מי שנידון למאסר בשל ביצוע עבירה פלילית, וריצה לפחות שני שלישים מתקופת המאסר, זכאי לכך שועדת שחרורים תשקול לשחררו על-תנאי מריצוי יתרת תקופת המאסר. חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א – 2001, כולל הסדר מקיף של נושא זה, לרבות הנושאים הבאים: התנאים לשחרור המוקדם, השיקולים שעל ועדת השחרורים לשקול, חוות דעת שעל הועדה לקבל במקרים מסויימים, סדרי הדיון בועדה, התגובה להפרת תנאי שחרור, הרכב ועדות השחרורים וסדרי עבודתן והקמת ועדות מיוחדות לענין אסירי עולם.

החוק החליף את ההוראות שהיו קיימות בעניינים אלה בחוק העונשין, התשל"ז – 1977 ובפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב – 1971.