ביום 29 במאי 1998 אושר בכנסת חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, המעגן את זכותו של כל אזרח ותושב ישראל לקבל מידע המצוי בידי רשויות ציבוריות בישראל, בכפוף לסייגים המנויים בחוק. הרשויות הציבוריות  עליהן חל החוק, מנויות בסעיף 2 לחוק וכוללות את אלה:

(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;

(2) לשכת נשיא המדינה;

(3) הכנסת;

(4) מבקר המדינה, למעט לגבי מידע שהגיע אליו לצורך פעולות הביקורת ובירור תלונות הציבור;

(5) בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל, וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין - למעט לגבי תוכנו של הליך משפטי;

(6) רשות מקומית;

(7) תאגיד בשליטת רשות מקומית;

(8) תאגיד שהוקם בחוק;

(9) חברה ממשלתית וחברה-בת ממשלתית שקבע שר המשפטים, בהסכמת השרים כהגדרתם בחוק החברות הממשלתיות ;

[ביום יח' באב התשס"ז (02/08/2007) פורסם ברשומות חוק חופש המידע (תיקון מס' 5) התשס"ז-2007. על-פי התיקון, שתחילתו שנה מיום פרסומו, שונתה הגדרת "רשות ציבורית" כך שתכלול חברות ממשלתיות וחברות-בנות ממשלתיות, למעט חברות שיוחרגו מתחולת החוק בקביעת שר המשפטים, שתהא באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת] 

(10) גוף מבוקר, כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, הממלא תפקיד ציבורי, שקבע שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ;

לשם מילוי הוראות החוק, חובה על כל ראש רשות ציבורית למנות אחד מעובדי הרשות כממונה על חופש המידע שתפקידו, בקווים כלליים, לדאוג כי ההנחיות המנהליות הכתובות - על פיהן הרשות נוהגת - יעמדו לעיון הציבור, להכין ולהפיץ דו"ח שנתי, לטפל בבקשות המידע המופנות לרשות על ידי אזרחי ותושבי המדינה ולגבות את האגרות כאמור בתקנות חופש המידע (אגרות), התשנ"ט-1999.

בנוסף לטיפול בתיקוני חקיקה ומתן יעוץ לרשויות הציבוריות בנושא חופש המידע, מפיצה מחלקת יעוץ וחקיקה, אחת למספר חודשים, ידיעון לממונים על חופש מידע הכולל סיכום פסקי דין והנחיות כלליות, לצורך הדרכת הממונים בעבודתם.