הוועדה לבדיקת הבעיות המשפטיות הכרוכות במסחר האלקטרוני סיימה בימים אלה שלב חשוב בעבודתה, עם פרסומו של דו"ח על פעילותה עד כה.

מסחר אלקטרוני הוא מסחר המתבצע באמצעות תקשורת בין מחשבים, דרך רשת האינטרנט, הדואר האלקטרוני, או באמצעות סוכנים אלקטרוניים. הוא יכול להתבצע בין שני אנשים פרטיים, שכורתים את החוזה באמצעות דואר אלקטרוני; הוא יכול להתבצע בין ספק לצרכן, שרוכש מוצרים ברשת האינטרנט; והוא יכול להתבצע בין שני גופים עסקיים, שקושרים את העסקה ביניהם באמצעות תוכנות מחשב, ללא מעורבות של גורם אנושי בכריתת החוזה.

למסחר האלקטרוני יתרונות רבים: הוא מאפשר כריתת עסקאות במהירות וביעילות, תוך הפחתת עלויות כריתת העסקה. הוא מאפשר חשיפת הצרכן למגוון רב של מוצרים, יצרנים ומשווקים, ופותח שווקים חדשים, שבעבר לא היו נגישים, למשווק או ליצרן. בכך הוא תורם להגברת התחרות ולהוזלת המחירים מחד, ולהגדלת המכירות והרווחים מאידך. המסחר האלקטרוני תורם לא רק להפצת מוצרים חדשים, אלא גם להפצת רעיונות חדשים, ובכך הוא תורם גם להגברת הדמוקרטיה, לחיזוק חופש הביטוי ולהעשרת עולמו הרוחני והתרבותי של האדם.

בצד היתרונות יש למסחר האלקטרוני גם חסרונות. בשל העובדה שהמשתמשים במסחר האלקטרוני אינם נפגשים פנים אל פנים, קיימת אי וודאות באשר לזהות המתקשר, דבר הפותח פתח לניצול לרעה. השימוש במחשב, לאור הטכנולוגיות הקיימות, פותח פתח לפגיעה קשה בפרטיות המשתמש, בין היתר בדרך של איסוף מידע אישי אודותיו. הגלובליזם ופתיחת שוקי העולם חושפים את הצרכן לפגיעה בזכויותיו, בדרך של הסתרת מידע, מעשי הטעיה, התקשרות בחוזה מבלי שיהיה מודע לכך, ועוד. הקלות בה ניתן להפיץ מידע באמצעות רשת האינטרנט מאפשרת הפצת חומר המהווה הפרת קניין רוחני בהיקפים שלא נודעו בעבר, וכן מקלה מאוד על הפצת לשון הרע, וביצוע עוולות אחרות באמצעות האינטרנט.

עבודת הוועדה

יתרונותיו וחסרונותיו של המסחר האלקטרוני עוררו שאלות משפטיות רבות, בהן דנה וועדה שמונתה בידי שר המשפטים, המפרסמת כעת דו"ח חלקי של עבודתה. על הוועדה הוטל לבחון את הבעיות המשפטיות בתחומי החוזים, הנזיקין, הקניין הרוחני, המשפט הבינלאומי הפרטי, הגנת הצרכן, הגנת הפרטיות, שימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים, ועוד. בראש הוועדה עומדת הגב' טנה שפניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט אזרחי), וחברים בה נציגי משרדי הממשלה השונים: משרד התעשייה והמסחר, משרד התקשורת, משרד המדע, התרבות והספורט, משרד הביטחון, משרד המשפטים, משרד האוצר, וכן נציגי בנק ישראל וגורמים ממשלתיים אחרים.

הוועדה בחרה להתמקד רק בחלק מן הסוגיות שהועברו לבדיקתה, אם משום שטרם בשלה העת לעסוק בכך, כמו במשפט בינלאומי פרטי, ואם משום שהנושא נמצא בבחינה של גופים אחרים, כגון נושא הקניין הרוחני, המצוי בטיפולו של צוות במשרד המשפטים.

הוועדה בחנה ביחס לכל סוגיה, האם ניתן להחיל את החקיקה הקיימת בכל הסוגיות שנבחנו על ידה הנוגעות למסחר האלקטרוני, במישרין או בדרך של פרשנות, או שמא יש צורך בחקיקה מיוחדת. הדבר הצריך הכרת המצב המשפטי במדינות אחרות, משום שהמסחר האלקטרוני הוא תחום חדש יחסית בכל רחבי העולם, ובמיוחד לאור העובדה, שלפתרונות המשפטיים השלכות בינלאומיות.

במדינות רבות בעולם נחקקו חוקים הקשורים למסחר אלקטרוני ומסדירים היבטים שונים שלו. הוועדה החליטה על פרסום סקירת החקיקה והמלצותיה בסוגיות שכבר נדונו בדו"ח חלקי זה.

הוועדה פרסמה, בסוף מרץ 2003, טיוטה של הדו"ח החלקי להערות הציבור. הוועדה דנה בהערות שנתקבלו מגורמים שונים, ועתה, כאמור, היא מפרסמת את הנוסח הסופי של דו"ח זה. הדו"ח כולל דיון בחוזים אלקטרוניים, חוזים אלקטרוניים צרכנים, אחריות, בבעיות הנוגעות להגנת הפרטיות, ובשאלת האחריות של ספקי שירותי האינטרנט. נושאים אחרים, הנוגעים למסחר האלקטרוני יידונו בשלב הבא של דיוני הוועדה.

מצורף ריכוז של המלצות הוועדה.