על הרשות לאיסור הלבנת הון

הרשות לאיסור הלבנת הון  אשר הוקמה בחודש ינואר 2002, מכוח חוק איסור הלבנת הון התש"ס  2000 הנה בעיקרה גוף מודיעיני שהוקם כדי לסייע במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון ושל מימון פעילות טרור כחלק מהצטרפותה של מדינת ישראל למאבק הבינלאומי בתופעות אלה . הרשות מקבלת דיווחים ממוסדות פיננסיים המוגדרים בתוספת לחוק ואחראית על ריכוז המידע המגיע אליה, ניתוחו, עיבודו והעברתו לרשויות אכיפת החוק מיוזמתה או על סמך בקשות המוגשות על ידן.

 החוק לאיסור הלבנת הון מסמיך את הרשות להעביר חומר ממאגר המידע שבניהולה לצורך "מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או פגיעה בביטחון המדינה" לשירות הביטחון הכללי.

 הקמת  ה- FATF  - כוח משימה בין מדינתי למאבק בהלבנת הון ­

לאור הדאגה ההולכת וגוברת בעולם מהתפשטות התופעה של הלבנת הון והסכנות הטמונות בה לכלכלה העולמית והתחכום הגובר בטכניקות להלבנת ההון, החליטו המדינות החברות ב - G7  על הקמת כוח משימה בין מדינתי  ((FATF - Financial Action Task Force , שמטרתו להתמודד עם התופעה ולהציב סטנדרטים למאבק בינלאומי כנגדה.

במהלך שנות ה- 90 פירסם ארגון  ה - FATF  40 המלצות, המציבות סטנדרטים לחקיקה מדינתית ודרישות ממוסדות פיננסיים, לשם מלחמה בתופעת הלבנת ההון.  להלן עיקרי ההמלצות :  

§         דרישה להגדרה בחקיקה של הלבנת הון כעבירה פלילית.

§         חובות זיהוי ואימות לשם הכרת הלקוחות של המוסדות הפיננסיים.

§         שמירה ותיעוד של מסמכים ודיווח של הסקטור הפיננסי על פעולות חשודות או בלתי רגילות בהלבנת הון לרשות מרכזית למודיעין פיננסי.

מספר שנים לאחר פרסום ההמלצות יזם הארגון  את פרוייקט ה  - NCCT  שבמסגרתו נבדקה עמידתן של מדינות וטריטוריות בהמלצות המחייבות. מדינות שנמצאו בהן ליקויים מאלו המצויים ברשימה, הוכנסו ל"רשימה שחורה" של הארגון וננקטו נגדן צעדים כלכליים.

בחודש יוני 2002 הוצאה מדינת ישראל  מ'הרשימה השחורה' של מדינות שאינן משתפות פעולה בתחום של הלבנת הון על ידי ארגון ה- FATF, לאחר שהתרשם מההתקדמות הרבה שנעשתה בתחום, בין היתר - הקמת הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים, הכוללת חוקרים, אנליסטים ומשפטנים, השלמת מערך החקיקה הנרחב הכולל מלבד חוק איסור הלבנת הון, מעל 20 תקנות וצווים אשר נחקקו בשנתיים האחרונות, היערכות מקיפה במערכת הפיננסית, והיערכות בכל רשויות האכיפה - משטרה, בנק ישראל, מכס, פרקליטות, משרד אוצר, רשויות ניירות ערך ורשות הדואר. 

הקמת יחידות מודיעין כלכליות ברחבי העולם

יחידות המודיעין הכלכליות הידועות בשם  FIU   (Units Financial Intelligence)  הוקמו במטרה לסייע לרשויות אכיפת החוק באיתור וחשיפה של פעילות אשר על פניה תואמת דפוסים של הלבנת הון מתוצרי הפשיעה והעברת המידע החשוד לרשויות החקירה על מנת שיסייע בידיהן לבצע חקירות ופעולות אכיפה בתחומים אלו.

במדינות ובשיטות משפט שונות נבחרו מודלים שונים למבנה יחידות המודיעין הכלכליות, ובהתאמה עוצב גם המנדט שניתן לאותן יחידות בחקיקה.

בחלק מן המדינות נבחר מודל של יחידה  שהנה חלק מהמשטרה (למשל באנגליה). באחרות נבחר  מודל של רשות שיפוטית. במדינות קונטיננטליות הייתה לעיתים נטייה לחבר מוסד זה עם התובע הכללי, וזאת בשל הסטטוס המעין שיפוטי שיש למוסד זה ובשל העצמאות היחסית המיוחסת לו.

בישראל מבנה היחידה מתבסס על הקמת רשות מנהלית אשר ממוקמת בין הסקטור הפרטי לבין הרשויות החוקרות והיא כפופה למשרד המשפטים. (במדינות בעלות מודל דומה כפופה הרשות המנהלית למשרד האוצר, הבנק המרכזי או המכס).

חלק מהרשויות שהוקמו  זכו למעמד עצמאי לחלוטין בעוד שחלקן, הגם שנהנות ממידה רבה של עצמאות, כפופות לפיקוח של רשות כזו או אחרת. בהולנד ובבלגיה ניתן לרשויות מעמד עצמאי לחלוטין שאף עוגן  בחוק, בעוד שבארה"ב, צרפת, איטליה, ספרד ואוסטריה למשל, הרשות נמצאת תחת פיקוח.

הצורך בהקמתן של יחידות  מודיעין כלכליות מופיע אף באמנות בינלאומיות. כך באמנת פלרמו, שעניינה המלחמה בפשע מאורגן (מדינת ישראל חתומה על האמנה), וכך גם באמנה נגד השחיתות -  אמנה המתייחסת בין השאר להלבנת הון אשר מקורה בכספי שחיתות ולצורך של המדינות להילחם בתופעה זו. 

הקשר בין מימון טרור והלבנת הון

 אירועי ה- 11.9.01 הביאו עמם שינוי מגמה גם בתחום של הלבנת הון ומימון טרור. הגופים הבינלאומיים העומדים בראש המאבק  בהלבנת הון ומימון טרור הגיעו להכרה כי קיים קשר אינהרנטי בין הלבנת הון לבין מימון טרור וכי הכלים בהם נעשה שימוש במסגרת מלחמה בהלבנת הון כוחם יפה גם למלחמה במימון טרור.

גופים אלו הצביעו על דמיון בשיטות בהן עושים שימוש ארגוני הטרור לאלו בהן עושים שימוש מלביני הון וארגוני הפשיעה. בשני המקרים קיים הצורך להסוות ולטשטש את מקור הרכוש, את בעלי הזכויות בו וכדומה.

 המאבק במימון טרור

 בעקבות התפשטות התופעה של  מימון הטרור דרך צינורות של הלבנת הון החליט ארגון ה - FATF להרחיב את משימתו כך שתכלול גם את המאבק במימון טרור. באוקטובר 2001 פרסם הארגון שמונה המלצות מיוחדות אשר ימנעו מטרוריסטים ושולחיהם דריסת רגל במערכת הפיננסית הבין לאומית.

להלן עיקרי ההמלצות: 

§         קריאה לאישרורן של אמנות בינלאומיות בתחום הטרור

§         קביעה כי מימון טרור והלבנת הון הקשורה בכך הנם עבירה פלילית

§         נקיטת אמצעים על מנת שלא יעשה שימוש בעמותות וארגוני צדקה למימון טרור

§         על מוסדות פיננסיים לדווח על עסקאות החשודות כקשורות בטרור

§         קריאה לשיתוף פעולה בינלאומי בתחום

בחודש פברואר  השנה, פרסם הגוף דו"ח טיפולוגיות בתחום הלבנת הון תוך קשירת מימון טרור להלבנת הון. הדו"ח התייחס לארגונים ללא מטרות רווח, לסקטור הביטוח והסחר ביהלומים כסקטורים מובילים בהלבנת הון ומימון טרור. 

החיבור בין הלבנת הון למימון טרור מופיע היום במסמכים בינלאומיים שונים, כגון נייר המתודולוגיה של קרן המטבע הבינלאומית ((IMF, המבוסס גם הוא על סטנדרטים מוכרים בתחום של גופים שונים. 

לאחרונה, הופץ על ידי משרד המשפטים תזכיר לתיקון חוק איסור הלבנת הון, שעניינו מלחמה במימון טרור ומתן כלים שונים לשיפור יכולות רשויות אכיפת החוק להילחם בתופעה.

 אגמונט -  גוף המאגד את יחידות המודיעין הכלכליות 

ארגון האגמונט The Egmont Group  , הנו גוף וולונטרי המאגד את יחידות  המודיעין הכלכליות (FIUs)

אשר הוקמו במדינות שונות על מנת לשפר ולייעל את שיתוף הפעולה הבינלאומי במאבק להלבנת הון ולאחרונה גם במימון טרור. היחידות החברות בארגון מחליפות ביניהן מידע מודיעיני - כלכלי הנוגע לתחומים אלו. בארגון חברות היום מעל 69 יחידות ממדינות שונות בעולם. 

ראשי היחידות החברות בארגון האגמונט  התכנסו באוקטובר 2001 וקיבלו המלצות שונות שעניינן החיבור בין הלבנת הון לבין מימון טרור. כיום מוסמכות  מרביתן של היחידות החברות באגמונט להחליף מידע בנושא מימון טרור, והדבר נעשה בפועל.