הדרך כיום  למי שמבקש לרשום בקשת פטנט בינלאומי פשוטה וקצרה מבעבר. הדבר נובע הודות לחתימה על  אמנה העוסקת בהגשת בקשות בינלאומיות לפטנטים - Patent Cooperation Treaty .  מטרת האמנה היא ליצור מנגנון אחיד לרישום פטנטים במספר מדינות, על סמך בקשה בינלאומית אחת, וזאת, בעיקר, על מנת להתגבר על בעיית אי האחידות בתנאי הפרוצדורה הקיימים במדינות העולם השונות.

משמעות הדבר כי מהמבקש נחסך התהליך המייגע של הגשת  בקשה לרישום הפטנט בכל מדינה ומדינה.

האמנה מנוהלת בידי המשרד הבינלאומי של הארגון העולמי לקניין רוחני WIPO שמרכזו בג'נבה.  אל האמנה שנחתמה בוושינגטון בשנת 1970 הצטרפו עד היום  121 מדינות.

מדינת ישראל הצטרפה לאמנת ה-PCT בשנת 1996. בשנה זו הוקמה באגף הפטנטים מחלקה מיוחדת לקבלה ולטיפול בבקשות לרישום פטנטים על פי האמנה (מחלקת ה-PCT) ובראשה עומד ד"ר מיכאל ברט.

מיום ההצטרפות לאמנה יכולים  תושבי ישראל ואזרחי ישראל להגיש בקשת פטנט בינלאומית, שמשמעותה בקשת פטנט מקומית בכל אחת מהמדינות החברות באמנה, לפי יעוד המבקש. תושב חוץ יכול אף הוא ליעד את ישראל כמדינה, ומשמעות היעוד היא שרואים בקשת פטנט בינלאומית זו כאילו הוגשה על ידו בישראל.

בשנים האחרונות  נרשמה עלייה דרמטית בעולם כולו, ובישראל בפרט, ברישום בקשות הפטנט הבינלאומיות. היום משרד הפטנטים הישראלי הוא בין המובילים בעולם בטיפול בבקשות פטנט בינלאומיות המוגשות בישראל ומדורג במקום  ה- 13 בעולם מבחינת מספר הבקשות ובמקום הרביעי בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה. מדינת ישראל מקדימה בתחום זה מדינות מפותחות רבות, כגון בלגיה, ספרד, נורווגיה, אוסטריה ומדינות אחרות. ישראלים רבים בוחרים לרשום פטנט בחו"ל באמצעות הגשת בקשת פטנט בינלאומית המוגשת למשרד הפטנטים הישראלי. משנת 1996 ועד היום הוגשו כ-6000 בקשות פטנט בינלאומיות ע"י ממציאים ישראלים ו כ- 24000 בקשות בינלאומיות של גורמים מחו"ל שביקשו לרשום פטנט בישראל . בשנת 1996 הוגשו 197 בקשות, ואילו בשנת 2002 הוגשו 1065 בקשות, דהיינו, מדובר בעלייה של פי 5.4 במספר הבקשות תוך תקופה של 6 שנים. 

מוסדות ה- PCT

המרכז  הבינלאומי הממוקם בעיר ג'נבה שבשוויץ אחראי על מעקב ופיקוח על המוסדות האחרים ועל איסוף החומרים הרלבנטיים :  בקשות בינלאומיות המועברות מהמשרדים המקבלים בכל מדינה הכלולה באמנה; דו"חות חיפוש המועברים מהרשויות הבינלאומיות שתפקידן לברר האם קיימות המצאות דומות לאלו המופיעות בבקשות; דו"חות בחינה המועברים מהרשויות הבינלאומיות לבחינות מוקדמות;

להלן פירוט המוסדות ותפקידיהן:

א)  המשרד הבינלאומי (בג'נבה, שוויץ)

           תפקידי המשרד הבינלאומי :

·         ניהול הוראות האמנה ומעקב ופיקוח על המוסדות האחרים.

·     איסוף בקשה בינלאומית ומסמכים הנוגעים להם מכל העולם ובדיקה  פורמאלית.

·         איסוף דו"חות החיפוש ממוסדות החיפוש.

·         איסוף דו"חות הבחינה.

·         תרגום תקצירים ודו"חות חיפוש ובחינה.

·         פרסום בקשות בינלאומיות.

·    הפצת בקשות בינלאומיות, דו"חות חיפוש, דו"חות בחינה, מסמכי בכורה ומסמכים אחרים למשרדי היעוד.

ב)             משרדים מקבלים

בדרך כלל משרדים אלה ממוקמים בלשכות הפטנטים הלאומיות, המוסמכות לקבל בקשות בינלאומיות מתושבי ואזרחי אותה מדינה. בנוסף,ישנם משרדים מקבלים אזוריים, כגון המשרד המקבל באירופה, המקבלים בקשות מתושבי ואזרחי אותו אזור, והמשרד המקבל בג'נבה, המוסמך לקבל בקשות מתושבי ואזרחי כל המדינות החברות באמנה.

תושב או אזרח ישראל רשאי להגיש בקשה בינלאומית למשרד המקבל בלשכת הפטנטים בירושלים או במשרד הבינלאומי בג'נבה.

ג)              רשויות בינלאומיות לחיפוש

 קיימות מספר רשויות בינלאומיות לחיפוש, הממוקמות במשרדי הפטנטים הגדולים ביותר בעולם, אשר מעסיקות צוותים גדולים של  אלפי מחפשים מומחים, ולרשותם עומדים  מאגרים גדולים ביותר של ספרות טכנית וספרית פטנטים. כל בקשה לרישום פטנט עוברת חיפוש, שמטרתו לגלות האם קיימות אמצאות דומות לזו שבבקשה. דו"ח החיפוש מתפרסם, בדרך כלל עם פרסום מלא של הבקשה, 18 חודשים לאחר תאריך הגשת הבקשה בפעם הראשונה.

תושבי ואזרחי ישראל המעונינים בביצוע חיפוש, יכולים לבחור בין משרד הפטנטים האירופאי (EPO) או משרד הפטנטים בארה"ב (USPTO), שהוכרו כמרכזי חיפוש בינלאומיים.

       ד)   רשויות בינלאומיות לבחינה מוקדמת

קיימות מספר רשויות בינלאומיות לבחינה מוקדמת של פטנטים, הממוקמת במשרדי הפטנטים הגדולים ביותר. במשרדים אלה מועסקים אלפי בוחנים מומחים.

תושבי ואזרחי ישראל המעונינים בבחינה מוקדמת, יכולים לבחור בין משרד הפטנטים האירופאי או משרד הפטנטים בארה"ב.

כיצד מגישים בקשת פטנט בינלאומית

בקשת הפטנט הבינלאומית לאחר שעברה את כל השלבים וההליכים הבינלאומיים הופכת לבקשת פטנט לאומית אשר תאריך הגשתה מוקדם לתאריך הבקשה הבינלאומית. זאת לאחר ששולמו האגרות הלאומיות המקומיות ולאחר ביצוע פעולות אחרות במועדים הקבועים, הדרושות לכניסה של הבקשה לשלב הלאומי.

בקשה בינלאומית תכלול את החלקים הבאים, מסודרים על פי הסדר הבא:

1.       עתירה (REQUEST) ערוכה על טפסים

2.       תיאור

3.       תביעה או תביעות

4.       שרטוט או שרטוטים, לפי הצורך, להבנת האמצאה 

5.       תקציר

יש להדגיש, כי לא קיים "פטנט בינלאומי", ומדובר בבקשה לפטנט בינלאומית, שבשלב מאוחר יותר, לאחר שיערך חיפוש והבקשה תבחן, תועבר הבקשה למדינות המיועדות. כל מדינה מיועדת תתייחס לבקשה הבינלאומית כאילו מדובר בבקשה מקומית ותעניק פטנט לאומי לפי החוק הקיים באותה מדינה. היתרונות של הליך ה- PCT טמונים בריכוזיות הפעולות בשלב הבינלאומי, ובאפשרות לדחות לתקופה מסוימת את ההוצאות הכספיות של המבקש, הכרוכות בטיפול בבקשה בשלב הלאומי בכל מדינה.

ישנם אפוא שני שלבים בהליך ה-PCT  - השלב הבינלאומי והשלב הלאומי. ההליך של ה-PCT  מתחיל בשלב הבינלאומי.           

השלב הבינלאומי

בשלב זה מגיש המבקש בקשה למשרד המקבל המוסמך, בהתאם למושב או האזרחות שלו. ניתן להגיש בקשה בינלאומית תוך 12 חודשים ממועד ההגשה של הבקשה הבכורה בכל אחת מהמדינות החברות באמנת פריס, ולדרוש את דין הקדימה בהתאם לאמנת פריס, דהיינו, כי יראו את הבקשות המאוחרות כאילו הוגשו במועד מוקדם יותר. החל מיום 01.01.2000  ניתן לדרוש דין קדימה מבקשה שהוגשה באחת המדינות החברות בארגון הסחר העולמי (WTO), אפילו אם המדינה אינה חברה באמנת פריס.

בקשה בינלאומית תוגש לפי הוראות של אמנת ה-PCT , שמטרתן לקבוע אחידות בדרך הגשת בקשות, ללא תלות במקום ההגשה. כל משרד מקבל פועל כמו סניף של המשרד הבינלאומי ותחת פיקוחו. בבקשה הבינלאומית על המבקש לייעד את המדינות והאזורים בהם הוא מעוניין לקבל פטנט. בזמן הגשת הבקשה, או תוך זמן קבוע לאחר מכן, על המבקש לשלם את האגרות  הקבועות (אגרת מסירה, אגרת יסוד, אגרת יעוד ואגרת חיפוש).

במשרד המקבל הלאומי הבקשה נבדקת באופן פורמאלי בלבד, ועותקים ממנה נשלחים למשרד הבינלאומי ולמוסד החיפוש הבינלאומי .

מוסד החיפוש מבצע את החיפוש ומעביר את דו"ח החיפוש למבקש ולמשרד הבינלאומי. בדרך כלל החיפוש יבוצע תוך 16 חודשים מתאריך דין הקדימה, אך לא יאוחר מ-9 חודשים מתאריך הבקשה. המשרד הבינלאומי מפרסם את הבקשה בצירוף דו"ח החיפוש בתום 18 חודשים מתאריך ההגשה הבינלאומית או מתאריך דין הקדימה, אם יש.

על המבקש להחליט תוך 19חודשים מתאריך דין הקדימה, ביחס למדינות מסוימות בלבד, האם להיכנס ישר לשלב הלאומי תוך 20 חודשים  או לבקש בחינה מוקדמת בינלאומית. במידה שהמבקש מחליט על בחינה מוקדמת בינלאומית, עליו לפנות ישירות למוסד המתאים ולשלם את האגרה הנדרשת, עד תום 19 חודשים מתאריך דין הקדימה. הגשת הדרישה לבחינה בינלאומית מוקדמת מאפשרת דחיה של הכניסה לשלב הלאומי עד 30 חודשים מתאריך דין קדימה.

היום, ברוב המדינות ניתן להיכנס לשלב הלאומי תוך 30 חודשים, גם ללא הגשת הבקשה לבחינה בינלאומית מוקדמת תוך 19 חודש מתאריך דין קדימה. 

השלב הלאומי

במידה שהמבקש מחליט להיכנס לשלב הלאומי, עליו לעשות כן במועד שנקבע (על  פי ההערות שצווינו בשלב הבינלאומי). כניסה לשלב הלאומי כרוכה בתשלום האגרה הלאומית במשרד הפטנטים של כל מדינת יעוד או אזור יעוד, בגובה ובמטבע שנקבע, ובהגשת תרגום לשפה הנקבעת על ידי אותו משרד, אם קיים צורך בכך. למרבית המדינות יש טופס מיוחד לשלב זה.

בשלב הלאומי כל משרד מיועד יתייחס לבקשה הבינלאומית כמו לבקשה לאומית, היא תבחן,  ויינתן פטנט עליה בהתאם לחוק באותה מדינה.

משרד הפטנטים האירופאי יתייחס לבקשה כבקשה אירופאית ויעניק פטנט, שמשמעותו מתן הגנה בכל מדינה אירופאית שהמבקש ייעד בשלב הלאומי, בהתאם לאמנה האירופאית לפטנטים.

בשלב הלאומי המבקש יצטרך להתכתב עם כל משרד לאומי בעצמו, ובדרך כלל הוא יזדקק לכתובת ולנציג מקצועי בכל מדינה.

למה כדאי להגיש יותר בקשת פטנט בינלאומית

חברות ישראליות מכירות יותר ויותר ביתרונות של הגשת בקשות לפטנט לפי אמנת ה-PCT.

היתרונות הם כדלקמן:

• אפשרות לקבל דו"חות חיפוש ובחינה, שמהם ניתן לשער את הסיכוי לקבל  פטנט, לפני הכניסה לשלב הלאומי, ובהתאם לכך להחליט, האם להמשיך להשקיע  בפטנט ואם לאו. 

• אפשרות להגיש בישראל עד ליום האחרון של תקופת הבכורה (12 חודשים), בקשה אחת שתחול בכל המדינות, ולשלם את האגרה בש"ח.

• אפשרות להבטיח מילוי הדרישות הפורמאליות ביסודיות.

• החסרון היחידי הוא  שיש לשלם אגרות בינלאומיות בנוסף לאגרות הלאומיות.

 בחירת משרד הפטנטים הישראלי לפורום IMPACT

באחרונה בחר הארגון העולמי לקניין רוחני WIPO במשרד הפטנטים הישראלי כחבר בפורום בקרה של תשע עשרה מדינות וארגונים בינלאומיים, שנבחרו להשתתף בפיתוח פרויקט IMPACT. מערכת IMPACT מיועדת לטיפול בבקשות פטנטים בינלאומיות לפי אמנת ה-PCT. במסגרת הפרויקט מקים WIPO מערכת תקשורת אלקטרונית מקוונת, המבוססת על האינטרנט והדואר האלקטרוני, ומיועדת להעברת מידע בין משרדי פטנטים לאומיים והגופים השונים המטפלים בבקשות פטנטים בינלאומיות. מטרת הפרויקט הינה למחשב באופן מקסימאלי את מנגנון ה-PCT, על ידי פיתוח תוכנות מיוחדות להעברת נתונים, מסמכים ומידע אחר בין החוליות הקשורות בתהליך רישום הפטנט, כגון משרדי הפטנטים במדינות העולם החברות באמנת ה-PCT, רשויות החיפוש הבינלאומיות וכד'.

תשע עשרה המדינות והארגונים שנבחרו להשתתף בפרויקט, נחשבים ע"י WIPO כמשתמשים העתידיים החשובים ביותר בבקשות פטנטים בינלאומיות. המדינות הללו (ישראל היא היחידה באזורינו) משמשים כפורום בקרה, וציפיותיהן וצורכיהן נלקחים בחשבון בעת עיצוב המערכת.

ראוי לציין, כי בחירתו של משרד הפטנטים הישראלי לפורום הבקרה של פרויקט IMPACT  נובעת מהיעילות בטיפול בבקשות בינלאומיות לפטנט במשרד הפטנטים הישראלי.ישראל נמצאת באחד המקומות הראשונים בעולם במספר הגשות של בקשות פטנט בינלאומיות במדיה אלקטרונית (כ- 80% מהבקשות).

הגשת בקשות פטנט בינלאומיות במדיה אלקטרונית PCT-EASY מביאה לחיסכון של 200 פרנקים שוויצריים בסכומי האגרות הבינלאומיות. כמו כן, תוכנת  PCT-EASYמבצעת מספר רב של בדיקות חיוניות לגבי הבקשות, המסייעות למבקש להימנע מטעויות, ומזרזת את התהליך של בדיקת הבקשה על ידי בוחן PCT.

שיתוף משרד הפטנטים הישראלי בפרויקט IMPACT תורם למוניטין הבינלאומי של מדינת ישראל ומסייע לתעשייה הישראלית בקידום המו"פ הטכנולוגי.

הצלחת פרויקט ה-IMPACT הוכרזה כאחד מהיעדים החשובים ביותר של ארגון WIPO ושל העומד בראשו, מנכ"ל הארגון, ד"ר קאמיל אידריס. לדברי ד"ר אידריס, מדובר בפרויקט הנרחב ביותר מסוגו מיום הווסדו של ארגן WIPO.

לסיכום : הגשת בקשות פטנט בדרך של הגשת בקשה בינלאומית הפכה בשנים האחרונות להיות "להיט" בארץ ובחו"ל בקרב מגישי הבקשות לפטנט, עקב היתרונות הרבים שפורטו לעיל. אמנם לא קיים "פטנט בינלאומי", אך הגשת הבקשה הבינלאומית נותנת אינדיקציה לבעל האמצאה לגבי סיכויו לקבל פטנט, חוסכת זמן בהתכתבויות רבות וגם חוסכת הוצאות כספיות רבות בשלבים הלאומיים, במידה והבקשה עוברת את שלבי החיפוש והבחינה הבינלאומית בהצלחה.