תיקון חדש לחוק החברות המסדיר סוגיות בממשל תאגידי ובעלי שליטה בחברות

לחמן מסר שהייתה ממנסחי חוק החברות והתיקונים האחרונים, הציעה לתקן את החוק בעקבות החידושים האחרונים בתחום הממשל התאגידי בישראל ולהתאימו לעקרונות הנהוגים בנושא זה בעולם. בשנים האחרונות נודעת חשיבות רבה בשוקי ההון בעולם, לעקרונות ממשל תאגידי (Corporate  Governance), שעניינם יצירת מנגנוני בקרה ופיקוח על אופן ניהולן של חברות.

החידוש העיקרי בתיקון לחוק החברות

ככלל, כיום  ניתן לחלק את הוראות חוק החברות לשני סוגים:

• הוראות קוגנטיות: הוראות שנועדו לקבוע סטנדרט מינימלי להתנהגות החברה ביחסיה הפנימיים וביחסיה עם בעלי המניות.
• הוראות דיספוזיטיביות: הוראות שההנחה העומדת בבסיסן היא כי צדדים רציונליים היו מאמצים אותן.

כעת מוצע להוסיף סוג חדש של הוראות על דרך של תקנון רצוי שיכלול נורמות מומלצות כסטנדרט התנהגות רצוי, שיפורטו בתוספת לחוק. אף על פי שאין חובה לאמץ את הוראות הממשל התאגידי, החברה תידרש לציין בדו"ח השנתי שלה לציבור אם אימצה את ההוראות האמורות, ואם לא אימצה, עליה לגלות. כדי שהוראות אלו יחולו על החברות, יהיה על החברה לעגן אותן במפורש בתקנון שלה. בדרך זו ניתן לבחון את מידת התאמתן של ההוראות המומלצות למשק הישראלי, בטרם ייקבעו כנורמות מחייבות.

שינוי יחסי הכוחות בין בעלי מניות בחברה

כיום מינויו של דירקטור חיצוני טעון אישור של שליש מקרב בעלי המניות שאינם בעלי השליטה בחברה או מטעמם, המשתתפים בהצבעה. בשל מעמדו וחשיבותו של הדירקטור החיצוני, שאינו קשור לבעל השליטה, מוצע  להגביר את כוחם של שאר בעלי מניות בחברה בבחירת הדירקטורים החיצוניים, ולתקן את החוק לפי המלצות ועדת גושן וועדת חמדני שהמליצו להעלות את דרישת השליש לרוב מבעלי המניות שאינם קשורים לבעל השליטה.   

עוד מוצע לאמץ את המלצת ועדת חמדני לפיה החברה ובעל השליטה לא יוכלו למנוע את מינויו של דירקטור חיצוני לתקופת כהונה נוספת של שלוש שנים, אם רוב מקרב בעלי המניות האחרים, מעוניינים בהמשך כהונתו. בתוספת לחוק הכוללת כאמור הוראות מומלצות בתחום הממשל התאגידי, מוצע להמליץ לחברות לקבוע בתקנון כי מינוי הדירקטור החיצוני ייעשה על ידי בעלי המניות שאינם בעלי השליטה, וקולו של בעל השליטה לא ייכלל במניין הקולות באסיפה הכללית הנדרשים לקיום הרוב. 

כמו כן מוצע להגדיל את הרוב לאישור עסקאות עם בעלי שליטה משליש לרוב בעלי המניות שאין להם עניין אישי בעסקה, ולקבוע כי אם סך הקולות המתנגדים לא עלה על שיעור של שני אחוזים מכלל זכויות ההצבעה בחברה, ניתן לאשר את העסקה.

חידושים נוספים בתיקון לחוק החברות

התיקון החדש לחוק החברות מציע תוספות בעניינים הבאים:

• הבהרה בנוגע לדירקטור צללים שתכליתה להטיל את האחריות על הגורם המכוון בפועל את פעולות החברה.
• הפרדת תפקיד היו"ר והמנכ"ל כדי למנוע מצבים שבהם עוקפים את ההפרדה באמצעות מינוי קרוב של בעל השליטה. 
• הגברת משקל הדירקטורים בוועדת הביקורת והרחבת סמכויותיה בזיקה לפעולות מבקר הפנים ורואה החשבון וכדי להגן על עובדים שחשפו ליקויים בפעילות החברה.
• הסמכת הרשות לניירות ערך להשתתף במימון תביעות נגזרות לשם הגברת האכיפה של דיני חברות.
• שינויים בהצעת רכש מלאה כדי להקל על חברות ציבוריות להפוך לחברות פרטיות ולחברות שחוק ניירות ערך אינו חל עליהן.
• הסמכת רשות ניירות ערך להטיל עיצומים כספיים על הפרת הוראות מסויימות בחוק החברות.
• הגברת האכיפה על תשלום אגרות רשם החברות ועל הגשת הדו"ח השנתי לרשם החברות.

להודעה לעיתונות והרחבה בנושא תיקון לחוק החברות