • מנגנון ההכרזה על ארגוני טרור – הן ארגונים הפועלים נגד מדינת ישראל, והן   ארגוני טרור זרים;
  • קביעת קטיגוריה חדשה של "עבירות טרור": מדובר בקבוצה של עבירות פליליות ייחודיות לתחום הטרור, הנוגעות הן לפעילותם האסורה של ארגוני הטרור ופעילי הטרור עצמם, והן לתופעות של תמיכה בארגוני טרור על ידי העברת כספים, העמדת אמצעים לרשותם, או הבעת תמיכה בפעילותם. זאת – במטרה למנוע את התרחבות ארגוני הטרור וצבירת השפעה בקרב אוכלוסיה אזרחית;
  • קביעת ענישה מחמירה על ביצוע עבירות טרור, ובכלל זה הכפלת הענישה על ביצוע עבירה שהיא "מעשה טרור" כהגדרתו בחוק, הארכת משך מאסר עולם שנגזר בגין עבירת טרור, ועוד
  • הסדרה מחודשת של סמכויות חילוט ותפיסה של רכוש הקשור לטרור, לרבות מתן סמכויות לתפיסה ולחילוט של כל רכושו של ארגון הטרור;
  • הרחבת סמכויות המשטרה למניעת פעילות טרור ולסגירת מקומות המשמשים ארגוני טרור בפעילותם;
  • הסמכת שר הביטחון להוציא "צו הגבלה" נגד אדם מטעמי ביטחון, ועוד.

 

חשוב לציין עוד כי בהתאם להחלטת הממשלה, בד בבד עם קידום הצעת חוק המאבק בטרור, תגובש הצעת חוק משלימה, אשר תקדם את ביטולן של אותן תקנות מבין תקנות ההגנה (שעת חירום) 1945, אשר אין בהן עוד צורך, ואשר יש להן תחליף מספק בהצעת חוק המאבק בטרור. זאת, במטרה להביא לכך ששני ההסדרים ייכנסו לתוקף בעת ובעונה אחת. במשרד המשפטים הוקם כבר צוות עבודה בין-משרדי, בראשות מר רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, העוסק בימים אלה במיפוי תקנות ההגנה, בבחינת החלופות המשפטיות השונות ובגיבוש הצעת חוק לביטול חלקי שלהן.

חקיקתו של חוק המאבק בטרור, היא צעד הכרחי וחיוני לקידום המאבק בטרור, ולשדרוג הכלים העומדים לרשות מערכת אכיפת החוק, על זרועותיה השונות, במאבקה בארגוני הטרור ובתשתיות הכלכליות והחברתיות המאפשרות את פעילותם והתבססותם של ארגונים אלה. זאת, בד בבד עם הבטחת הגנה מיטבית על זכויות הפרט במסגרת ההליכים השונים לפי החוק.