בתחילת שנות הששים החל בישראל מפעל חקיקה מקיף של המשפט האזרחי, אשר החליף בהדרגה את הדין האנגלי והעותומני שהיה נוהג עד אותה עת. במשך למעלה מעשרים שנה, מסוף שנות החמישים ועד תחילת שנות השמונים, חוקקה הכנסת מספר רב של חוקים, אשר החליפו את הדין הישן וקבעו הסדר מודרני של המשפט האזרחי בישראל. כל אחד מהחוקים החדשים עסק בנושא אחר, והוא תוכנן להיות בסופו של דבר פרק בחוק מקיף של המשפט האזרחי. על אף שמדובר בחוקים שהוכיחו את עצמם, שיטת חקיקה זו ("קודיפיקציה לשיעורין") יצרה מצב שהעקרונות לא היו אחידים, נוצר לעיתים חוסר עקביות והרמוניה, הניסוח לא היה אחיד ולא הייתה התאמה בין הפתרונות המשפטיים שהוצעו לסוגיות דומות. הצעת חוק דיני ממונות מהווה הגשמת השאיפה המקורית של המחוקק - לחוקק חוק אחד למשפט האזרחי המהותי בישראל. נוסח הצעת חוק דיני ממונות מבוסס על טיוטה שהוכנה במשרד המשפטים ואשר שימשה בסיס לעבודתה של וועדת מומחים, אשר הקדישו לכך ממיטב זמנם, מרצם וכשרונותיהם בהתנדבות, במשך שנים רבות. בנושאים שבהם היה נראה שיש צורך ברויזיה יותר מעמיקה של החוק, הוקמו וועדות משנה מיוחדות. 

למה צריך חוק חדש?

הצעת חוק דיני ממונות נועדה להוות קודיפיקציה של המשפט האזרחי בישראל. היא לא מהווה רק קובץ של מספר חוקים בתחומי המשפט האזרחי, אלא היא שואפת להסדיר באופן שלם, עקבי ומלא את היחסים המשפטיים בתחומי המשפט האזרחי באמצעות חוק אחד, שחלקיו תואמים זה את משתלבים זה בזה, ומהווים יחד מכלול הרמוני ואחיד של ענפי המשפט האזרחי. זהו שוני תפיסתי, המהווה את השוני העיקרי של החוק לעומת המצב הקיים. נקודת המוצא של עבודת הוועדה הייתה להשאיר את הדין הקיים על כנו, אלא אם הוכח צורך בשינוי. עם זאת, נעשו כמובן שינויים. ראשית, התבקשו שינויים בניסוח ההוראות, בשאיפה להגיע לניסוח אחיד. בנוסף נעשו שינויים בתוכן ובמהות: איחוד הוראות דומות בחוקים שונים תוך יצירת הסדר אחיד; הוספת הוראות משלימות ומעבות בפרקים שהיו בהם חסרים כמו פרק עשיית עושר ולא במשפט או חוק חוזה קבלנות; הוספת פרקים חדשים, כמו הפרק הדן בפעולה משפטית, פרק חוזה תיווך או חוזה שירות; ובמספר מקרים, מקום שנדרש, החלפת החוק הקיים בהסדר חקיקתי חדש, למשל  בנזיקין, בהתיישנות ובתרופות. החוק עוסק במשפט האזרחי הטהור, ולכן לא נכללו בו ענפי משפט קרובים, כגון חוזה עבודה, דיני תאגידים ופשיטת רגל. כמו כן לא נכללו דיני המעמד האישי והגנת הצרכן.

מבנה החוק :

החוק מחולק לשבעה חלקים, באופן מובנה ושיטתי. החלק הראשון כולל את עקרונות החוק ומטרותיו. החלק השני דן בזכויות בנוגע לאישיות כלומר בכשרות הסטטית. בחלק השלישי מעוגנות הפעולות המשפטיות ובכלל זה פרק הדן בפעולה המשפטית לרבות פעולה משפטית חד צדדית, כשרות לפעולה משפטית ובמוסד השליחות. החלק הרביעי הוא אחד החלקים המרכזיים בחוק המוצע והוא דן בחיובים. חלק זה מחולק לשישה חלקי משנה, כדלקמן: בחלק המשנה הראשון פרק כללי ובו הוראות שעוסקות בכל החיובים וקובעות הסדרים המשותפים לכולם, פרק הדן בהמחאת חיובים ופרק שעוסק בריבוי חייבים ונושים. בחלק המשנה השני נמצאות ההוראות אשר חלות רק על חוזים והוא כולל הסדר חדש בעניין הסיכול. חלק המשנה השלישי עוסק בחוזים מיוחדים ובו בנוסף על החוזים הקיימים (מכר, קבלנות, שכירות, מתנה), שני פרקים חדשים: חוזה תיווך וחוזה שירות. והוא מהווה אחת הדוגמאות הבולטות של עבודת הקודיפיקציה. כאן נעשתה השוואה קפדנית בין החוזים השונים ונקבע אלו הוראות צריכות להיות משותפות לכל החוזים המיוחדים ואלו צריכות להישאר מיוחדות לחוזה מסויים. חלק המשנה הרביעי כולל את הפרקים בענין החיובים הלא רצוניים, כלומר, פרק הנזיקין ופרק עשיית עושר ולא במשפט. פקודת הנזיקין הוחלפה בפרק חדש, אשר כולל שתי עוולות מסגרת, עוולות מיוחדות ופרקים בנושא האחריות; בפרק עשיית עושר ולא במשפט נעשו השלמות. חלק המשנה החמישי דן בחיובים אשר מקורם יכול להיות רצוני או לא רצוני, שהם השמירה  וחובות אמון. פרק חיובי האמון הוא פרק חדש בעל תחולה כללית ומצויות בו הוראות מחוק השליחות וחוק הנאמנות עם השלמות נוספות .חלק המשנה השישי והאחרון בחלק החיובים דן בתרופות בשל הפרת חיוב והוא חל על כל החוק. חלק המשנה מאחד את התרופות במשפט האזרחי, מעגן תרופות וסעדים הקיימים בפסיקה, ומוסיף מספר תרופות חדשות. מקום שהתרופות מתאימות רק לנושא מסוים, יוחדו לו תרופות מיוחדות.

החלק החמישי בהצעת החוק דן בנכסים. רוכזו בו ההוראות המופיעות כיום בחוק המקרקעין והמיטלטלין, אשר אוחדו ככל שניתן, ויש בו ארבעה חלקי משנה: חלק משנה כללי אשר חל על כל הנכסים ועוסק בהגנת הקניין, תחרות זכויות ושיתוף בנכסים; חלק משנה הדן בנושאים המשותפים לכל הזכויות בנכסים (בעלות, שכירות וכדומה); חלק משנה הדן רק במקרקעין; וחלק משנה אשר דן רק במיטלטלין. גם בחלק משנה זה ניכרת השאיפה להגיע להסדרים כלליים משותפים, ולאיחוד מצבים משפטיים דומים. הדוגמא הבולטת היא בתחרות זכויות. הכוונה ליצירת הוראות כלליות למצבים של תקנות שוק למיניהן, ולמצבים של עסקאות נוגדות המוסדרים כיום בחוקים השונים. החלק השישי דן בהתיישנות. בנושא זה כבר פורסם תזכיר חוק, והוא נמצא בהליך חקיקה. החלק השביעי כולל הוראות ביצוע ותקנות, הוראת תחילה ותחולה, והוראות ביטול של החוקים והסעיפים שהחוק נועד להחליפם.

גם מדריך למשתמש :

כדי לסייע בהכרת החוק המוצע, בהבנתו ובהתמצאות בו ניתן דגש מיוחד להבהרת הקשר בינו לבין החוק הקיים. כך, בדברי ההסבר בכל סעיף מצוטט הנוסח של החוק הקיים ובכותרות השוליים בנוסח הצעת החוק מסומן מספר הסעיף הקיים. להצעת החוק שני נספחים - האחד כולל לוח השוואה בין החוק הקיים לחוק החדש, והאחר כולל סעיפים שלא נכללים בחוק החדש בליווי הסבר מדוע לא נכללו. כדי לסייע בעיון ובשימוש בהצעת החוק צורף לה מדריך למשתמש אשר תפקידו להסביר את שיטת החקיקה והכללים שהנחו בהכנת החוק. למדריך שני נספחים - אינדקס הגדרות ומפתח עניינים.

צעד לפני החקיקה הרשמית:

הצעת החוק מובאת לעיון הציבור עוד בטרם החל הליך החקיקה הרשמי, כטרום-תזכיר, כדי לאפשר לציבור להכיר את החוק המוצע, להעיר הערות, להציע שינויים ובכך להשפיע על תהליך עיצוב תוכנו. רק לאחר קבלת ההערות ובחינתן יחל הליך החקיקה הרשמי.