חוק הגנת הפרטיות, כנוסחו היום, משלב את הגנת הפרטיות (privacy) ואת ההגנה על מידע המצוי במאגרי מידע (data protection).

הוראות החוק אוסרות על פגיעה בפרטיות (סעיף 1 לחוק) ומגדירות מהי "פגיעה בפרטיות" (סעיף 2 לחוק) המהווה עוולה אזרחית (סעיף 4 לחוק) ועבירה פלילית (סעיף 5 לחוק).

פרק ב' לחוק (סעיפים 7-17ט לחוק) מסדיר את תחום מאגרי המידע וקובע, בין היתר, את זכותו של אדם לעיין במידע המצוי בידי בעל מאגר מידע (סעיף 13 לחוק) וזכותו לתקן את המידע אודותיו ככל שהוא אינו שלם, ברור או מעודכן (סעיף 14 לחוק). כמו כן מוטלות חובות על בעל מאגר המידע וביניהם חובתו לאבטח את המידע המצוי בראשותו (סעיף 17 לחוק) ולהגן עליו מפני שימוש לא מורשה בו (סעיף 16 לחוק).

רשם מאגרי המידע ויחידת הפיקוח הכפופה לו ממונה על מילוי ואכיפת הוראות פרק זה.

בנוסף, מסדיר פרק ב' את השימוש בדיוור ישיר ובשרותי דיוור ישיר והחובות המוטלות על הפונה בהתבסס על דיוור ישיר (סעיפים 17ג-17ט לחוק). נציין כי דיוור ישיר, כהגדרתו בחוק הוא "פניה אישית לאדם בהתבסס על השתייכותו לקבוצת אוכלוסין, שנקבעה על פי אפיון אחד או יותר של בני אדם ששמותיהם כלולים במאגר מידע".

פרק ג' (סעיפים 18-22 לחוק) קובע הגנות שהחוק מעניק במקרים מסוימים; פרק ד' (סעיפים 23-23ח) מסדיר אפשרות להעברת מידע בין גופים ציבוריים, תנאיה ומגבלותיה; ופרק ה' (סעיפים 24-37) מסדיר הוראות שונות, לרבות כלל פסילת ראיה לחומר שהושג אגב פגיעה בפרטיות (סעיף 32), תקופת התיישנות מיוחדת לתביעה אזרחית לפי החוק (סעיף 26) ועוד.

בשנת 1992, קיבלה הזכות לפרטיות מעמד חוקתי עם שילוב הזכות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (סעיף 7 לחוק היסוד).

בתקופה האחרונה עוסקת מחלקת ייעוץ וחקיקה בבחינה מחודשת של הוראות החוק בהיבטים שונים:

 - תיקון פרק ב' לחוק הגנת הפרטיות לפי המלצות הצוות לבחינת החקיקה בתחום מאגרי המידע בראשותו של עו"ד יהושע שופמן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה);

 - עבודת צוות לבחינת הוראות פרק ד' – העברת מידע בין גופים ציבוריים - בראשותה של עו"ד דלית דרור, ראש תחום משפט ציבורי במחלקת ייעוץ וחקיקה;

 - תיקון תקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ"ו-1986, והפצת הנחיית המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ייעוץ) בעקבות התיקון;

- בתאריך י' בתמוז התשס"ז (26/06/20007) פורסם ברשומות חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9 ) התשס"ז-2007, שעיקריו שינוי הגדרת ה"הסכמה" בחוק ל"הסכמה מדעת, במפורש או מכללא", וקביעת פיצויים בלא הוכחת נזק בגין פגיעה בפרטיות. נושא נוסף שנכלל בהצעת החוק מלכתחילה - פרטיות נפטר - פוצל בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ולא נכלל בתיקון שהתקבל.