הצעת "חוק העיצובים" אושרה בוועדת השרים לחקיקה

 
|08/06/2015 |

​שרת המשפטים איילת שקד העבירה בוועדת השרים לחקיקה את הצעת חוק העיצובים, התשע"ה-2015, אשר גובשה במחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי). ההצעה אושרה על-ידי הוועדה להמשך הליכי החקיקה.

יד מציירת נורה דולקת ברקע שולחן סרטוט

​מטרתה של הצעת חוק זו היא ליצור הסדר מקיף, מאוזן ועדכני שיחול על עיצובים במדינת ישראל ויחליף את ההסדר הקיים כיום בעניין זה בפקודת הפטנטים והמדגמים, משנת 1924. תכליתם של דיני העיצובים (שנקראו עד עתה "דיני המדגמים") היא עידוד יצירת עיצובים חדשים לגבי כל סוגי המוצרים (ולדוגמה: בגדים, תכשיטים, כלי בית, מכוניות ועוד) וקידום חדשנות בתחום זה. זאת, הן לטובת המעצבים והן לטובת ציבור הצרכנים שייהנו מכך.

 

שלוש תכליות עיקריות נוספות הנחו את שרת המשפטים ואת מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי) במשרד המשפטים בעת גיבוש ההסדרים המוצעים בהצעת החוק והתוו אותם: האינטרס הציבורי שבעידוד בעלי עסקים בתחום העיצובים, ובפרט עסקים קטנים – מעצבים הפועלים לבדם או המחזיקים עסק קטן; קידום הוודאות בתחום העיצובים בישראל – בין השאר כדי לסייע למעצבים לפעול בלי חשש שאחרים יפרו זכויות בעיצובים שלהם, או שהם יפרו זכויות בעיצובים של אחרים ; והתאמת הדין להתפתחויות שחלו בתחום, לרבות ההתפתחויות הטכנולוגיות – למשל, הבהרה שגופן ואייקון הם מדגמים.

 

שרת המשפטים, איילת שקד: "הצעת חוק העיצובים תעשה סדר בהוראות המרשם וההגנה על עיצובים, לסוגיהם השונים, בישראל. אחד העניינים המרכזים והחשובים בהצעה זו הוא מתן הגנה על עיצוב לא רשום- לדוגמא- עיצבת בגד? לא תצטרכי לרשום אותו ותזכי להגנה במשך שלוש שנים. התיקון יעניק הגנה וזכויות לעיצוביהם של מעצבים חדשים, שאינם בעלי אמצעים. תיקון זה יקל על מעצבים צעירים בעלי עסקים קטנים, שאינם תמיד מודעים לצורך ברישום העיצוב או שאינם יכולים להרשות לעצמם את ההוצאות הכספיות הנלוות לרישום העיצוב לקבל הגנה וזכויות בעניין עיצוביהם."


 

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), עו"ד ארז קמיניץ: "החלפת פקודת הפטנטים והמדגמים משנת 1924 בחוק חדש, ברור וקוהרנטי, צפויה להיטיב מאוד עם המעצבים במדינת ישראל, ובעיקר עם מעצבים בעלי עסקים קטנים. כן צפוי החוק המוצע להגביר את הוודאות בתחום לטובת כלל המעצבים, צרכני העיצובים, והציבור בכללותו ולהציב את מדינת ישראל בשורה אחת עם שאר מדינות העולם בעניין זה."

 

השינויים העיקריים בחוק המוצע:

 

  • הוספת הגנה על עיצוב לא רשום –  נכון למצב החוקי היום, עיצוב (ובלשון הפקודה – "מדגם") שאינו רשום איננו זוכה להגנה, ומשכך לבעל עיצוב שלא רשם אותו אין כל זכויות בקשר לעיצוב. מצב זה עלול להוביל לחוסר ודאות גדול בשוק הן לגבי עצם קיומה של הזכות במוצר, והן לגבי דבר גבולותיה של זכות כזו, וכל זאת הן בעבור בעל העיצוב שאין ברור האם הוא מוגן אם לאו, והן עבור המשתמשים בו. במסגרת הצעת החוק מוצע להוסיף הגנה על עיצוב לא רשום, וכך מעצב שאין לו את היכולת הכלכלית לרשום כל עיצוב יזכה להגנה.
    מטרת ההסדרים שנכללים בפרק זה: ראשית, הוראות הפרק נותנות ביטוי לכך שדיני העיצובים חלים גם על עיצובים שהם "אופנות מתחלפות", אשר חיי המדף שלהם קצרים (דוגמת ביגוד / הנעלה) ומשכך אין זה כלכלי לרשמם. שנית, הוראות הפרק מטרתן להיטיב מצבם ולהקל על מעצבים ובעלי עיצובים רבים אשר להם עסקים קטנים, והם אינם מודעים לצורך ברישום העיצוב על מנת לזכות בהגנה או אינם מעוניינים לשאת בנטל הכלכלי והבירוקרטי הכרוך ברישום, מה שעלול להוביל למצב שלא יזכו כלל להגנה, או לכל הפחות שיהיו שרויים במצב של חוסר ודאות לעניין הגנה אופציונלית שעשויה לעמוד להם או שלא לעמוד להם.
    לאור כל זאת, מוצע להעניק הגנה, מוגבלת מבחינת תקופת תוקפה ומבחינת היקפה, לעיצובים שאינם רשומים.
  • הוספת הוראות שיאפשרו למדינת ישראל להצטרף להסכם האג בעניין עיצובים – מוצע לקבוע בחקיקה הוראות שיאפשרו למבקשים ישראליים להגיש בקשות בין-לאומיות למשרד של WIPO לרישום עיצובים תעשייתיים, וכך יוכל מבקש ישראלי, באמצעות בקשה אחת ויחידה, לבקש את רישומו של העיצוב שלו בכלל המדינות החברות באמנה.
  • הארכת תקופת ההגנה על עיצוב רשום – מוצע להאריך את תקופת ההגנה מ-15 שנה לכל היותר ל-25 שנה לכל היותר.
  • התאמת הגדרות החוק לעידן המודרני – אחת ממטרות החוק המוצע היא התאמת המסגרת המשפטית להתפתחויות טכנולוגיות.
  • מבחני הכשירות – מוצע לקבוע כי מבחני הכשירות להגנה כעיצוב יהיו היותו של העיצוב חדש ובעל אופי ייחודי.
  • בעלות בעיצוב – מוצע להסדיר חזקות של בעלות בעיצוב, במצבים שונים וזאת על מנת לקדם הוודאות בקשר לבעלות בעיצוב, כמו גם להקל על הליכי בירור הבעלות בו.
  • זכותו של בעל עיצוב רשום והיקף המונופול – מוצע להבהיר ולחדד את היקף זכותו הבלעדית של בעל עיצוב רשום ובכך לתרום לוודאות בקרב הציבור.
  • ביטול ומחיקת עיצוב רשום – מוצע להרחיב את סמכויות הרשם לבטל, למחוק ולתקן עיצוב רשום, ובכך לשמור על עקרונות הוודאות והפומביות ובד בבד על עקרון נחלת הכלל, כך שהציבור יידע מהם העיצובים המוגנים ואילו אינם מוגנים, וכן יזכה ליהנות משימוש בעיצובים שבוטלו או שנמחקו, בהתאם למוצע.