נציבות תלונות הציבור על שופטים החלה לפעול

ביום 1.10.03 נכנס לתוקף מינויה של נציבת תלונות הציבור על שופטים, שופטת בית–המשפט העליון בדימוס, טובה שטרסברג – כהן ,באותו יום החלה לפעול נציבות תלונות הציבור על שופטים. הנציבות הוקמה במטרה לשמש כתובת לכל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו, לרבות בדרך ניהול המשפט על – ידו.

קבלת חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב  - 2002, בחודש אוגוסט 2002, הייתה כרוכה בדיונים ממושכים בועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, שבמהלכם הוצגו נתונים על הטיפול בתלונות נגד שופטים ועל מספר התלונות המוגשות מדי שנה לגופים שונים – ובהם מנהל בתי-המשפט, נציב תלונות ציבור במשרד מבקר המדינה וגורמים נוספים.

בעת תהליך החקיקה הובעו דעות מנוגדות באשר לצורך בהקמת הנציבות. מצד אחד, בקרב המערכת השיפוטית, ואף  מחוצה לה, הועלה החשש, כי הקמת הנציבות עלולה להביא לפגיעה בעצמאותם ובאי תלותם של השופטים, ואף עשויה להוביל לפגיעה באמון הציבור במערכת השיפוטית. מצד שני, עמדת מצדדי החוק היתה כי קיומו של מוסד עצמאי ונטול פניות, האמון על בירור תלונות על התנהגות שופטים, יחזק את התחושה כי גם שופטים אינם חסינים מביקורת ולכן יהיה בו כדי להגביר את האמון הציבורי במערכת המשפט. כמו כן, התרשמה הוועדה כי כמות התלונות המוגשות מדי שנה נגד שופטים מצביעה על צורך בהקמתו של גוף בעל סמכות ייחודית לבירור תלונות אלה, אשר יטפל בהן בצורה מרוכזת, במקום שהגשתן תתפזר בין מספר גופים, שלחלקם אף אין סמכות לטפל בתלונות.

מעמד הנציב והיקף סמכויותיו

הנציבות מוסמכת לטפל הן בתלונות על שופטים ממערכת המשפט הכללית והן בתלונות על שופטים ממערכת בתי הדין הדתיים, הכוללת את בתי הדין הרבניים, השרעיים, הדרוזיים והנוצריים. כן מוסמכת הנציבות לטפל בתלונות על שופטים של בתי הדין הצבאיים.

בחוק נקבעו מספר מנגנונים כדי להבטיח כי הנציבות תוכל למלא את תפקידיה באופן עצמאי וללא תלות, כמו בחירת הנציב בידי הועדה לבחירת שופטים, הכפפתם של הנציב ושל עובדי הנציבות למרותו של הדין בלבד, ועוד.

מינוי הנציב

על פי החוק, המועמדים למינוי כנציב יוצעו על ידי שר המשפטים ונשיא בית-המשפט העליון בהחלטה משותפת. מועמדותם תועבר לועדה לבחירת נציב תלונות הציבור על שופטים, אשר רשאית לקבל או לדחות את ההצעה. הועדה בבואה לבחור בנציב תתחשב במעמדו הציבורי של המועמד והיכרותו עם מערכת המשפט.

משך תקופת כהונת הנציב היא חמש שנים, שאחריה לא יוכל לכהן כשופט.

דין וחשבון שנתי

על נציב תלונות הציבור להגיש מדי שנה דין וחשבון על פעולותיו. הדו"ח השנתי יכיל תיאור פרטני של הטיפול בתלונות וכן ממצאים ומסקנות. לדו"ח תצורף סקירה כללית, שתכלול נתונים סטטיסטיים על כמות התלונות שטופלו במהלך השנה על פי חלוקה לסוגים, תוצאות בירור וכיו"ב. הנציב יגיש לשר המשפטים ולנשיא בית– המשפט העליון את הדו"ח בצירוף הסקירה הכללית, ואילו שר המשפטים יגיש לכנסת דו"ח המבוסס על הסקירה הכללית שנלוותה לדו"ח השנתי. מהדו"ח יושמטו פרטים מזהים ושמות.

סמכויות הנציב ודרך בירור התלונה

הנציב יטפל בתלונות הנוגעות להתנהגותו של שופט במסגרת מילוי תפקידו, לרבות בדרך ניהול המשפט על ידיו. במסגרת זו יטפל הנציב גם בתלונות על עיכובים במתן פסק דין.

הנציב, עובדי הנציבות והאנשים בהם הסתייע הנציב לשם ביצוע עבודתו מחוייבים בשמירה על סודיות כל ידיעה שהגיעה אליהם בתוקף תפקידם.

הנציב בעת ביצוע תפקידו אינו כפוף לסדר הדין או לדיני הראיות, והוא רשאי לקבל מידע ממקורות שונים העשויים לסייע לו לבצע עבודתו. הנציב רשאי, במקרים בהם הוא סבור כי הדבר נחוץ לשם בירור התלונה, לשמוע את השופט הנילון, את המתלונן או אדם אחר הקשור לתלונה.

תלונות שאין הנציבות מוסמכת לברר

לפי החוק, הנציבות לא תברר תלונות שעניינן שאלה משפטית או ראייתית מהותית, תלונות שהן בענין הניתן לערעור על-פי דין, בקשה לפסלות שופט מחמת חשש ממשי למשוא פנים, תלונה קנטרנית או טורדנית על פניה, או תלונה על מעשה שבשלו מתנהלת חקירה פלילית או שהוגשה בשלו קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים.

דרך הגשת תלונה

לפי תקנות נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ד – 2003, הגשת תלונה צריכה להיעשות בכתב, בחתימת המתלונן ובציון שמו ומענו, לפי הטופס שבתוספת לתקנות. הנציב לא יפתח בבירור תלונה שהוגשה בעילום שם, אולם החוק מאפשר לנציב לברר את התלונה מבלי למסור לשופט הנילון או לכל גורם אחר את פרטי המתלונן, אם סבר כי הדבר אינו דרוש לצורך בירור התלונה.

תוצאות הבירור

לאחר שהנציב סיים את בירור התלונה, ובהתאם לתוצאות הבירור, רשאי הנציב להמליץ בפני שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון על הגשת קובלנה לבית – הדין המשמעתי לשופטים. כמו כן, מוסמך הנציב להמליץ ישירות בפני הועדה לבחירת שופטים לסיים את כהונתו של שופט.

כן ניתנה לנציב סמכות להצביע על הדרכים הראויות לתיקונו של ליקוי שנתגלה תוך כדי בירור של תלונה ספציפית. אם הבירור העלה חשש למעשה פלילי, יביא הנציב את העניין בפני היועץ המשפטי לממשלה ובפני שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון.

לפי החוק, רשאי הנציב להגיש גם דין וחשבון מיוחד קודם להגשת הדו"ח השנתי. להלן דו"ח ביניים שהגישה הנציבה, השופטת טובה שטרסברג –כהן, לשר המשפטים ונשיא בית – המשפט העליון, הכולל נתונים על התפלגות הטיפול בתלונות שהתקבלו עד סוף חודש דצמבר 2003 :