הנימוק העיקרי להחלטה הוא כי אמנם מצוקתם של החקלאים מובנת, אבל עם זאת, לא היה מקום לפתור את המצוקה בדרך של מתן צו עשה זמני המאפשר להביא ארצה מאות עובדים זרים כדי שאלה יעבדו דווקא במשקי העותרים. על פי החלטת בית המשפט העליון, הדרך הראויה היא בירור דחוף של העתירה, ובראש ובראשונה – בירור העובדות.
העתירה שהגישו החקלאים
את העתירה המינהלית הגישו לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים התאחדות חקלאי ישראל ועוד 112 חקלאים נגד משרדי התמ"ת, הפנים והחקלאות.
בעתירה ביקשו החקלאים מבית המשפט:
1. להורות למדינה לאפשר להם להביא עובדים זרים מחוץ לארץ לעבודה בענף החקלאות לשנת 2008, לפי המכסה המרבית של מספר העובדים הזרים כפי שנקבעה בהחלטות הממשלה הרלוונטיות.
2. מתן צו עשה המורה למדינה לאפשר להם להכניס לארץ 369 עובדים זרים באופן מיידי שכן לטענתם, משקיהם החקלאיים עלולים להינזק עקב המחסור בכוח אדם.
תגובת הפרקליטות לעתירה
על הבקשה האמורה הגישה פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי) תגובה מפורטת, ובה הדגישה כי נכון להיום מספרם של העובדים הזרים בענף החקלאות השוהים בארץ עולה על מספר ההיתרים אשר חולקו עד עתה, ומטעם זה נוסף על הנימוקים המפורטים בתגובה, אין כל מקום להתיר כניסת עובדים זרים נוספים לעבודה בענף זה, ולכן דין הבקשה להידחות.
מנימוקי הפרקליטות:
-
1. בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים נעתר לבקשה למתן צו עשה וזאת מבלי לקיים דיון בבקשה.
-
2. בית המשפט הורה על המדינה להקצות למבקשים לאלתר אשרות כניסה ל-369 עובדים זרים תוך חיוב המדינה בשכר טרחת עורך דין בסך של 36,900 שקלים.
-
3. בית המשפט דחה את בקשת המדינה לעכב את ביצוע ההחלטה בתשעה ימים שכן נשקלה האפשרות להגיש בקשה לבית המשפט העליון למתן רשות לערער.
על ההחלטה האמורה הגישה מחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה, באמצעות עו"ד מיכל צוק-שפיר, בקשה לבית המשפט העליון למתן רשות לערער ובקשה לעכב את ביצוע ההחלטה. בית המשפט העליון קיבל כאמור את בקשת המדינה.